מלחמת המפרץ

מלחמת המפרץ הייתה מלחמה שהתרחשה בשנת ה'תנש"א בה לחמה ארצות הברית יחד עם עוד כ־34 מדינות נגד עיראק, בעקבות פלישתה לכווית בהחלטת מנהיג עיראק באותה תקופה סאדם חוסיין. ממשלת עיראק איימה בתגובה כי במקרה של התקפה עליה היא תתקיף את מדינת ישראל בנשק כימי.

לפני המלחמה עודד הרבי את תושבי הארץ, באומרו כי ראשי התיבות של השנה היא "תהא שנת אראנו נפלאות", וכי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם.

המלחמה

הרקע למלחמה

בשלהי חודש תמוז תש"נ הציב סדאם חוסיין נשיא עיראק את צבאו בגבול עיראק - כווית, כמוכן לפלישה מידית.

לאחר מלחמתם של מדינות איראן ועיראק, נקלעה עיראק לשפל כלכלי עצום, כשהנושים המרכזיים היו ערב הסעודית וכווית. כפתרון למצב הגה סאדאם תכנית לכבוש את כווית ולהשתלט על מרבצי הנפט השוכנים בתוך שטחה ובכך יפטר מחובו. ובנוסף, יוכל לפתח את כלכלת מדינתו הכושלת^[1].

לאחר כשבועיים, בי"ב מנחם אב פלש צבא עיראק לכווית, ותפס את חייליה לא מוכנים. הפלישה הייתה מהירה ומוצלחת, וכעבור יומיים השתלט צבא עיראק על כווית, וסאדאם מינה את בן דודו למושל המדינה.

המלחמה

מהלך זה גרר תגובה חריפה ביותר מאת המדינות החברות בארגון האומות המאוחדות, שמרבצי הנפט בכווית והסביבה היו חשובים להם ושליטתם ביד סדאם הייתה יוצרת 'מונופול' על עולם הנפט, ובהחלטה משותפת שקיבל האו"ם הועבר לסדאם אולטימאטום, שיבצע נסיגה עד כ"ט טבת ה'תנש"א (15 בינואר 1991 למינינם), או שתיגרר תגובה בינלאומית.

סדאם לא התייחס, ואף הודיע שלוקח את ארץ ישראל כ'בת ערובה', ובאם יצאו נגדו למלחמה, הוא יפגיז את ישראל עם טילי הסקאד הקטלניים ועם ראשי הנפץ הכימיים שברשותו.

בעקבות הודעה זו, השתרר בארץ ישראל פחד איום ונורא. וכמיגון מפני הטילים נושאי הראש הכימי, בוצעו חלוקות של ערכות מגן, שכללו מסכות אב"כ ומזרקי אטרופין, למיגון מפני הנשק הכימי. כל משפחה התבקשה להכין בביתה חדר אטום, שבו תשהה בעת מתקפת טילים. כשהתקשורת טורחת ללבות את אש הפחדים.

בזמן זה, ארצות הברית הקימה קואליציה בינלאומית שכללה 34 מדינות שהתכוננה למלחמה.

לאחר פוג האולטימטום, בתאריך ב' בשבט (17 לינואר), פרצה הקואליציה הבינלאומית במבצע 'סופה במדבר', המכונה בארץ ישראל כ'מלחמת המפרץ'. המבצע כלל תקיפות אוויריות על מטרות בעיראק ובכווית, וכן תקיפה ימית.

פחות מיממה לאחר מכן, החלו מטחי סקאדים בעלי ראש נפץ רגיל (קונבנציונלי) לנחות בארץ ישראל באזור תל אביב, גוש דן, בגליל ובנגב. הפצצות אלו נמשכו במהלך כל המלחמה.

בי' אדר (24 לפברואר למינינם) פלשו כוחות הקואליציה רגלית לכווית לאחר יומיים. בי"ב אדר, החלה הנסיגה העיראקית מכוויית, ובי"ד אדר (28 לפברואר למינינם) הודיע נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש על שחרור כווית והפסקת אש. בסופו של דבר, שוגרו 39 טילי סקאד על ארץ ישראל, ובנס לא היה אף הרוג אחד מטילים אלה.

דברי המדרש

דברי הרבי בעיתון 'ידיעות אחרונות'

הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני' ש"בשנה שמלך המשיח בא מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...", הייתה בהתוועדות שבת פרשת ראה ה'תש"נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה אם תפתח המלחמה, ובאיזה אזור וזמן.

מאז אותה התוועדות היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל שיחה או התוועדות. כך גם בכינוס של נשי ובנות חב"ד שהתקיים ביום רביעי כ"ב באלול ה'תש"נ.

בעקבות איומי סדאם חוסיין לפגוע בארצות הברית ובישראל במה שהוא הכריז כ"אם כל המלחמות", ישראל הכינה את עצמה לעימות מול העיראקים. ממשלת ישראל החלה להכין את העם לקראת מצב של מלחמה ומתקפה.

הרב יוסף רלב"ג, רבה של קריית יובל, היה הראשון שזכה לקבל התייחסות מפורשת למצב של התקופה, לאחר שהכניס שאלה לרבי בקשר למצב החדש המתהווה. תשובת הרבי הייתה שישאל בן חמש למקרא על דבר מה שנאמר מפורש על דרך הפשט: תמיד עיני ה' אלוקיך בה וגו', ושלגבי אגירת מזון , הרי זה הפקעת מחירים בארץ הקודש.

תשובתו של הרבי החדה והנחרצת, גרמה להדים רחבים ופורסמה בכלי התקשורת. עיתון 'דבר' ידע לספר כי הרבי הבטיח שלא יאונה רע, וכי לא תהיה מתקפת גזים על ארץ הקודש. העיתון ציטט את דבריו של הרב רלב"ג האומר "מבחינתי זו הייתה ההודעה המרגיעה ביותר עד כה. אחרי הכל, כל מידע מודיעיני ומדיני חשוב ומדוייק ככל שיהיה, מחוויר נוכח הערכותיו של הרבי מלובביץ'. מי שעדיין מפקפק - שיבדוק כיצד דייקו מקורותיו של הרבי לפני "מלחמת ששת הימים".

מאז, בכל הזדמנות ולכל שאלה של יהודים, בעיקר במעמד חלוקת דולרים, וגם בשיחות הקודש ומענות ותשובות, חזר הרבי והבטיח כי אין לפחד ואין להפחיד. הרבי שלל בתוקף רב את העזיבה-בריחה מארץ הקודש. לאחד המרצים שהוזמן לצאת לחו"ל למסע הרצאות, אמר הרבי כי אין הזמן מתאים לצאת מארץ הקודש.

קטרוג על עם ישראל

בחודש טבת ראש ישיבת פונוביז' החל לדבר ולקטרג על עם ישראל^[2]

בשיחת קודש שנאמרה בצום עשרה בטבת ה'תנש"א, הרבי דיבר בכאב עצום על הקטרוג שכוון כנגד בני ישראל, ועל כך שמנסים להפחידם בשואה.

דברי הזכות והסנגוריה של הרבי על עם ישראל, לא מוצו בדברי הכיבושין בעשרה בטבת, ובמשך ארבעה שבתות רצופות דיבר הרבי שוב ושוב במעלתם של בני ישראל. הוא הבטיח כי "לא תקום פעמיים צרה". הרבי חזר פעמים רבות על כך שארץ הקודש היא המקום הבטוח ביותר.

דבריו של הרבי נסכו עידוד רב. הרבי לא רק קרא שלא לעזוב את ארץ הקודש, אלא שקרא לתושבי חו"ל לנסוע לארץ הקודש. לאם ששאלה האם לדחות את נסיעתה של בתה הלומדת בארץ הקודש, נתן הרבי דולר לברכה על מנת שיתנו לצדקה בארץ הקודש.

נבואת הרבי

באותה תקופה החלו שיחותיו של הרבי להיות מופצים בקנה מידה נרחב ביותר, בזכות פועלו של הרב טוביה פלס. הוא החל להפיץ ברבבות עותקים את קונטרס שיחת שבת פרשת ויחי, בה התייחס הרבי למצב, ושלל לחלוטין את ההפחדות.

הקונטרס הזה החל לצאת תחת התואר "דבר מלכות".

כמו כן, כתב הרבי בליקוט השבועי שיצא לאור לפרשת וארא, רמזים שמימיים מופלאים על אותה מלחמה, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. נושא הליקוט נסב אודות נבואת הקב"ה ליחזקאל על החורבן שה' יביא על מצרים. הרבי האריך בנבואת יחזקאל על אודות המלחמה שה' יעשה במצרים.

בכל מעמד של חלוקת דולרים, היו עשרות התייחסויות לנוכח המצב. בנוסף לההבטחות הברורות, הרבי גם נתן רמזים על המצב גם ב'ליקוט' השבועי שיצא לאור מדי שבת בשבתו. ה'ליקוט' של פרשת שמות ה'תנש"א עסק כולו בנושא גדר הביטחון בקב"ה, על פי מאמר רבותינו נשיאנו 'חשוב טוב יהיה טוב', שהביטחון בה' זה שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה. הליקוט הופץ במהירות בהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת בבני ברק ובירושלים, והפך לנושא המדובר ביותר.

ביום רביעי, כ"ג טבת, כאשר התברר שכל נסיונות התיווך נכשלו בז'נווה, וכי המלחמה בפתח, הרבי נשאל שוב והשיב: "מה שאמרתי הוא מתוקף העניין 'דתמיד עיני ה' אלוקיך בה...' ומצד העניין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי".

גם למחרת היום, ביום חמישי כ"ד טבת, הרבי חזר שוב כי אין שום שינוי בעמדתו. הרבי דרש לא לשנות שום תוכנית וחלילה לא להראות פחד אלא ביטחון ברור באלוקי ישראל.

בבוקר של ב' בשבט 17 בינואר 1991 החל מבצע "סופה במדבר" - "מלחמת המפרץ", כפי שכונתה בישראל. כוחות הקואליציה פתחו בהתקפה אווירית אדירה על מטרות עיראקיות. עוד באותו הלילה, ליל שישי, שיגרה עיראק אל עבר ישראל טילי סקאד.

באותו חודש היה מדינת ישראל במצב של מלחמה, כמעט מדי לילה נחתו טילי סקאד על ישראל, ופגעו בעיקר באזורי תל אביב וחיפה. חלק מהמסתגרים בחדרים קיבלו על ראשם את הטילים הלא-קרואים. בתים חרבו עד היסוד, רחובות שלמים הזדעזעו מעוצמות ההדף.

אולם למרות זאת, הרבי הודיע כי עדיין הוא דבק בדבריו כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואין מה לפחד וכי יש להמשיך בשגרה. כאשר נכנס המזכיר להודיע לרבי מלך המשיח על מטח הטילים הראשון שנפל בישראל, דקות ספורות בלבד לאחר הנפילה, הרבי אמר כי הוא כבר יודע. לפי דברי הרב גרונר הרבי ביקש ממנו להודיע לו על כל טיל שנופל בכל שעה ובכל זמן, עם מירב הדיווחים מהמקום. הרבי הוסיף שגם אם זה יהיה בשעת לילה מאוחרת.

כבר ביום שישי הראשון, מיד כשנחת צרור הטילים הראשון, שיגר הרבי מסר מרגיע ומעודד לכל תושבי ארץ הקודש. המסר הגיע באמצעות מברק מיוחד: "שבת שלום ומבורך וכפסק דין תורתנו הקדושה תורה אור: וביום שמחתכם אלה השבתות וכבכל הלכה - לשון ברורה: שמחה נראית ונגלית". המסר היה ברור - להוסיף בשמחה.

לאור מברק זה, חסידי חב"ד יצאו בריקודים ברחובות הערים. כמו כן, טנקי המצוות של ניידות חב"ד באה"ק בראשות הרב דוד נחשון, הגיעו לאזורים רבים ושימחו את התושבים ועודדו את ביטחונם.

עוצמת הניסים

וכפי נבואת הרבי, אכן החלו להגיע הדיווחים על ניסים ונפלאות שהתרחשו. בנינים התמוטטו אך אנשים יצאו משם חיים ללא פגע. 39 טילים נפלו על ישראל, ובניסי שמים איש לא נהרג מהם באופן ישיר.

רק לאחר המלחמה, וכעבור שנים, הגיעו גילויים מרעישים מפי גורמי הביטחון, על הניסים המופלאים שהיו באותם ימים. לאחר יותר מעשר שנים מהמלחמה, שיחררה סוכנויות הביטחון של ארצות הברית הודעה, כי רק פסע היה בין סדאם לבין זריקת טילים כימיים על ישראל, וסדאם חוסיין שלח שלשה מטוסים עמוסים בחומרים כימיים לעבר ישראל, ובדעתו היה לפוצצם בישראל. הקלטות שנמצאו במשרדי סדם חוסיין, ופורסמו בשנת תשע"ד (2014 למינינם), הוכיחו שסאדם פרס ראשי קרב כימיים ואף נתן הנחייה להשתמש בהם נגד ישראל אם משטרו יעמוד על סף קריסה^[3].

בשבת קודש פרשת בא, השבת הראשונה לאחר נפילת הטילים, הרבי חזר על דבריו שאין לפחד וארץ הקודש הוא המקום הבטוח ביותר. הרבי החל לדבר כי "אין בעל הנס מכיר בניסו" וכינה זאת כניסים שלמעלה מדרך הטבע. הרבי הוסיף שאין צורך להגיע להכרת הניסים על ידי כך שקוראים בעיתונים שגוי אחד ירה טיל למעלה כדי לפגוע בבני ישראל ואחר כך בא גוי מחסידי אומות העולם ומפילו למטה.

במהלך ההתוועדויות דיבר הרבי דיבורים על כל מהלך מלחמת המפרץ, כאשר על חלק מהשיחות הורה הרבי לא לפרסמם. פעם אחת דיבר הרבי על מפלתו של הצורר בבצרה, על יסוד הפסוק "זבח לה' בבצרה", אולם הרבי הורה לא לפרסם חלק זה של השיחה.

כמו כן שוגר טיל סקאד בודד של סאדאם חוסיין, ונפל במחנה צבאי בדהראן שבסעודיה. תוצאת פגיעתו של הטיל הייתה כעשרים ושמונה הרוגים. ירי טיל זה היה הטיל האחרון שבגדד זרקה קודם שהודיעה על כניעתה.

סיום המלחמה בפורים

המלחמה הסתיימה בחג הפורים. עוד קודם סיום המלחמה, כבר דווח שהרבי צופה את סיום המלחמה.

פחות משבועיים לאחר סיום הקרבות במפרץ הפרסי, הורה הרבי להגביר את פרסום הניסים הגדולים שהיו במלחמה, ורמז מפורשות כי הניסים האמיתיים עדיין לא פורסמו. רק בפרספקטיבה לאחור, אנו יכולים להבין את מה שכתב הרבי במכתב כללי כשבועיים לאחר סיום המלחמה:

על פי התנאים הטבעיים של העולם היה צפוי, שתהיה זו לא רק הכרזת מלחמה וכיוצא בזה אלא שהמלחמה תגרור לתוכה עמים רבים ותתלהט עד לכדי מלחמת עולם ר"ל. אך בפועל למעלה מדרך הטבע לא זו בלבד שנמנעה מלחמת עולם אלא שגם המלחמה שפרצה שככה...

ואכן, לאחר תקופה החלו להתגלות הניסים העצומים שהתרחשו במהלך המלחמה.

הציפייה לגאולה

בכ"ו ניסן תנש"א ביחידות לאורחים, הרבי נשא שיחה במהלכה אמר כי צריך לצאת לרקוד ברחובות על הניסים שארעו, והשווה זאת לנס של "למכה מצרים בבכוריהם". באותה שיחה הזכיר הרבי את שמו של הצורר מבאגדד "סדאם חוסיין".

הרבי ניתב את כל נבואותיו לכיוון פירסום דברי ה'ילקוט שמעוני', אשר מתהליך זה של "מתרעשים ומתבהלים" מגיעים לזמן של "הגיע זמן גאולתכם". זה היה המוטיב המרכזי שעבר בכל שיחות הקודש.

זמן קצר לאחר מכן, הגביה הרבי את רף הציפייה לגאולה עוד יותר, בשיחתו הידועה שנאמרה בכ"ח ניסן תנש"א, בעקבותיה החלה הפעילות הנמרצת להביא לימות המשיח.

פעולות שמימיות

בעיצומה של מלחמת המפרץ, יצא לאור עולם מאמר דא"ח של אדמו"ר הרש"ב ד"ה 'ברוך שעשה ניסים תרס"ד'. ב'פתח דבר' ציין הרבי את התאריך ר"ח שבט, היום בו החלה המלחמה במפרץ הפרסי.

המאמר השני שהוציא הרבי מלך המשיח, יצא לאור לקראת חג הפורים ודיבור המתחיל שלו היה "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" - המאמר שאמר הרבי בהתוועדות פורים תשי"ג. המאמר יצא לאור כ"קונטרס פורים תנש"א".