פולטובה

העיר פולטבה (בשפת המקור: Полтава, נהגה: Poltava) היא בירת מחוז במרכז אוקראינה הממוקמת על שפת נהר 'ורסקלה', ויושבת על קו מסילת הרכבת שבין חרקוב לעיר הבירה קייב.

פולטובה
תחנת הרכבת בפולטובה

בעבר, פעלה במקום קהילה יהודית גדולה, וגדולי הרבנים מחסידי חב"ד כיהנו כרבני העיר ובהם: הרב יעקב מרדכי בזפלוב, הרב דובער גרינפס והרב חיים צבי ליפסקר.

בפולטבה גרו במשך השנים חשובי חסידי חב"ד ובהם: הרב יחזקאל פייגין, הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב משה צבי סגל, הרב שמואל לייב לוין, הרב שניאור זלמן חוסידוב, הרב שמואל מנחם קליין והרב פנחס שרייבר.

גם כיום פועלת בעיר קהילה יהודית, עימה פועל שליח הרבי הרב יוסף יצחק סגל. נכון לשנת תשפ"ב אוכלוסיית העיר מונה כ-280,000 תושבים, והיא נמצאת במגמת ירידה.

תולדות העירעריכה

ראשיתה של ההתיישבות במקום החלה בסביבות שנת ד'תתס"א (1100 בלוח הגרגוריאני), אך היא נחרבה שוב ושוב בעקבות מלחמות עקובות מדם שהתנהלו באזור.

רק בשנת ה'ק"צ (1430) כאשר הייתה נתונה תחת שלטון הדוכס הליטאי אלכסנדר גילנסקי, נבחרה המושבה כמקום מתאים להקים בו את מבצרו הצבאי, מה שהעניק לה בטחון ותרם להתפתחותה.

בשנים שלאחר מכן המשיכה לחליפין לעבור ידיים משלטון אחד למשנהו, כשבמקביל מספר התושבים בה הולך וגודל, ומעמדה הכלכלי מתחזק.

בשנת ה'ת"א (1641), קיבלה מעמד רישמי של עיר ומספר התושבים בה עמד על קרוב לאלפיים נפשות.

בזמן פרעות חמילנצקי הפכה העיר למרכז הצבאי של הצורר האוקראיני ולבירתם של הקוזאקים, שלצד ביזת תושבי העיר הביאו להאדרת שמה ולפיתוחה מההיבט התרבותי והאסתטי, והקימו במקום מבני פאר שהוסיפו ליופיה של העיר.

בשנת ה'תכ"ז הצטרפה העיר לאימפרייה הרוסית, ובשנת ה'תפ"א הפכה שוב לנקודת ציון בהיסטורייה המקומית כשהגדודים שמוקמו בעיר הצליחו להביס את הצבא השוודי ב"מלחמה הצפונית הגדולה".

בעקבות נצחון מזהיר זה שנחשב כהצלתה של האימפרייה הרוסית, התפתחה העיר תוך שנים ספורות בקצב מהיר, והתושבים שהגיעו להתגורר בה פתחו כ-35 מפעלי תעשייה, והיא הפכה למעצמה כלכלית ותרבותית.

היסטוריה יהודיתעריכה

הקהילה היהודית במקום ידעה עליות ומורדות, ובנקודות השיא שלה הגיעה לכדי עשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בעיר.

המסורת החסידית מספר כי הסבא משפולי ישב בבית המאסר בעיר במשך תקופה של מספר חודשים.

כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות.

העיר נחשבה גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. בשנת תרס"ו אף התקיימה בעיר ועידת הייסוד של אגודת 'פועלי ציון' בראשותו של יליד העיר דב בר בורוכוב.

הצעה להתיישבות אדמו"ר הרש"בעריכה

בשנת תרנ"א עלתה על הפרק הצעה על ידי כמה מאנ"ש שאדמו"ר הרש"ב יעתיק את מקום מגוריו מליובאוויטש לאחד ממקומות ריכוזי החסידים ויקבל שם על עצמו באופן רישמי את נשיאות חב"ד.

ההצעות שעמדו על הפרק היו קרמנצ'וג פולטבה וצ'רניגוב, אבל בפועל אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את ההצעה ונשאר בליובאוויטש, ורק שלוש שנים מאוחר יותר קיבל על עצמו את הנשיאות באופן מלא.

ההצעה להביא את אדמו"ר הרש"ב לפולטבה, יכולה ללמד על הריכוז הגבוה של החסידים באזור, והחשיבות של קהילה זו מהבחינה החב"דית.

תומכי תמימיםעריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה העיר למרכז רוחני כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת תומכי תמימים פולטובה.

בשנת תרפ"א נפתחה ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ונסגרה בשנת תרפ"ג[1].

בשנת תרפ"ט המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, נאסר בעיר פולוצק לשלושה שבועות ואז אולץ על ידי השלטונות לעזוב את עיר מגוריו ולעבור לפולטבה, שם עסק בלימוד עם תלמידים[2].

בשנת תרצ"ה נפתחה בשנית, ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ונסגרה בשנת תרצ"ו[3].

הוצאה לאורעריכה

בעיר היה קיים בית הוצאה לאור בו הודפסו על ידי הרב חיים מאיר היילמן והרב חיים אליעזר ביחובסקי מספר ספרי חסידות, ביניהם הספר 'יהל אור' על התהלים ו'דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק, פלח הרימון של ר' הלל מפאריטש.

באותו בית דפוס יצאו לאור גם העיתונים 'המודיע'(פולטבה) ו'הפלס' על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ.

מניינים מחתרתייםעריכה

בעקבות רדיפות הק.ג.ב. לא יכלו אנשי הקהילה להתפלל במניין בבתי הכנסת, וקיימו מניינים מחתרתיים בביתו של ר' פנחס שרייבר[4].

חורבן ופריחהעריכה

בתקופת מלחמת העולם השנייה נכחדה הקהילה היהודית כליל, ורק בשנים שלאחר מכן נבנתה מחדש וביססה את עצמה.

כיום, מכהן כשליח הרבי במקום הרב יוסף יצחק סגל הפועל בעיר ובמחוז יחד עם רעייתו מרת נחמה סגל צאצאית משפחת הרב חיים צבי ליפסקר מפולטבה.

אישים חב"דיים בפולטבהעריכה

רבניםעריכה

אישים חב"דיים ילידי העירעריכה

אנשי קהילת חב"דעריכה

לקריאה נוספתעריכה

ערים באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןסלאוויטאמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןפאהארמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏

  1. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק סא - הישיבה בפאלטאווא (תרפ"א-תרפ"ג)
  2. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד רעו
  3. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק פז, הישיבה בפאלטאווא תרצ"ו
  4. יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, פרק הרב פנחס שרייבר, בהוצאת חזק, תשע"ה
  5. שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, שבועות תשס"ו עמוד 36, תולדות הרב בזפלוב
  6. אודות הרב גרינפס ראה בית משיח 1100 עמוד 46
  7. 'תכתב זאת לדור אחרון - תולדות חייו שנכתבו על ידי בנו הרב מיכאל. בתשורה מנישואי נינו, כ"ז סיוון תשע"ד
  8. שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין  
  9. מפקד המחתרת, חסיד לתפארת'   בתון שבועון בית משיח ערב ראש השנה תשע"ז
  10. שניאור ברגר, יונה לא מצאה מנוח, שבועון בית משיח ט"ז חשון תשפ"ב.הרוגי מלכות, עמ' 12 - 13.
  11. הרי"ף מכתבים ותולדות חייו, תדפיס, בעריכת הרב אהרן לייב רסקין
  12. הרוגי מלכות, עמ' 57 - 61.