משפחת אבוחצירא

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אין קשר לחב"ד וחבל כי יש הרבה מה לכתוב.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ציון רבי אברהם בר יעקב אביחצירא בטבריה

קבר רבי ישראל בר מסעוד אביחצירא (ה"באבא סאלי") בנתיבות

שושלת משפחת אביחצירא, היא שושלת של צדיקים קדושים וחכמים ספרדיים, המכונים בשם המסורתי "באבא".

מראשי השושלת היה רבי יעקב אביחצירא. מחבר הספר "פיתוחי חותם", מכונה בפי יהודי מרוקו "האביר יעקב".

אחת המסורת מספרת שרבי שמואל אלבז אבי משפחת אביחצירא (בן דורו של רבי חיים ויטאל), שט על מחצלת לטורקיה (כשלוחא דרבנן) מפני שלא היה לו כסף לשוט באוניה ולכן קראו לו ולבניו אבוחצירא (אב המחצלת)

רבי ישראל אבוחצירא הבאבא סאלי, היה ידוע בכל העולם בצדקותו. הוא נערץ על כל העדות מכל החוגים. הרב צעד בדרך הבעל שם טוב הקדוש, מלבד חכמי הספרדים.

על בנו, רבי מאיר אבוחצירא, העיד כי הוא עולה עליו בגדולתו. היה גאון אדיר בנגלה ובנסתר ובחסידות. הוא נפטר על פני אביו.

אחרי פטירתו של הבאבא סאלי, התפצלה השושלת.

בנו, רבי ברוך אבוחצירא. מכונה ה"בבא ברוך". לאחר פטירת אביו, ייסד חצר עצמאית בנתיבות ומיצג את עצמו כממשיך דרכו של אביו.

גם בניו של רבי מאיר אבוחצירא ניהלו או מנהלים עדה. הרב אלעזר אבוחצירא בבאר שבע, הרב דוד חי אבוחצירא, בנו של הבבא מאיר ונכדו של הבבא סאלי, אדמו"ר, באבא, רב העיר נהריה לשעבר וידיד חב"ד שלמד במוסדות חב"ד.

ידוע שאצל כל משפחת אבוחצירה היו נסים ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש באופן תדיר, ועל זה הייתה התבטאות נדירה של הרבי שאמר שאצל משפחת אבוחצירה היו נפלאות על ימין ועל שמאל וגם באמצע.

אחד מחתניו של רבי ישראל אבוחצירא [הבבא סאלי] הוא הרב ישר אדרעי, מנהל מוסדות בית חב"ד בנתיבות.

הקשר לרבי ולחסידות ה”בבא סאלי” זצוק”ל היה קשור בעבודתו בעבותות אהבה פנימית לבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו, ובמיוחד לכ”ק אדמו”ר הזקן בעל התניא והשו”ע. אשר התגורר מפעם לפעם בצרפת בין השנים תשי”ד-תשכ”ד, רצה להתבודד לפני הימים הנוראים ולעסוק בעבודת הבורא בלי שיפריעו לו כל אלו שצבאו על פתח ביתו להתברך מפיו. ולכן עשה כמה פעמים את חודש אלול והימים הנוראים בין כתלי ישיבת ‘תומכי תמימים’ בברינווא. בהיותו שם קיבל מהנהלת הישיבה שני חדרים, ושם היה עוסק בתורה ומתפלל. בכל לילה מחצות עד אור הבוקר, היה עוסק שם בלימוד “לקוטי תורה” של כ”ק אדמו”ר הזקן.

הגאון רבי ישועה חדד שליט”א רב במילאנו, סיפר לי, כי בחודש אלול של שנת תשט”ז זכה להיות ה”חברותא” של הבבא סאלי ללימוד לקוטי תורה. הוא זוכר שלפנות בוקר לאחר הלימוד של כל הלילה, היו מסדרים לו מנין והיה מתפלל שחרית ואח”כ הולך לנוח. בערב יום הכיפורים ביקש שיביאו לו שוחט לשחוט את הכפרה שלו. הרב חדד הביא לפניו את הרה”ת ר’ יואל איידלמן ז”ל. לאחר השחיטה שאל הרב חדד את הבבא סאלי, איך היה השוחט? וענה לו: “גם משה רבינו יכול לאכול משחיטתו”. אחר כך סיפר לו אודות אותו שוחט שהיה מרטיב את הסכין בדמעותיו בקריאת שמע שעל המטה, וכך מחליק ובודק את הסכין.

יום ההילולא היחידי שבו לא אמר תחנון היה כ”ד בטבת יום הסתלקות כ”ק אדמו”ר הזקן.

קשריו של הצדיק עם הרבי מלך המשיח היו מופלאים. בסדרת “אגרות קודש” מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ”ו טבת תשי”ב (אגרת א’שע), בה מכנה אותו: “עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי’ מראשו ומעלה עטרת זהב גדולה”.

ואחר כך כותב:

“לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן ע”י משיח צדקנו בעגלא דידן אכי”ר, יהא בואו ברוך לה’. מה’ מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו הקב”ה לעלות לארצנו הקדושה ת”ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב”י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר”ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ביראת שמים ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי”ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר”. ספר תולדותיו “סידנא באבא סאלי” (כרך ב’ עמוד קלד) מסופר, כי כבר בשנת תשי”ב היה הצדיק מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: “כל מטרתו בעלותו לארץ הקודש היתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל .. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית .. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה .. הרבי ענה לאדמו”ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז”ל ובדברי קבלה וחסידות .. באגרתו לאדמו”ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו”ר להיות “איש כללי ומנהיג בישראל” אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט”א הצמאים לדבר ה’ .. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ”. עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ”ל.

ואמנם באגרת מיום ט’ ניסן תשי”ב מוצאים אנו: “בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו .. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה”ק ת”ו, ויש סברא אשר אולי יסע לארצות הברית”.

(הרה”ח ר’ בנציון גרוסמן שהיה מבאי ביתו של הצדיק, סיפר לי את אשר שמע ממקורביו לפני שנים רבות, שלכאורה פלא הדבר שהצדיק רצה להגר בשנת תשי”ב לארה”ב, בו בזמן שבאותם השנים לא היתה כמעט שום יהדות חרדית שם, ובפרט לא קהילות ספרדיות מאורגנות, ומה יש לו לחפש בארה”ב? ושמע מהם משמו של הצדיק, שעיקר כוונתו היתה לראות ולהראות עם הרבי, ולהיות עמו בצוותא חדא, וידע שעל ידי זה יוכל לפעול גדולות ונצורות לקירוב הגאולה. ולכן שאל דוקא את הרבי אודות ענין זה וד”ל).

הרבי כותב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ומייעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, מאן מלכי רבנן “איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו .. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר”ג שליט”א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי”ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד’ ולפרסם אלקותו ית’ בכל סביבתם”.

בי”ג בניסן תשי”ג (אגרת ב’פג) שמח הרבי לשמוע כי אין לכבוד הצדיק זצ”ל תרעומת על מכתבו הנ”ל שיעץ לו “להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של ר’ שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא”.

כ”א תמוז תשי”ב (אגרת א’תשכא) כותב הרבי אל הנהלת רשת ‘אהלי יוסף יצחק’ בארה”ק: “נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי’ פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי עד”ז מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו. 

שוב כותב אליהם בט’ אלול תשי”ג (אגרת ז’תתקעח): “בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו’ כו’ מוה”ר ישראל אבוחצירא שי’... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת”.

גם אל הרה”ח ר’ אליעזר קרסיק ז”ל מחשובי זקני רבני חב”ד בארה”ק כותב בט’ ניסן תשי”ב א’תק: “מוסג”פ העתק מכתבי שכתבתי להרה”צ וכו’ מוה”ר ישראל אביחצירא שליט”א. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת”ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ”ל בביתו, ויאמרו לו שעפ”י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד”.

מאז ומתמיד תמך האדמו”ר רבי ישראל זצוק”ל בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר למרוקו בתשי”ד, וראה את אשר חוללו שם שליחיו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.

כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של אדמו”רי ליובאוויטש, והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו”ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק”ל.

כאשר חזר לארה”ק בתשכ”ד המשיך את הקשר החם עם הרבי ושלוחיו בארץ ישראל. כשהוכרז על “מבצע תפילין”, יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם הגאונים הצדיקים רבי עזרא עטיה זצ”ל ורבי רפאל ברוך טולידאנו זצ”ל. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד מבצע נרות שבת קודש ע”י בנות שהגיעו לחינוך. כשבאו לספר לו שאחד מהרבנים יצא כנגד הקריאה הקדושה, ביטל זאת לגמרי והגיב כמשתומם: “מה לזבוב קצוץ כנפים אצל הנשר בשמים?”

“מי אני ומה אני שהאדמו”ר מליובאוויטש יחשוב עלי וישלח לי מכתב תנחומין?”

במאבק לתיקון חוק מיהו יהודי נלחם לצידו של הרבי מה”מ, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו “גיור כהלכה”.

בשנת תשמ”א פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית אותיות בספר התורה המיוחד של ילדי ישראל: “כולנו מחכים ומצפים לגאולה השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. כ”ק אדמו”ר שליט”א מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, ע”י כתיבת ספר תורה מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה’. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה’. ובודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה’ המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה”.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ”ג פירסם (ביחד עם רבי יצחק כדורי שליט”א) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: “כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש”ט הקדוש זיע”א בדרך משנת חב”ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש ע”י התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו”ע זיע”א וממשיכי דרכו הק’, עד ליבדלחט”א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ”ק מרן אדמו”ר מליובאוויטש שליט”א”.

מחתנו של הצדיק, הגה”ח רבי ישראל אדרעי שליט”א שמעתי כמה סיפורים:

א. בשעה שישב הצדיק “שבעה” ל”ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ”ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם ממקומו בבכיה ואמר: “מי אני ומה אני שהאדמו”ר מליובאוויטש יחשוב עלי וישלח לי מכתב תנחומין?”

ב. פעם הביאו לו חתיכת עוגת דבש שהרבי שלח אליו. הוא שמח על זה כמוצא שלל רב. מיד קרא לי ולכל בני הבית, וחילק בשמחה עצומה חתיכה קטנה לכל אחד ואחת, באומרו, שזכות גדולה היא לנו וסגולה נפלאה, לאכול מהעוגה שהרבי שלח.

ג. אחד הרבנים שביקרו בביתו היה מעיין באלבום תמונות של הרבי, ושאל את הצדיק מה דעתו על כך שהחסידים אומרים שהרבי הוא מלך המשיח. הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: “אישתהיל קילשי!” (זהו ביטוי בערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל).

ד. פעם באו אליו אברכים שדיברו נגד החסידות. הוא לא רצה לקבלם, באמרו: “כל המתנגד לתורת הבעל שם טוב, הרי הוא מרחיק את המשיח”.

הגה”צ רבי יוסף דייטש זצ”ל, ראש ישיבת “אנשי מעמד” בירושלים נוהג היה לספר:

“יום אחד השתתפתי בסעודה אצל הצדיק זצ”ל, בעת הסעודה חזרתי על דבר תורה מאת הרבי שליט”א מליובאוויטש. כאשר שמע הצדיק את שמו של הרבי הרים את ידו ואמר: “ולו יקהת עמים” (פסוק זה מדבר על מלך המשיח)“.

הרה”ח רבי משה דייטש שליט”א (בנו של הרב דייטש זצ”ל) סיפר:

“לקראת ראש השנה שנת תש”מ נסעתי אל הרבי. לפני נסיעתי ביקרתי בנתיבות אצל הצדיק זיע”א. הוא ציוה עלי לבקש עבורו ברכה מהרבי מליובאוויטש והזכיר את הענין המיוחד שעבורו מבקש את הברכה. כשנכנסתי ליחידות כתבתי את הבקשה הזו, והרבי הגיב: “רבי ישראל אבוחצירה?! ער איז דאך ר בעל-שם’סקער איד!” אחר כך ברכו הרבי בברכות מאליפות עבור מה שביקש.

“אחרי כמה שבועות במוצאי שמחת תורה, כאשר נגשתי לקבלת “כוס של ברכה” בין כל אלפי הרבנים החסידים ואנשי מעשה, שאל אותו הרבי: “מה שלום הרב אבוחצירה? הגיעה אלי שמועה שהצטנן קשה בערב יום הכיפורים”. אמרתי ששמעתי מהרבנית בטלפון שעכשיו מרגיש יותר טוב. הרבי ברך, שתהיה לו רפואה קרובה ויאריך ימים על ממלכתו. בתוך כך מסר לי בקבוק קטן של משקה לתת לו לרפואה. כשהגעתי לארה”ק, נסעתי מיד אל הבבא סאלי, ומסרתי לו את הבקבוק. הוא התמלא שמחה. ציוה מיד להביא סעודת מצוה דגים ובשר ויין, ודיבר בסעודה בהתפעלות גדולה מהקדושה של הרבי”.

וכך סיפר הרה”ח רבי מאיר אבוחצירה שי’ מברוקלין (מגדולי העוסקים בקירוב יהודים והחזרתם בתשובה בדורנו):

“בשנת תש”ל נכנסתי אל הרבי ליחידות. ביקשתי מהרבי ברכה לעלות ארצה, והרבי אמר: “מקומך כאן!”, היתה זו היחידות הראשונה שלי, עדיין לא הייתי חסיד ולכן המשכתי: “אבל אני לא אוהב את החיים בארצות הברית, אני מתפלל בכל יום שאוכל סוף סוף לחזור ארצה”. והרבי ענה לי בסבלנות: “כמה שנים אתה מתפלל? עשר? נו, אני מתפלל על כך כבר שבעים שנה”.

“מעניין לציין, שממש באותה תקופה, הורי ביקרו בארץ והם נכנסו אל ה”בבא סאלי” זצ”ל, ובקשו ממנו ברכה שאזכה לבוא מהר לארץ. ה”בבא סאלי” זי”ע אמר להם בזה הלשון: “מאיר צריך להשאר באמריקה, ליד הרבי מליובאוויטש”.

קישורים חיצונים

• במשפחת אבוחצירא היו נסים על ימין ועל שמאל וגם באמצע - התבטאות נדירה של הרבי בחלוקת דולרים עם חבר הכנסת מר אהרן אבוחצירא
• רבי יעקב אבוחצירא, וחסידות חב"ד