הדלקת נרות חנוכה

הרבי על יד החנוכיה ב-770

הדלקת נרות חנוכה היא המצוה העיקרית בחג החנוכה. המצוה היא להדליק נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר שקיעת החמה (למעט בערב שבת בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.

לגבי מצות ההדלקה הובאו בגמרא כמה אופנים בהם ניתן לצאת ידי חובה, אולם למעשה נוהגים כל עם ישראל להדליק באופן של "מהדרין מן המהדרין": נר ראשון בלילה הראשון, ואחריו נר נוסף בכל לילה עד שמונה נרות ביום השמיני.

מקור

מצות הדלקת נרות חנוכה מוזכרת במשנה פעם אחת בדרך אגב, ודיניה מפורטים בגמרא במסכת שבת:

מצות חנוכה: נר איש וביתו.
והמהדרין: נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין: בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי הרמ"א, מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של השולחן ערוך, שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית.

הלכות ההדלקה

הדלקת נרות חנוכה למרגלות מגדל אייפל, פריז - צרפת

החייבים בהדלקה

• החל מאור לכ"ה בכסלו חובה על כל אחד ואחת מישראל להדליק נרות חנוכה. מעיקר הדין מספיק נר אחד בכל לילה ובזה מספיק להוציא את כל בני המשפחה. אמנם מהדרים להדליק לכל אחד מבני הבית ולהוסיף בכל לילה עוד נר, כך שביום השמיני מדליק כל אחד שמונה נרות.
• בנוגע לבנות - הייתה הנהגת בית הרב שהם לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן ואחר כך - בעליהן.^{[דרוש מקור]}
• נוהגים לחנך אף את הקטנים ביותר בהדלקה.
• במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה^{[דרוש מקור]}.

זמנה

• זמן הדלקה הוא החל מתחילת שקיעת החמה ועד אור הבוקר ויש להקדים כמה שיותר. (לכתחילה צריך להדליק כשבני הבית נעורים עדיין).
• משך הזמן שעל הנרות לדלוק חצי שעה לפחות, ומנהג חב"ד שידלק 50 דקות.

ההדלקה ומקומה

• מהדרים להדליק בשמן זית דווקא, אמנם כל דבר שדולק יפה וטוב כשר להדלקה.
• מוסיפים בכל לילה נר אחד הנקרא 'שמש' אשר איתו מדליקים את הנרות. נר זה מניחים כשהוא מובדל ומוגבה משאר הנרות. (ובשונה משאר הנרות הוא משעווה)
• את הנרות יש להדליק בצורה ישרה (לא בעיגול וכיו"ב) וכן גובה השלהבת יהיה בגובה אחיד (ולא אחד למעלה והשני למטה).
• מעיקר הדין יש להדליק את הנרות (שלא בזמן סכנה) בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים. אמנם בזמננו נוהגים רבים ובתוכם חסידי חב"ד להדליק בפתח אחד החדרים בתוך הבית^{[דרוש מקור]}.
• כשמניחים את הנרות בפתח יש להניחם מצד שמאל של הפתח (ומה טוב בתוך עובי הפתח^{[דרוש מקור]}) ולמטה מעשרה טפחים^{[דרוש מקור]}.
• הרבי עודד שהילדים ידליקו בפתח חדרו האישי (כמובן בבטיחות).^{[דרוש מקור]}

הברכה

• לפני הדלקת הנרות מברכים שני ברכות ברכה ראשונה:"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה". ברכה שניה: "ברוך... מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
• בפעם הראשונה שמדליק מוסיף לאחריהם: "ברוך... מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

החנוכיה

החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי

ערך מורחב – חנוכיה

• בהתאם לדברי הרבי נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת קני המנורה. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון.. ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול".
• הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.

בבית הכנסת

• מדליקים נרות חנוכה בברכה בבית הכנסת. והמנהג (חב"ד) להדליקו אחרי תפילת מנחה לפני "עלינו לשבח"^{[דרוש מקור]}. (ובמוצאי שבת אחרי תפילת מעריב (לפני הבדלה)^{[דרוש מקור]}).
• המדליק בבית הכנסת לא יצא חובה ועליו להדליק שוב בביתו^{[דרוש מקור]}.
• כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית הכנסת, במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.

לשמוע מה הנרות מספרים

אדמו"ר הריי"צ אמר פתגם והוראה שהוזכרו על ידי הרבי פעמים רבות: "צריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה". כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" והקב"ה נתן לבני ישראל התורה ומצוותיה.

מבצע חנוכה והדלקות פומביות

ערך מורחב – מבצע חנוכה

מבצע חנוכה הינו מבצע שתיקן הרבי על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק חנוכיה. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק מנורות חנוכה מרכזיות בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי צה"ל, מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.

החנוכיה הציבורית הגדולה בעולם מוצבת במנהטן

בתורת החסידות

מספרם של נרות חנוכה הם שמונה דוקא. ענין זה מבטא את החידוש המיוחד שהתווסף על ידי עבודתם של היהודים במסירות נפש: שכן נרות המנורה הם במספר שבע, ונרות חנוכה הם יותר - שמונה, מספר המורה על למעלה מסדר ההשתלשלות.

במצות הדלקת הנרות רואים את החידוש המיוחד של נס חנוכה שבכוחו להפוך גם את החושך והענינים המנגדים לתורה ומצוות ולהפכם לטוב. חידוש זה מתבטא בכמה ענינים:

• בכך שהמצוה נעשית על פתח ביתו מבחוץ - להאיר את החוץ דווקא.
• בכך שאת הנר מדליקים בצד שמאל של הפתח, בשונה משאר המצוות הנעשות בימין - להאיר אף את השמאל.
• בכך שהמצוה נעשית אחר שקיעת החמה, בשעת הלילה והחושך.

קישורים חיצוניים

• מאמרי הרבי: ד"ה תנו רבנן מצות נר חנוכה תשל"ח ● ד"ה מצותה משתשקע תשל"ח ● ד"ה להבין ענין נרות חנוכה תשכ"ו
• סדר הדלקת נרות חנוכה והברכות תבנית:חב
• הרב שלום בער וולפא, ביאור מנהגנו במקום ההדלקה של נרות חנוכה
• הרב יוסף שמחה גינזבורג, הדלקת נר חנוכה במקומות ציבוריים בברכה

וידאו

• הדלקת נר ראשון של חנוכה אצל הרבי - תשנ"ב
• הרב זלמן נוטיק, על ההבדלים בין מנורת המקדש לחנוכיה ● וידאו