אנוש (תואר)
אנוש הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שפל, שאין לו לא מוחין תקינים ולא מידות תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו[1]. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחתותה שבתארי האדם, שהם אדם, איש, גבר, ואנוש.
אמנם גם הגבר הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס'[2] "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש.