בן ציון שם טוב
הרב בן ציון שם טוב (ט"ז חשון תרס"ב - ה' תמוז ה'תשל"ה) היה שד"ר, התבלט בהתקשרותו בלב ובנפש לרבי. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית" על מדינת אנגליה[1]. ניחן באהבת ישראל עד כדי מסירות נפש[2].
תולדות חייםעריכה
הרב בנציון שמטוב נולד בט"ז חשון תרס"ב בעיר דרויא[3] לאביו ר' כתריאל ולאמו מרת בתיה. למד בישיבת תומכי תמימים בפולטבה משנת תרע"ה עד שנת תרפ"ה. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כתב עליו אדמו"ר הריי"צ: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביורה דעה וחושן משפט, ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו"[דרוש מקור].
נישא לגב' אסתר גולדה - נפטרה כ"ג חשוון תשכ"ד - אחות המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
עסקנותו ושליחותועריכה
היה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.
בתחילת שנת תרפ"ו שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'יבסקציה' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו חדרים ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי תורה ומצוות.
ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כתב עליו אדמו"ר הריי"צ: "הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני מקוואות ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי גמרא, משניות הלכה והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה"[דרוש מקור]
בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת שלוש סעודות והיה מספר סיפורי צדיקים וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.
מאסרועריכה
בסוף שנת תרפ"ז עלו אנשי היבסקציה על עקבותיו ואסרוהו, וכך כתב אדמו"ר הריי"צ: "כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אדר ראשון תרפ"ז לכדוהו בעיר אוורוטש, וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, התפילין נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר".
כשלקחו את אדמו"ר הריי"צ למאסר בי"ד בסיון תרפ"ז, באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של אדמו"ר הריי"צ והוא כמובן לא גילה כלום.
ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. בחשוון תרפ"ח אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במאסר, וגם תפילין לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במאסר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות בסיביר. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת התורה והמצוות בקרב יהודי רוסיה וסביבותיה.
יציאתו מרוסיהעריכה
עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיה, לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת תש"ז באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.
הגיע לפולין ומשם המשיך לאנגליה ושימש כשד"ר של הרבי שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד באירופא שיקבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי.
היה מסור בלב ונפש לרבי.
הפצת שיחותעריכה
"קאך" מיוחד היה לו בלימוד והפצת שיחות הרבי, ועסק בכך במיוחד בשנותיו המאוחרות כאשר שהה תקופות בארצות הברית ובארץ הקודש.
ממבססי המוסד 'ועד להפצת שיחות' וסמוך לזמן פטירתו הקים את 'מכון לוי יצחק' בארץ הקודש להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלשון הקודש.
בתקופה האחרונה לחייו עלה לארץ הקודש וגר בכפר חב"ד.
ר' בנציון נפגע קשות בתאונת דרכים ליד כפר חב"ד, ונפטר לאחר מספר ימים ביום שבת קודש ה' תמוז התשל"ה, מנוחתו כבוד בבית העלמין הר הזיתים.
זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.
משפחתועריכה
רעייתו, אסתר גולדה - נפטרה כ"ג חשוון תשכ"ד מנ"כ לונדון.
- בניו
- הרב מנחם מענדל שם טוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס.
- הרב שלום דובער שם טוב - שליח הרבי לדטרויט, מישיגן.
- הרב אברהם יצחק שם טוב - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה. ויו"ר אגו"ח.
- הרב ישראל שם טוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס.
- חתניו
- הרב נחמן סודאק - שליח הרבי בלונדון, אנגליה.
- הרב שמואל אזימוב - שליח הרבי בפריז, צרפת.
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
קישורים חיצונייםעריכה
- ר' בן ציון שר על המסירות נפש ברוסיה
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע"ה
- סיפורים ותמונות מחיי הרב בן ציון שם טוב, בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
- מעניין: למה ר' בנציון שמטוב שמח מהמענה החריף שקיבל מהרבי?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- "לא רפובליקה, יש לנו קיסר": וידאו היסטורי מהכתרת הרבנים בכפר חב"ד; נאום היסטורי של הרב בן-ציון שם טוב
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ ספר השיחות תש"ה עמ' 106.
- ↑ בברכת אדמו"ר הרש"ב, לאחר שלפניו נולדו תינוקות שלא האריכו ימים, ואדמו"ר הרש"ב הורה שילבש בגדי פשתן לבן עד גיל 7 ואיחל כי יאריך ימים מתוך בריאות.
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |