תל אביב-יפו

תל אביב נוסדה בשנת תרס"ט כפרבר לעיר יפו. כיום היא העיר השנייה בגודלה בארץ ישראל. קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם אדמו"ר הריי"צ.

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.

התייסדות

בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה. בט"ז במנחם אב שנת תרפ"ט ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו למצרים.

בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת תרצ"ה הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב בתל אביב. בין השנים תרצ"ו-תרח"צ שכן במקום 'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת תומכי תמימים תל אביב. משנת תש"מ פועל בעיר בית כנסת חב"ד נוסף - גאולת ישראל.

מוסדות חב"ד בתל אביב

תורת אמת תל אביב יפו - בשנת תרפ"ד, בפקודת אדמו"ר הריי"צ, פתח הרב שלמה זלמן הבלין, מנהל תורת אמת, סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב יעקב מלכוב. בשנת תרפ"ט מונה לראש הישיבה הרב אליהו נחום שקלאר. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

בני תמימים תל אביב - בשנת תרצ"ו, פתח הרב קרסיק 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב רפאל נחמן כהן.

אחי תמימים תל אביב - בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו הגיעו מברית המועצות משפחות חב"דיות שהתיישבו בתל אביב, וביקשו רשות מהאדמו"ר הריי"צ להקים בה ישיבה. בשנת תרצ"ח אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב אליעזר קרסיק, רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש אייר החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ללוד.

תומכי תמימים תל אביב - בשנת תש"ו נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

תומכי תמימים רמת אביב - ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור לבעלי תשובה בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב חיים יוסף גינזבורג.

חזון אליהו תל אביב - ישיבת חזון אליהו תל אביב היא ישיבה לבעלי תשובה שעל ידי מרכז חב"ד תל אביב. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

ארגונים חב"דים בתל אביב

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - בשנת תש"א שימשה תל אביב מרכז לחסידי חב"ד בארץ, כאשר בה היה מרכז אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. יו"ר האגודה וכלל חבריה גרו בתל אביב וכלל פעולות חב"ד בארץ התנהלו משם.

רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש - בשנת תשי"א ייסד הרבי שליט"א את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב^[1].

ועדת ההגרלה - בשנת תשי"ג הקים הרב רפאל נחמן כהן 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי אנ"ש על נסיעה לרבי ל-770.

גמ"ח חב"ד תל אביב - בשנת תש"כ ייסד הרב שלום חסקינד את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו בעניינים שונים.

שכונת רמת אביב

רמת אביב הינה שכונת יוקרה בעיר תל אביב.

אימפרית חב"ד בעיר הוקמה מ-‏46 משלוחי מנות שהניח הרב יוסף גינזבורג בפתח בתי השכנים שלו. זו היתה הפעילות היהודית הראשונה. כיום מונה קהילת חב”ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם פירותיה של תומכי תמימים רמת אביב.

לאחר נישואיו של הרב חיים יוסף גינזבורג בחר לעשות את שליחותו בשכונת רמת אביב. הזוג החל להזמין צעירים לסעודות שבת אצלם בבית. מדי שבוע התאספו, גברים ונשים, לטעום מאורה של השבת. מסעודות שבת אלו התגבש גרעין של בני נוער איכותיים שחפשו להכיר יותר את יהדותם. כך נולד מרכז שיעורי תורה.

כמו בית הכנסת של השכונה שהוקם בסלון של בית פרטי, כך גם הוקם המרכז ללימודי יהדות: מדי ערב התקיימו במקום הרצאות בנושאים שונים, להרצאות אלו הגיעו צעירים רבים, גם מבוגרים, שנפשם צמאה למעט יהדות.

חלפה לה שנה של פעילות ברוכה ששיאה היה בחג פורים תשנ”ז. חגיגת הפורים שהתקיימה ברוב עם זכתה לסיקור נרחב בעיתונות המקומית ובעתון ‘הארץ’ שדיווחו בהרחבה על “השתלטותה” של חב”ד על השכונה.

עם התבססות הישיבה והפיכתה למרכז החיים היהודיים-חסידיים ברמת אביב הורגש צורך עז במקום דומה שישרת את קהל הנשים והבנות. אז הוקמה מכללת פנימיות מקום בו לומדים את פנימיות התורה ומגלים את פנימיות הנפש. המכללה נפתחה בחודש אלול תשס"א.

בתי חב"ד בעיר

עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

השליח לרמת אביב הינו הרב חיים יוסף גינזבורג, שמשמש גם כראש ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.

בעיר פועל גם בית חב"ד בשם "ממעל ממש".

בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.

חסידים בתל אביב-יפו

רבני העיר

הרב דובער טקץ
הרב לוי גרוסמן
הרב יוסף שמואל גרליצקי
הרב שניאור זלמן סלונים - רב ביפו עד פטירתו בי"א אלול תרצ"ו.
הרב אלכסנדר סענדר יודאסין - רב ביפו

רבני קהילת חב"ד

הרב שלמה יוסף זווין - עד עלייתו לירושלים בתרצ"ז.
חתנו הרב אליעזר קרסיק - עד פטירתו בתש"כ.
חתנו הרב משה אשכנזי - עד פטירתו בתשס"ז.
בנו הרב חיים אשכנזי - עד פטירתו בתש"ע.
חתנו הרב שלמה הלפרן - כיום.

משפיעים

הרב משה גוראריה - עד פטירתו בתשל"ג.
הרב ישראל צבי הבר ע"ה - מתשל"ז עד שיצא לשליחות ברומניה - תשמ"א.
הרב שלום בער בוטמן - מתשל"ז עד היום.

חסידים

לקריאה נוספת

תולדות חב"ד בארץ הקודש

קישורים חיצוניים

אתרים

קישורים נוספים

חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:

סדרת חב"ד בתל אביב

סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

הערות שוליים

↑ הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".

[1] הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".

[1]