הצ'רטר הראשון
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ה"צ'רטר" הראשון הינו הנסיעה לרבי המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד בארץ. את הנסיעה ארגן הרב איצ'ה מענדל ליס בשנת תש"כ.
הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מאנ"ש לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.
היסטוריהעריכה
בשנת תש"כ, הרב ליס רצה לנסוע לרבי, אך היו לו בעיות כלכליות, העלה הצעה, לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל חודש תשרי אצל הרבי.
ואכן, הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.
הרעיון התגבש לקראת חג הפסח. בכדי שאנ"ש לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי[דרושה הבהרה], פנה הרב ליס לרב אפרים וולף וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.
הרב וולף סירב לתת את חסותו לארגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב ישראל לייבוב, שהיה יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.
כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. לאור כך, הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.
בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ, ורבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.
כשעבר מספר הנרשמים את השישים אנשים, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב נחום טרבניק, הרב אייזיק קרסיק והרב לייבל כהן, ויחד אתו הם היו ארבעה אנשים בוועדה.
תגובת המשרדים השוניםעריכה
מסופר[דרוש מקור] שכאשר הגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הפקידים היו המומים לוא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד לארצות הברית.
לאחר שראו שהעניין רציני, ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, הנושא המריץ אותם לאשר כמה סוגי הטבות, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהחסידים מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.
כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב חדקוב מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארצות הברית ששהו אותה עת בארץ הקודש - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.
למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.
הכנות לנסיעהעריכה
השבועות הבאים עברו על החסידים בהכנות לנסיעה מיוחדת זו. ההכנות היו הן בגשמיות והן ברוחניות. התוועדויות עם משפיעים אופיינו בתביעה מהחסידים הנוסעים להתכונן כראוי טרם בואם אל הרבי.
יום הטיסהעריכה
כשהגיע היום המיוחל והמטוס "בריטניה" עמד מוכן ומזומן לקלוט את קהל החסידים, נוצר מחזה מרהיב עין בנמל התעופה בן גוריון: אלפי חסידי חב"ד ובראשם המשפיעים התגודדו באולמות שדה התעופה ללוות את החסידים הנוסעים אל הרבי. ריקודי השמחה פרצו את כל הגדרות והתרגשות עצומה אחזה בכל הנוכחים.
נוסעי הצ'רטרעריכה
בין הנוסעים היו (רשימה חלקית):
קירובים מהרבי לחברי הצ'רטרעריכה
עם בואם בכ"ז אלול ל770 היתה התרגשות רבה עד אשר בתפילת מנחה הראשונה עם האורחים, לא אמרו תחנון במניין של הרבי. ולאחר תפילת ערבי ירד הרבי לזאל 'למטה' ואמר מאמר ד"ה "לך אמר ליבי גו'".
מיד כשהגיע הקבוצה התבשרו על 'יחידות' מיוחדת עבור האורחים מארץ ישראל.
עקב ריבוי האורחים, הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ליחידויות. הרב ליס חילק את הקבוצות, ואת עצמו השאיר ליום השני.
מסופר שלמחרת, כשנכנס, קם הרבי מלוא קומתו. הרב ליס בירך "שהחינו" והרבי ענה "אמן"! ואחר המשיך: "הרב ליס, א גרוייסע יישר כח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר געבראכט"!
במשך היחידות שנמשכה כמעט שעתיים, דיבר אתו הרבי על כל אותם שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ביחידות לפני שהוא נכנס.
גם לאחר היחידות, נתן לו הרבי הוראות מפרטות לפרטי פרטים על הנסיעה חזרה.
בשמחת תורה, הורה הרבי לרב ליס לעמוד ולחלק את הפסוקים של "אתה הראת" לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר.
לפני יציאתם חזרה לכיוון שדה התעופה, הרבי ליוה אותם, ולפני שיצאו קרא הרבי לרב ליס ומסר לו מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה.
הצ'רטר השניעריכה
לאחר הצ'רטר הראשון החלו לארגן את הצ'רטר השני, הפעם הוא אורגן באופן רשמי וממוסד על ידי הרב אפרים וולף מטעם ישיבת תומכי תמימים המרכזית, לחודש תשרי תשכ"ב.
הרבי כתב אגרת קודש מיוחדת ובה הנחיות לאלו שנוסעים לתשרי, ובין ההוראות הייתה ההוראה שיסעו לאוהל הרבי הריי"צ, בשביל היתר הלכתי לצאת מהארץ.
לצ'רטר נרשמו עשרות חסידים, הוא יצא בחודש אלול תשכ"א דרך צרפת ולונדון לניו יורק.
הרבי נתן להם הרבה יחס מיוחד. מיד בבואם הודיעו שביום חמישי כ"ו באלול יכנסו כולם ליחידות.
בהתוועדות 'צאתכם לשלום' בסיום החודש ביקש הרבי מהאורחים שישירו שיר מזמרת ארץ ישראל.
מאז הרב אפרים וולף היה מארגן אל הצ'רטרים בצורה מסודרת.
קישורים חיצונייםעריכה
- תיעוד היסטורי: החב"דניקים בריקוד שמחה בדרך לרבי באתר כיכר השבת (קישור שבור)
- הצ'רטר הראשון הוספה לקובץ הכנה לנסיעה לרבי תשרי תשע"ז
- הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד
הרב אברהם מייזליש מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי
