שערות הראש והזקן

גרסה מ־09:46, 8 בדצמבר 2024 מאת להתראות (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

המונח "שער" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פתח (שער).

השערות הן צינורות ספוגיים דקיקים עשויים חלבון. אצל רובם ככולם של היונקים הן יוצאות מהעור על פני רוב הגוף, אבל באדם עיקרם הוא בראש ובזקן. בתורת החסידות משמשות השערות כמשל לסוג מסויים של צמצום הנקרא מותרי המוחין.

בהלכהעריכה

בהלכה יש התייחסויות רבות לשערות - הן בנוגע לשערות בעלי חיים[1], והן בנוגע לשערות האדם[2]. בקבלה ובחסידות משמשות השערות כמשל להשפעה מצומצמת ביותר.

בחסידות[3]עריכה

סוגי השערות (שערות הראש, שערות הזקן וצבע השערות)עריכה

כמו בכל נושא אחר, הסברי פנימיות התורה לגבי השערות מושתתים הפסוק "מבשרי אחזה אלוקה"[4], היינו – על השערות כפי שאנו רואים אותן באדם.

שני ההבדלים העיקריים בין שערות הראש לזקן הם: א. שערות הראש גדילות מיד אחרי הלידה (ולעיתים קרובות נמצאות גם אצל תינוק בין יומו), ואילו שערות הזקן גדילות רק בגיל 17-20 (ולעיתים נדירות יותר גם שנתיים-שלוש קודם לכן), וב. שערות הראש צומחות בשווה אצל גברים ונשים, אך זקן יש רק לגברים. בנמשל מוסברים בתורת החסידות הבדלים אלו בשני אופנים שונים[5]: א. שער הראש הוא שורש התורה (והמצוות להסבר זה נמשכות מהגלגלתא עצמה), ושער הזקן שורש ההשפעה הפנימית דאהבה (רבה) ויראה. ב. שער הראש הוא שורש המצוות ושער הזקן שורש התורה

חלוקה משנית יותר של סוגי השערות (בקבלה וחסידות) היא לפי הצבע: לבן, שחור או אדום.

יניקתן – ממותרי המוחיןעריכה

הטעם שהשערות באדם גדילות (בעיקר) בראש, הוא כי גדילתן ויניקת חיותן הוא מהמוחין שבראש. יניקה זו היא בהפסק הגולגולת ולכן היא מצומצמת ביותר ואינה אלא ממותרי המוחין ועד כדי כך שבחיתוך השערה לא מורגש שום כאב. ומכיון שבמוחין מהן יונקות השערות יש שתי בחינות (מוחין דקטנות ומוחין דגדלות), ישנם שני סוגים של שערות: אלו שעל הראש (שצומחות לאדם בקטנותו) יונקות מהמוחין דקטנות, ושערות הזקן (שגדלות רק כשהאדם מתבגר) – יניקתן מהמוחין דגדלות.

  ערך מורחב – מותרי המוחין

שערות הזקן – שורש התורה[6]עריכה

שורש התורה - מוחין דגדלות

בשונה משערות הראש (הצומחות גם בקטנות) – שערות הזקן צומחות רק בבגרות (ובכללות מתמלא הזקן בגיל עשרים שנה). והעניין בזה: "זקן אהרן"[7] רומז לתורה[9], כי ענין השערות הוא על דרך המשל לנמשל: שהגם שהמשל מסתיר על הנמשל (שאינו בערכו) - עם כל זה על ידי המשל מבינים הנמשל, וכדי שיוכל לומר משל צריך להיות בעל שכל יותר גדול. [10]. נמצא שהמשל נמשך מגדלות המוחין - שזהו על דרך שערות הזקן. והיינו, זה שהתורה נקראת "משל הקדמוני"[11] הוא לפי שהתורה נתלבשה בענינים גשמיים ציצית בצמר הגשמי וכו' - וזהו שנקראת התורה בשם שערות הזקן.

י"ג תקוני דיקנא

ומכיון שזקן מורה על המשכה ממוחין דגדלות (כנ"ל) - "במתן תורה נדמה להם כזקן"[12]. כי י"ג מידות הרחמים (שבהן ניתנה התורה[13]) הן הארה מבחינה מרוממת ביותר - מוחין דגדלות, נקראות בתורת הסוד גם י"ג תיקוני דיקנא. היינו, לבושי הזקן - שהם המשכת מוחין דגדלות[14].

שלוש דרגות בהשתלשלות התורהעריכה

שערות דעתיק - לבנות

עתיק הוא פנימיות המוחין (כי מהות המוחין הוא תענוג[15]), ועליו נאמר "ושער רישיה כעמר נקא"[16] (שער ראשו כצמר נקי, לבן). היינו, כשם שאצל אדם מבוגר מלבינות שערות ראשו, כך שערות ראשו של "עתיק" (מלשון יָשָׁן, זָקֵן) הן לבנות. והעניין בזה, עתיק הוא כולו חסדים (לית שמאלא בהאי עתיקא[17]). לבן מורה על חסדים, ושערות עתיק הן השפעה מצומצמת של תוקף החסדים.

שערות דז"א (זעיר אנפין) - שחורות

על השערות דז"א נאמר[18] "קווצותיו תלתלים שחורות", כי הצבע השחור מורה על מיעוט וצמצום. זעיר אנפין הן המידות, ובהלכות התורה שבדרגה זו יש מקום (לא רק לחסדים) אלא גם לטמא, לפסול ולרחק.

שערות דמלכות – אדומות

על השערות דמלכות נאמר[19] "ודלת ראשך כארגמן". היינו, כאן מדובר על הלכות התורה כפי שהן לאחר שירד האור האלוקי לתורה שבעל פה, כפי שחכמי ישראל מחדשים ומדקדקים בהלכות פרטיות בתוקף הדין ביותר – לעשות גדרים וסייגים רבים, לרחק את הטמא בתכלית הריחוק ביותר (וכן ריבוי התחלקות בהלכות פרטיות ופרטי פרטיות) – שזהו מצד בחינת גבורות וצמצומים דשמאל ביותר.

סלסול השערות (סירוק)עריכה

עניין סירוק השיער הוא להפריד שערה מחברתה, ומורה על עניינים שונים של "בירורים". אדמו"ר האמצעי[20] מסביר שסיפור הגמרא על רבי בנאה שראה את שרה מסלסלת בשערות אברהם[21] רומז לבירור נשמות הצדיקים הקדושים מתוך פסולת נפשות הרשעים החוטאים ומתים בלא תשובה, ונשמות גרי הצדק מתוך הגויים. כמו כן רומז סירוק השיער על בירור וליבון ההלכות[22].



ראו גםעריכה


הערות שוליים

  1. לגבי מלאכת גוזז, שימוש בשער בכור וכיו"ב בהמות אסורות בהנאה, לגבי נגיעת טומאה ועוד.
  2. ומהם: האיסור לחתוך את פאות הראש, איסור גילוח הזקן, האיסור לגבר לחתוך שערות מסויימות בגופו, על מנת שלא ידמה בזה לאישה, האיסור להסתפר במועדים וזמנים מסויימים כבספירת העומר שלשת השבועות ובשבתות וחגים, איסור האבל בתספורת, חיוב התספורת בערבי שבת ויום טוב, חיוב התספורת של מלך וכהן גדול, שער באישה ערווה - האיסור לומר דברי קדושה מול שער אשה נשואה (או בעולה), חובת כיסוי שיער הראש באישה נשואה או בעולה ( והדיון ההלכתי: בדין בכיסוי הראש בפאה נכרית שנעשתה משערות גזורות שלה או של חברתה), מצוות הנזיר בשערו, חובת הגילוח שהייתה על שבט הלוי במדבר, מאפייני השיער בזיהוי טומאת וטהרת הצרעת בגוף המצורע, מצוות גילוח השער של מצורע לאחרי טהרתו, ועוד.
  3. הבא לקמן הוא ע"פ ד"ה ביום ההוא יגלח כו' תקע"ב, והמשך תער"ג ש"פ שופטים.
  4. איוב יט כו.
  5. תורת שמואל תרל"ו עמ' תרעא.
  6. מים רבים תרל"ו אות מד.
  7. תהילים קל"ג ב'.
  8. ע"פ קידושין לב ע"ב.
  9. כי "זקן" הוא זה שקנה חכמה[8], וסתם "חכמה" היא חכמת התורה.
  10. ששורש המשל גבוה מאד ולכן שלמה דוקא, שהיה החכם באדם, אמר משלים.
  11. שמואל א' כד יג.
  12. על פי מכילתא ומדרש לקח טוב פרשתנו טו, ג. מכילתא ופרש"י יתרו לשמות כ, ב'.
  13. תורה אור נ. ג', אור התורה שם, ספר הערכים בערכו ובהמצוין שם
  14. מים רבים שם.
  15. כי פנימיות אבא היא עצמה ממש פנימיות עתיק: באתי לגני תשכ"ח אות יד, מאמרים תרס"ג חלק א עמ' סג, שם חלק ב' עמ' לז-לח, ספר המאמרים אידיש (המתורגם) עמ' 32 ועוד
  16. דניאל ז' ט'.
  17. זוהר חלק ג' קכט א'.
  18. שיה"ש ה' י"א.
  19. שיה"ש ז' ו'.
  20. תורת חיים בראשית חלק א' פרשת חיי שרה מאמר ויהיו חיי שרה קכה, ד ובמקומות רבים
  21. בבא בתרא נ"ח ע"א.
  22. לקו"ת אחרי כ"ז ע"ב ובמקומות רבים.