בחירות מקומיות בישראל
בחירות מקומיות בישראל - מתקיימות פעם בחמש שנים. בכמה ממערכות הבחירות בשנים מוקדמות יותר, התקיימו מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות ביום אחד. הרבי הורה להצביע בבחירות לרשויות המקומיות, ולהשפיע על כל מי שאפשר להצביע לרשימה "החרדית ביותר". ובשנים מאוחרות יותר היו הוראות מהרבי בקשר לנציגי חב"ד בעירייה, ומאז החלו להתמודד נציגים מטעם בתי חב"ד מוסדות וקהילות חב"ד[1] וזאת בתמיכת רבנים, משפיעים ועסקני ציבור, הדואגים להרחבת מוסדות חב"ד ופעילות בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש.
נציגי חב"ד ברשויות המקומיותעריכה
משנת תשל"ג כיהנו נציגי חב"ד בעיריית ירושלים. בתחילה היה זה הרב שמואל אלעזר שאולזון משנת תשל"ג עד תש"מ והרב דב רבינוביץ מתשד"מ. ובתשד"מ נבחר הרב אריה לייב קפלן כנציג חב"ד בעיריית צפת לפי תשובה מהרבי. מתשובה זו של הרבי הובן, כי אין דינם של הבחירות הכלליות לבחירות לעירייה, וכי מותר להיות חלק מהמשחק הפוליטי-עירוני, במידה וזה עוזר לקהילה. במערכות הבחירות המוניציפליות בשנים האחרונות, ויותר ויותר רווחת התופעה של נציגי חב"ד המתמודדים למועצות הערים השונות במטרה לפעול בתוככי העירייה ולהשפיע מבפנים לטובת צרכי הקהילות, המוסדות, שלוחים ובתי חב"ד[2]. במשך השנים, הרבי נתן הוראות נוספות למקומות בודדים כיצד לשלוח נציגים לעירייה מטעם קהילות חב"ד ומאז החלו קהילות חב"ד בהכוונת רבנים ועסקנים להריץ מפלגה חב"דית או להכניס נציג בתוך רשימה אחרת והכל כדי לקבל תמיכה במוסדות חינוך וארגוני חסד ותמיכה בכל ענייני הדת.
בתקופה מוקדמת יותר היו תקציבים ומבנים מגיעים מתקציב משרדי ממשלה, שם לראשי ארגוני חב"ד היו קשרים ועם השנים תקציבי החינוך החלו זורמים דרך העירייה, ומפאת שינויים באופי הפעילות, כל בית חב"ד דואג בעצמו ולעצמו לתקציבים ומבנים לבתי חב"ד, בתי כנסת ומוסדות וכדי שהעירייה תעניק לבתי חב"ד ומוסדות את המגיע להם, הוברר כי יש צורך בחברי עירייה חב"דיים. נציגי חב"ד בעירייה בערי ארץ הקודש, הוכיחו את הצלחתם בהתפתחות הקהילות והמוסדות[3].
ירושליםעריכה
בירושלים, משנת תשל"ג נציגי חב"ד מכהנים כחברי עירייה בירושלים, והללו קיבלו עידודים מהרבי[דרושה הבהרה]. הנציגים דואגים לתקציבים והקצאות לעשרות בתי חב"ד ולמוסדות וארגונים חב"דיים.
בשנת תשל"ו הרב שמואל אלעזר שאולזון, נציג חב"ד וסגן ראש עיריית ירושלים, היה בהתוועדות אצל הרבי, והרבי קרא לו בעיצומה של ההתועדות ואמר לו: "דו ביסט דאך א שטיקל בעה"ב אויף ירושלים, צו דען וער איז דער בעה"ב, טדי?" (תרגום: אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים. וכי מיהו הבעל הבית, טדי? (טדי קולק, ראש עיריית ירושלים)[4]. ולאחר פטירתו כתב הרבי אודות הרב שאולזון: "עסקן שפעל פעולותיו לטובת הרבים"[5].
במהלך השנים נציגי חב"ד בעיריית ירושלים, הקימו שורה ארוכה של מוסדות חינוך והיטו כתף לעשרות בתי חב"ד ברחבי ירושלים.
נציגי חב"ד בעירייהעריכה
- הרב שמואל אלעזר שאולזון תשל"ג עד תש"מ
- הרב דב רבינוביץ מתשד"מ עד תשס"א
- הרב יעקב שנור בשנות הס'
- הרב יעקב הלפרין משנת תשמ"ט עד תשפ"ד.[6]
צפתעריכה
שליח הרבי לצפת הרב אריה לייב קפלן שאל את הרבי בעקבות קשיים בקבלת תקציבים מהעירייה למוסדות בתי חב"ד וארגונים חב"דיים, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות[7] והחלטתם הייתה לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב לרבי את החלטת העסקנים לרוץ כסיעה עצמאית מתוך הבלטה שהסיעה היא של חב"ד, אך האותיות המופיעות על פתק ההצבעה לבחירות לא יישאו את השם חב"ד, הרבי הגיב לדו"ח במענה שתוכנו היה אזכיר על הציון[8].
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב שלמה רסקין ור' משה אוחיון.
בבחירות בשנת תשס"ט ותשע"ד קיבלה הרשימה שני נציגים: ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח
בבחירות תשע"ט ותשפ"ד נבחרו 2 - הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב יורם מעודה.
בבחירות תשפ"ד חב"ד תמכו במועמד יוסי קקון, והוא נבחר לראש העיר
רמלהעריכה
בבחירות תשפ"ד, השליח הראשי לרמלה הרב אברהם מדוויל הריץ את רשימת חב"ד ברמלה, בראשה עמד הרב יעקב ישראל מדוויל (בן השליח הראשי), שליח בשכונת נאות שמיר רמלה.
הרשימה קיבלה קולות השווים כמעט מנדט.
מגדל העמקעריכה
נציג חב"ד בשם מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי מגדל העמק, ושלוחי הרבי: הרב ברוך אביסרור מנהל בפועל של מוסדות חב"ד מגדל העמק.
גבעת זאבעריכה
נציג חב"ד בעירייה ר' זאב ליפסקר.
בית שמשעריכה
כתוצאה מקשיים בקבלת מבנים ותקציבים, חסידי חב"ד בבית שמש תומכים בבחירת נציגי חב"ד לעירייה.המייצג של חב"ד בעירייה כיום (לאחר שר' ישראל מנדלסון לא נכנס) :הרב שמעון גולדברג.
אלעדעריכה
בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון תשס"ט נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת תשע"ט נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת תשפ"ד נבחר שוב ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר.
רחובותעריכה
ברחובות התקבלו הוראות לפיהן נשלח נציג חב"די להתמודד למועצת העירייה[דרושה הבהרה][9] במערכות הבחירות. במשך השנים, ר' אריק ליפסקר ור' מנחם קעניג, התמודדו מטעם קהילת חב"ד בראשות השליח הרב גלוכובסקי, במסגרת מפלגות שונות בעיר, אך שובצו במקום לא ריאלי.
לקראת בחירות תשפ"ד, לראשונה בקהילת חב"ד ברחובות, הוגשה רשימת חב"ד לבחירות למועצת העיר רחובות. הרשימה קיבלה את האותיות 'חי'[10] והכניסה נציג אחד הרב אריה ליפסקר - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ולאחר הבחירות מונה למשנה ראש העיר ומחזיק תיק לוגיסטיקה. למשרת ראש העיר נבחר ברוב קולות מועמד החרדים[11] מר מתן דיל.
נחלת הר חב"דעריכה
בנחלת הר חב"ד אשר בקרית מלאכי, חברי ועד נחלת הר חב"ד בגיבוי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רבה של נחלת הר חב"ד, ממנים נציגי חב"ד לעירייה, ומספר הנציגים הנבחרים משתנה בין 1 ל-2, המשתלבים בתוך מפלגות שונות, ומתוקף הסכמים עם אנשי חב"ד, בקדנציות האחרונות נציג חב"ד כיהן בתפקיד בכיר בעירייה - כמו סגן ראש העיר בשכר וממלא מקום ראש העיר בשכר. מלבד זאת אנשי חב"ד לפי הוראות שהתקבלו מהרבי במהלך השנים, שומרים על קשרי ידידות קרובים עם ראש העיר והנהלת העירייה, ודרכם דואגים להתפתחות שכונת נחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד בתי חב"ד ופעילות חב"דית בקרב חסידי חב"ד ופעילות המיועדת לכלל תושבי קרית מלאכי.
לקראת בחירות תשד"מ התקבל מענה ארוך וחריף, השולל מינוי נציגי חב"ד לעירייה. אמנם עד היום לא התפרסם רקע למענה[12]
לקראת מערכת הבחירות הבאה, בשנת תשמ"ט, ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי האם למנות נציג חב"ד והרבי הורה: "שייך לעסקני אנ"ש על אתר". והעסקנים החליטו להריץ נציג חב"די[13].
לאחר החלטת ועד נחלת הר חב"ד למנות נציג חב"ד ברשימת ראש העיר מר יוסף ונונו, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שלח מכתב לתושבי נחלת הר חב"ד והסביר את ההחלטה כתוצאה ממענה הרבי [14]
בבחירות תשפ"ד, הוקמה רשימת חב"ד[15], שגרפה 4 מנדטים למועצה. והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי הכריז על תמיכה בראש העיר המכהן ללו זוהר, והוא נבחר לראש העיר.
נציגי חב"ד בעירייה בעבר ובהווהעריכה
- ר' אלי בן אהרן - משנת תשמ"ט.
- ר' אפרים משעל.
- הרב משה לרנר
- הרב יוסף יוזביץ
- הרב משה מלייב.
- הרב אברהם יוסף הרשקופ, מנהל הרשקופ שול.
- הרב בצלאל מזרחי - ממלא מקום ראש עיריית קרית מלאכי, כיהן בעירייה שתי קדנציות, עד תשפ"ד.
- ר' מוטי יעקובוב (נציג סיעת הבוכרים בסיעת חב"ד. לקראת בחירות תשפ"ד עבר לש"ס).
- ר' יהודה קריספין
- ר' לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)
- ר' יוסי סעדי
- ר' חיים שטיינר כיהן כסגן ראש עיר בשכר, וזמן קצר כראש עיר בפועל.
לודעריכה
במהלך השנים חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות, ולקראת בחירות תשפ"ד בהסכמת רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס שולב ברשימת חזית חרדית. וחב"ד תמכו ביאיר רביבו לראשות העיר.
נציג חב"ד בעירייה: ר' שמוליק בורקיס.
כפר חב"דעריכה
ועד כפר חב"דעריכה
| ערך מורחב – ועד כפר חב"ד |
לפי הוראות הרבי, כפר חב"ד מתנהל על ידי ועד כפר חב"ד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך לפעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, ועל פי הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).
מועצה אזורית שדות דןעריכה
לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים בבחירות ונבחרים לחברי מועצה האזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר). וגם בוחרים את ראש המועצה האיזורית.
היו מקרים בהם הרבי שלל הקמת מפלגה חב"דית בבחירות המקומיות[16].
קרית גתעריכה
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת תשמ"ט, החליטה הנהלת מוסדות חב"ד בקרית גת בראשות הרב שלום בער וולפא, להקים מפלגה חב"דית למועצת העיר כדי למנף את ההשפעה של חב"ד בעיר. ודובר כי הרב וולפא יוצב במקום הראשון ור' חיים שלום מחסידי חב"ד המוכרים בעיר במקום השני. ההצעה להקים מפלגה כזו נשלחה לרבי והתקבל מענה: "להתמודד, בהצלחה רבה ומופלגה". המפלגה החב"דית זכתה בשני מנדטים, ונכנסה לקואוליציה בראשות ראש העיר זאב בוים, ור' חיים שלום מונה לסגן ראש העיר ובתפקיד זה כיהן למעלה מעשרים שנה[17].
ר' זלמן הכט, כיהן כנציג קהילת חב"ד והישיבות בראשות הרב משה הבלין. בבחירות תשפ"ד שובץ במקום השני ברשימה יחד עם עוצמה יהודית שקבלה מנדט אחד והוא לא נכנס למועצה.
לקראת בחירות תשפ"ד הוחלט על שילוב של סיעת חב"ד, הסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי אך יומיים לפני החבירות הם הודיעו על הסרת תמיכתם ברשימה.
בפועל הרב זלמן הכט ששימש כנציג חב"ד בעיריית קרית גת, לא נכנס לעירייה. לראשות העיר חב"ד תמכה בראש העיר אבירם דהרי, והוא הפסיד בבחירות.
ביתר עיליתעריכה
במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעיריית ביתר עילית, הרב אורי הולצמן.
בבחירות תשע"ד, נבחרו ר' יעקי הרשקופ, ר' יעקב טורנהיים והרב אורי הולצמן.
בבחירות תשע"ט, נבחר ר' משה כהנא ראש רשימת קהילות הקודש.
בבחירות תשפ"ד, נבחר ר' מאיר בר לב, כמקום רביעי באגודת ישראל.
נוף הגלילעריכה
נציג חב"ד בעירייה - ר' מנחם גנדל.
לקראת בחירות תשפ"ד, נציגי הקהילות הדתיות והחרדיות בנוף הגליל, הגישו את הרשימה המשותפת לועדת הבחירות. הכוללת את קהילת חב"ד. הרשימה זכתה לתמיכת מפלגות הציונות הדתית, ש"ס ודגל התורה, והוביל אותה חבר מועצת העיר החב"די ר' מנחם גנדל שבקדנציה האחרונה פעל וסייע לכלל הציבור בעיר והרשימה תמכה בראש העיר המכהן רונן פלוט, לקדנציה נוספת בראשות העיר. רבני העיר בירכו על האחדות החשובה שבוודאי תביא לתוספת וחיזוק היהדות בנוף הגליל וחיזקו את חברי הרשימה שיזכו לקדש שם שמים[18].
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ יוסי סלומון שבועון בית משיח 1401 עמוד 25
- ↑ יוסי סלומון שבועון בית משיח 1401 עמוד 25
- ↑ יוסי סלומון שבועון בית משיח גיליון 1401 הנבחרים החב"דיים ראיונות עם ארבעה נבחרים לסיכום ההצלחה החב"דית במערכת הבחירות המקומיות תשפ"ד. מרואיינים הרב יורם מעודה, הרב אריק ליפסקר, הרב מנחם גנדל והרב ישראל שטיפל
- ↑ שניאור זלמן לוין, אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים - תולדות נציג חב"ד בעיריית ירושלים הרב שמואל אלעזר שאולזון, שבועון בית משיח גיליון 231 עמוד 30-31
- ↑ תשורה דורון תש"ע עמוד 32. צילום האגרת
- ↑ בשנת תשפ"ד התמודד לעירייה אך לא נכנס לאחר שאגודת ישראל קיבלה שלוש מנדטים והוא שובץ במקום הרביעי
- ↑ חברי ועד מנהלי המוסדות במהלך השנים: הרב אריה לייב קפלן, הרב שניאור זלמן הענדל, הרב אברהם גולדברג, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב יוסף יצחק לבקיבקר, הרב אהרן אליעזר צייטלין, הרב שאול לייטר, הרב רמי אנטיאן, הרב יוסף רוזנפלד, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב חיים קפלן נכנס אחר פטירת אביו
- ↑ ראה בארוכה בסקירה שנדפסה בחוברת 'מערכת הבחירות המוניציפאליות של סיעת חב"ד צפת', אדר תשפ"ד.
- ↑ הרב מנחם מענדל גלוכובסקי מגלה: המענה שקיבלתי מהרבי בנוגע לבחירות
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ וחב"ד בינהם
- ↑ אך מתוכנו משמע כי היתה תוכנית למנות נציגי חב"ד לעירייה, אך דווקא בתוך אנשי חב"ד בנחלת הר חב"ד היו שהתנגדו לכך בחריפות, והיו שטענו כי גם אם התוכנית למינוי נציגים לעירייה יצליח הרי אלו שסייעו עד עתה מצד העירייה, ינקטו בצד קיצוני הפוך ולא יעניקו סיוע לנחלת הר חב"ד. ועל כך השיב הרבי כי תוכנית כזו כמובן לא מתאימה, ותיצור מצב שחב"ד תיחשב לגוף פוליטי, יהיו מחלוקות ועלולים להפסיד הכל ועל כך הרבי השיב: "בתימהון גדול ובצער קראתי מכתבם כי תוכנו ג' נקודות - שאלות: א. הישתנה חב"ד ויעשה גוף פוליטי. ב. היעשו צעד חדש שקרוב לודאי שיכניס מחלוקת גדולה בין אנשי חב"ד, וגם הזהירו אותם בפירוש על זה. ג. בעניין סברות לכאן ולכאן - יעשו צעד חריף שאין להם כל ניסיון בו, שאין איש יכול להבטיח כלל התוצאות לבד תוצאה אחת - שאלו שסייעו להם עד עתה ולפעמים רבות בסבר פנים יפות, ומבלי להתערב כלל ברוחניות, יהפכו להיפך וסיוע וכו'. מהנעשה על ידי מכתבם כיון שבכהנ״ל יש הוראות ברורות מנשיאנו ז״ל – רק אחת, שפרסמו (מיט א טראסק כמובן) שכתבו אלי ובמילא אני הפוליטיקאי וכו׳ וכו׳"
- ↑ ראה צילום בערך זה
- ↑ "הנה על פי המענה שנתקבל מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א ש"שייך לעסקני אנ"ש על אתר" אשר על פי זה עשו, והחליטו לתמוך במר יוסף ונונו שי' לראשות המועצה, ולרשימתו (הקריה בתנופה, שסימנה "דף") למועצה. הנה החלטה זו מחייבת את כל אחד ואחת מתושבי נחלת הר חב"ד. וכל מי שלא ישמע לה – לדעתי הוא לוחם רחמנא ליצלן בנחלת הר חב"ד וכו'. עם כל המשתמע מזה, כי יש מנהיג לבירה זו [הוא הרבי], אשר יסדה וכו', והוראותיו והדרכותיו מחייבות את כל אחד ואחת שיחיו"
- ↑ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות
- ↑ זעקת הרבי נגד התערבות חב"ד בבחירות המקומיות. הרב אשכנזי מוחה על השימוש בשם חב"ד בבחירות המקומיות .מענות בקריית מלאכי ובאופקים קונטרס "חב"ד בלתי מפלגתית" עמ' 26 והילך
- ↑ מנדי דיקשטיין חיים ושלום יוסיפו לך, שבועון
1422 עמוד 30
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות