בחירות מקומיות בישראל

בחירות מקומיות בישראל - מתקיימות פעם בחמש שנים. בכמה ממערכות הבחירות בשנים מוקדמות יותר, התקיימו מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות ביום אחד. הרבי הורה להצביע בבחירות לרשויות המקומיות, ולהשפיע על כל מי שאפשר להצביע לרשימה "החרדית ביותר".

נציגי חב"ד ברשויות המקומיות

בשנות המ', הרבי נתן הוראות למקומות בודדים כיצד לשלוח נציגים לעירייה מטעם קהילות חב"ד ומאז החלו קהילות חב"ד בהכוונת רבנים ועסקנים להריץ מפלגה חב"דית או להכניס נציג בתוך רשימה אחרת והכל כדי לקבל תמיכה בעניינים הרוחניים והגשמיים, בדוגמת הרחבת מוסדות חינוך וארגוני חסד ותמיכה בכל ענייני הדת. נציגי חב"ד בעירייה בערי ארץ הקודש, הוכיחו את הצלחתם בהתפתחות הקהילות והמוסדות.

צפת

 
הרבי לצפת: הנהלת קרית חב"ד בצפת תבחר הנציגים לעירייה
 
הרב ליפסקר (קיצוני משמאל) מלווה את שר הדתות ר' יואב בן צור בביקורו במוסדות חנוך לנער, יחד עם ראש ישיבת חנוך לנער הרב חיים אליעזר וילשנסקי

לאחר ששליח הרבי לצפת הרב אריה לייב קפלן שאל את הרבי בעקבות קשיים בקבלת תקציבים מהעירייה למוסדות חב"ד, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות[1] והחלטתם הייתה לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב לרבי את החלטת העסקנים לרוץ כסיעה עצמאית מתוך הבלטה שהסיעה היא של חב"ד, אך האותיות המופיעות על פתק ההצבעה לבחירות לא יישאו את השם חב"ד, הרבי הגיב לדו"ח במענה שתוכנו היה אזכיר על הציון[2].

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב שלמה רסקין ור' משה אוחיון.

בבחירות בשנת תשס"ט קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח

בבחירות שהתקיימו בשנת תשע"ד הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים[3].

בבחירות לעירייה בשנת תשע"ט נבחרו 2 - הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב יורם מעודה.

בבחירות תשפ"ד נבחרו 2 נציגים - הרב שניאור זלמן ליפסקר והרב יורם מעודה.

בית שמש

 
הרב זלמן גופין, הרב אליעזר ויינר עם מועמד דגל התורה, הרב שמואל גרינברג וחברי שלומי אמונים

בית שמש בתשפ"ד מפוצלת: יש מחסידי חב"ד התומכים בחבר העירייה החב"די ר' ישראל מנדלסון המתמודד מטעם רשימת הציונות הדתית, ובראש העיר המכהנת עליזה בלוך מהציונות הדתית. יש מחסידי חב"ד התומכים בשלומי אמונים בראשות הרב שמעון גולדברג ובמועמד לראש העיר הרב שמואל גרינברג מדגל התורה.

בני ברק

לקראת הבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד, התפצלה קהילת חב"ד בבני ברק לתמיכה בשתי מפלגות.

אנשי מוסדות 'בנות חנה' ועוד מאנ"ש בני ברק - תומכים בראש העיר גודי סילמן מדגל התורה וקרוב משפחתו של רב העיר הרב שבח רוזנבלט, בגין סיוע רב לאנ"ש ומוסדות חב"ד בבני ברק, וגם הסכמתם לבחירת הרב יצחק אייזיק לנדא מטעם חב"ד, כרב העיר יחד עם הרב שבח רוזנבלט מטעם מערכת הכשרות שארית ישראל של דגל התורה, והקמת מערכת כשרות משותפת לחב"ד ותנועת דגל התורה.

 
חותמת הכשרות של הרב לנדא יחד עם הרב שבח רוזנבלט משארית ישראל- דגל התורה

הנהלת מוסדות עטרת חיה (בני ברק) וחסידים נוספים ובהם הרב יוסף יצחק בלינוב תומכים במפלגת אגודת ישראל, בגלל עזרתם למוסדות חב"ד.

אלעד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון תשס"ט נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת תשע"ט נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.

רחובות

 
הרב גלוכבסקי מצביע בבחירות (תשפ"ד)

ברחובות התקבלו הוראות לפיהן נשלח נציג חב"די להתמודד למועצת העירייה[דרושה הבהרה][4] במערכות הבחירות במשך השנים, ר' אריק ליפסקר התמודד מטעם קהילת חב"ד במסגרת מפלגות שונות בעיר, אך שובץ במקום לא ריאלי.

לקראת בחירות תשפ"ד, לראשונה בקהילת חב"ד ברחובות, הוגשה רשימת חב"ד לבחירות למועצת העיר רחובות. הרשימה קיבלה את האותיות 'חי' על פתק ההצבעה הלבן. 5 המועמדים מטעם הרשימה: ר' אריה ליפסקר, ר' רפאל חממי, ר' אברהם ביטקין, ר' מנחם קעניג, ור' ג'ארד (לייבל) גולדפארב[5].

כמו כן קהילת חב"ד בראשות הרב גלוכובסקי תומכים במועמד לראשות העיר מר מתן דיל.

בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר.

נחלת הר חב"ד

בנחלת הר חב"ד אשר בקרית מלאכי, עשרות שנים בכל מערכת בחירות, אנשי ועד נחלת הר חב"ד בגיבוי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רבה של נחלת הר חב"ד, ממנים נציגי חב"ד לעירייה, ומספר הנציגים הנבחרים משתנה בין 1 ל-2, המשתלבים בתוך מפלגות שונות, ומתוקף הסכמים עם אנשי חב"ד, בקדנציות האחרונות נציג חב"ד כיהן בתפקיד בכיר בעירייה - כמו סגן ראש העיר בשכר וממלא מקום ראש העיר בשכר.

מלבד זאת אנשי חב"ד שומרים על קשרי ידידות קרובים עם ראש העיר והנהלת העירייה, ודרכם דואגים להתפתחות שכונת נחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד ופעילות חב"דית בקרב חסידי חב"ד ופעילות המיועדת לכלל תושבי קרית מלאכי.

הרבי עודד כל השנים את הקשר בין ועד נחלת הר חב"ד בפרט ואנשי חב"ד בכלל, עם ראשי עיריית קרית מלאכי, והרבי אף שיגר אגרות לראשי העירייה.

בחירות תשד"מ

לקראת בחירות תשד"מ התקבל מענה ארוך וחריף, השולל מינוי נציגי חב"ד לעירייה. אמנם עד היום לא התפרסם רקע למענה, אך מתוכנו משמע כי היתה תוכנית למנות נציגי חב"ד לעירייה, אך דווקא בתוך אנשי חב"ד בנחלת הר חב"ד היו שהתנגדו לכך בחריפות, והיו שטענו כי גם אם התוכנית למינוי נציגים לעירייה יצליח הרי אלו שסייעו עד עתה מצד העירייה, ינקטו בצד קיצוני הפוך ולא יעניקו סיוע לנחלת הר חב"ד. ועל כך השיב הרבי כי תוכנית כזו כמובן לא מתאימה, ותיצור מצב שחב"ד תיחשב לגוף פוליטי, יהיו מחלוקות ועלולים להפסיד הכל ועל כך הרבי השיב:

"בתימהון גדול ובצער קראתי מכתבם כי תוכנו ג' נקודות - שאלות: א. הישתנה חב"ד ויעשה גוף פוליטי. ב. היעשו צעד חדש שקרוב לודאי שיכניס מחלוקת גדולה בין אנשי חב"ד, וגם הזהירו אותם בפירוש על זה. ג. בעניין סברות לכאן ולכאן - יעשו צעד חריף שאין להם כל ניסיון בו, שאין איש יכול להבטיח כלל התוצאות לבד תוצאה אחת - שאלו שסייעו להם עד עתה ולפעמים רבות בסבר פנים יפות, ומבלי להתערב כלל ברוחניות, יהפכו להיפך וסיוע וכו'. מהנעשה על ידי מכתבם כיון שבכהנ״ל יש הוראות ברורות מנשיאנו ז״ל – רק אחת, שפרסמו (מיט א טראסק כמובן) שכתבו אלי ובמילא אני הפוליטיקאי וכו׳ וכו׳"

 
מענה הרבי לבחירות בקרית מלאכי

בחירות תשמ"ט

לקראת מערכת הבחירות הבאה, בשנת תשמ"ט, ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי האם למנות נציג חב"ד והרבי הורה: "שייך לעסקני אנ"ש על אתר".

והעסקנים החליטו להריץ נציג חב"די[6].

לאחר החלטת ועד נחלת הר חב"ד למנות נציג חב"ד ברשימת ראש העיר מר יוסף ונונו, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שלח מכתב לתושבי נחלת הר חב"ד והסביר את ההחלטה כתוצאה ממענה הרבי:

"הנה על פי המענה שנתקבל מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א ש"שייך לעסקני אנ"ש על אתר" אשר על פי זה עשו, והחליטו לתמוך במר יוסף ונונו שי' לראשות המועצה, ולרשימתו (הקריה בתנופה, שסימנה "דף") למועצה. הנה החלטה זו מחייבת את כל אחד ואחת מתושבי נחלת הר חב"ד. וכל מי שלא ישמע לה – לדעתי הוא לוחם רחמנא ליצלן בנחלת הר חב"ד וכו'. עם כל המשתמע מזה, כי יש מנהיג לבירה זו [הוא הרבי], אשר יסדה וכו', והוראותיו והדרכותיו מחייבות את כל אחד ואחת שיחיו"[7].

בחירות נחלת הר חב"ד תשפ"ד

 
ראש העיר בו חב"ד תמכו בבחירות ללו זוהר נואם בחנוכת מקוה מי משה המפואר בנחלת הר חב"ד

לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד לקראת בחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה[8]:

רשימת חב"ד זכתה לתמיכת רבני ומשפיעי נחלת הר חב"ד: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - רבה של נחלת הר חב"ד, הרב מנדל וכטר - משפיע, הרב מיכאל מישולבין - משפיע דנחלת הר חב"ד, הרב רושל חיימוב - רב עולי בוכרה, הרב משיח מיכאלי - רב לעדת הגרוזינים, הרב שלום בער כהן ראש ישיבת חב"ד, הרב שמואל יחזקאל כהן - ראש כולל, הרב יצחק אקסלרוד - משפיע וראש ישיבה, הרב משה הבר - רב בית כנסת צעירים, הרב אליהו וילהלם - רב בית כנסת חב"דניצע, הרב אברהם אלתר הבר - משפיע ומזכיר הועד לשעבר, הרב משה הלל מגיד שיעור בית כנסת תפארת אליעזר, הרב יוסף יצחק פרידמן - משפיע ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר), הרב שלום פש - רב ומנהל בית משיח קרית מלאכי, והרב יוסף יצחק וישנפסקי.

אישי ציבור: הרב אלימלך הרצל מנהל מועדוני נוער ובית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד, ד"ר טל ניר, הזמר יוני שלמה, ר' אברהם קנלסקי.

 
הרב ירוסלבסקי מביע תמיכה בללו זוהר

לראשות העיר הודיעו הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי יחד עם ועד נחלת הר חב"ד על תמיכה בללו זוהר, ראש העיר המכהן, אשר נמצא בקשרי ידידות עם חב"ד וסייע רבות בקדנציה האחרונה למוסדות חב"ד ולבניית מקוה מי משה המפואר, והעניק תקציבים נדיבים למוסדות וארגוני חב"ד. כל המפלגות הגדולות ובתוכן חב"ד וגם כמה מהקטנות חתמו על הסכמי תמיכה בראש העיר המכהן, כך שיש לו רוב גדול אוטומטי. ישנו מועמד נוסף לראשות העיר, אליאור עמר, אשר נמצא בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד, ואף ביקר ב-770 מספר פעמים, אך דיעותיו ופועלו אינם קשורים לענייני דת ולא עסק בתמיכה במוסדות וארגונים חב"דיים[9].

נציגי חב"ד בעירייה בעבר

ירושלים

 
חב"ד בהכנות לבחירות בירושלים. תשפ"ד

בירושלים, משנות הל' נציגי חב"ד מכהנים כחברי עירייה בירושלים, והללו קיבלו עידודים מהרבי[דרושה הבהרה]. ובמהלך השנים הקימו שורה ארוכה של מוסדות חינוך והיטו כתף לעשרות בתי חב"ד ברחבי ירושלים.

נציגי חב"ד בעירייה

נציגים בעבר:

לוד

במהלך השנים חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות, ולקראת בחירות תשפ"ד בהסכמת רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ נציג חב"ד ישולב ברשימת חזית חרדית בראשות הרב בני סיתאלכיל, ובה מתאחדים שס, דגל התורה וחב"ד. נציג חב"ד הרב שמואל בורקיס יקבל את המקום השלישי המכובד והריאלי וזאת אחרי ששנים רבות חב"ד הסתמכה על נציגים של מפלגות שונות (בחלק מהפעמים תמכו ביוסי הרוש, הבית היהודי) ולא הכניסה נציג מטעמה, דבר שהוביל ליחס אליה כאל גלגל חמישי.

במהלך ההבנות וההסכם בין חב"ד, ש"ס ודגל התורה, הושגו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה והצבת חברי קהילה בתפקידים ביצועיים. לראשות העיר חסידי חב"ד יתמכו, אך ככל הנראה יתמכו בראש העיר המכהן עו"ד יאיר רביבו[11].

בקדנציה הנוכחית, הנציג החב"די העסקן ר' יוסי לויטין סגר עם ראש סיעת הבית היהודי יוסי הרוש על ריצה משותפת בסיעתו במקום השלישי, אך ברגע האחרון הסיכום השתנה ובמקומו נכנסה מועמדת של ציבור אחר, מה שלמעשה הותיר את חב"ד ללא ייצוג בפועל במועצה.

יש לציין שלמרות שר' יוסי לויטין לא כיהן רשמית כחבר מועצה, סייע ככל יכולתו לקהילה מבחוץ והביא שורת הישגים יפה ועל כך תודת הקהילה והערכתה הרבה נתונה לו.

בקדנציה קודם לכן בבחירות תשע"ג, חב"ד רצה גם עם יוסי הרוש במסגרת רשימת הבית היהודי ור' שמוליק סופר הוצב במקום הרביעי שהיה לא ריאלי. הבית היהודי הכניס אז רק שני מנדטים והנציג החב"די נותר בחוץ.

בקדנציות קודמות נוספות, העסקן ר' שבתי קטשוילי רץ כמועמד עצמאי ברשימת "צ' - כוח צעיר במועצת העיר" ובבחירות קודם לכן הרב יעקב גלויברמן רץ במסגרת סיעת ש"ס.

בשלהי חודש אלול האחרון, ועד הקהילה חתם על הסכם ריצה משותף עם סיעת ש"ס. והוחלט כי ר' שמוליק בורקיס הוא המועמד המתאים ביותר מבין חברי הועד לרוץ כנציג הועד והקהילה למועצת העיר. כמו כן הייתה התלבטות האם לרוץ ברשימה עצמאית של חב"ד, אך הרב ברוך בועז יורקוביץ' הכריע שעדיף לפעול בתוך 'חזית דתית מאוחדת' כהוראת הרבי, וכך נרקם ההסכם עם סיעת ש"ס. לפי ההסכם שנחתם בתחילה, נקבע כי ש"ס תקבל את המקום הראשון והשלישי, חב"ד תקבל את מקומות 2 ו-4.

בהמשך, הצטרפו למגעים נציגי דגל התורה בשכונת גני איילון, המייצגים ציבור חרדי גדול ומשמעותי. לכך סוכם כי ש"ס תקבל את המקומות הראשון והשני, ואילו חב"ד את השלישי. דגל התורה מגני איילון יקבלו את המקומות הרביעי והחמישי, ובכך למעשה קמה לה 'חזית חרדית' בלעדית בעיר לוד שסיכוייה טובים לקבל 4 מנדטים לפחות. הגוש החרדי שהתגבש תחת מטריית רשימת ש"ס בשיתוף דגל התורה וחב"ד, רץ יחד כחזית כפי הוראת הרבי[12]

כפר חב"ד

ועד כפר חב"ד

  ערך מורחב – ועד כפר חב"ד

לפי הוראות הרבי, כפר חב"ד מתנהל על ידי ועד כפר חב"ד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך לפעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, ועל פי הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

מועצה אזורית שדות דן

לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים בבחירות ונבחרים לחברי מועצה האזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר). וגם בוחרים את ראש המועצה האיזורית.

היו מקרים בהם הרבי שלל הקמת מפלגה חב"דית בבחירות המקומיות[13].

קרית גת

נציג חב"ד בעיריית קרית גת ר' זלמן הכט החזיק תיק הרווחה. בבחירות תשפ"ד שובץ במקום השני ברשימה יחד עם עוצמה יהודית שקבלה מנדט אחד והוא לא נכנס למועצה.

לקראת בחירות תשפ"ד הוחלט על שילוב של סיעת חב"ד, הסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי אך יומיים לפני החבירות הם הודיעו על הסרת תמיכתם ברשימה.

ביתר עילית

 
חסידי חב"ד בביתר בפריימריז פנימיים לבחירת נציג חב"ד בעירייה (תשע"ג)
 
רבנים ומשפיעים תומכים בר' מאיר בר לב ור' מאיר רובינשטיין (תשפ"ד)

במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעיריית ביתר עילית, הרב אורי הולצמן, שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.

לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף תשע"ד, הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.

בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' יעקי הרשקופ ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' יעקב מיוחס שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.

לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.

לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' משה כהנא על הרשקופ.

כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.

באותם הבחירות בעיר יעקי הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.

בשנת תשפ"ג לקראת בחירות תשפ"ד החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' מאיר ברלב כמתמודד לבחירות לעירייה מטעם חב"ד והוא שובץ במקום הרביעי ברשימת אגודת ישראל, רשימה שקבלה שישה מנדטים והוא נכנס למועצה.

נוף הגליל

נציג חב"ד בעירייה - ר' מנחם גנדל.

לקראת בחירות תשפ"ד, נציגי הקהילות הדתיות והחרדיות בנוף הגליל, הגישו את הרשימה המשותפת לועדת הבחירות. הכוללת את קהילת חב"ד, הגרעין התורני ציוני, קהילות הר יונה ג', גרעין תורת החיים, הקהילה הספרדית, הקהילה הליטאית, נציגי בתי הכנסת והצעירים בעיר ועוד.

את הרשימה הזוכה לתמיכת מפלגות הציונות הדתית, ש"ס ודגל התורה, מוביל חבר מועצת העיר החב"די ר' מנחם גנדל שבקדנציה האחרונה פעל וסייע לכלל הציבור בעיר והיא תתמוך בראש העיר המכהן רונן פלוט, לקדנציה נוספת בראשות העיר. רבני העיר בירכו על האחדות החשובה שבוודאי תביא לתוספת וחיזוק היהדות בנוף הגליל וחיזקו את חברי הרשימה שיזכו לקדש שם שמים[14].

בחירות מקומיות תשפ"ד

לראשונה ברחובות וקרית מלאכי, חב"ד מריצה רשימה עצמאית.

לראשונה חב"ד סגרה דילים עם דגל התורה. בבני ברק מנהלי מוסדות בראשות הרב מרגליות מצביעים לדגל התורה, בלוד הוקמה חזית חרדית - שס דגל התורה וחב"ד ובבית שמש יש בחב"ד המצביעים לראשות העיר לרב שמואל גרינברג מדגל התורה.

ערים מתמודדות

בי"ח אדר א' תשפ"ד ייערכו בחירות מוניצפליות בכל ארץ הקודש. נציגי חב"ד מתמודדים במקומות רבים: ירושלים, לוד, נחלת הר חב"ד, צפת, ביתר עילית, רחובות, קרית גת, בית שמש מועצה איזורית שדות דן ועוד.

במקומות נוספים, חב"ד תומכת בנציג לא חב"די ובהם: חיפה ובני ברק.

בכפר חב"ד ייערכו בחירות למועצה אזורית שדות דן, ויש שתי רשימות חב"דיות במועצה אחת של ר' מנחם מענדל בלוי ושניה של ר' בנימין ליפשיץ שניהם של שלוש נציגים כל אחת.

פרסום בכלי התקשורת החב"דיים

השבועונים החב"דיים (בית משיח וכפר חב"ד) אינם מפרסמים מאומה על בחירות אלו. ומצד שני אתרי חב"ד (חב"ד אינפו, חב"ד און ליין) וידיעון הכפר, מפרסמים מידע, מכתבים, תמונות ופרסומות בחירות.

חב"ד אינפו, פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' מאיר בר לב, והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב שניאור אלפנביין, וכתב כיכר השבת ר' ארי טננבוים[15].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חברי ועד מנהלי המוסדות במהלך השנים: הרב אריה לייב קפלן, הרב שניאור זלמן הענדל, הרב אברהם גולדברג, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב יוסף יצחק לבקיבקר, הרב אהרן אליעזר צייטלין, הרב שאול לייטר, הרב רמי אנטיאן, הרב יוסף רוזנפלד, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב חיים קפלן נכנס אחר פטירת אביו
  2. ראה בארוכה בסקירה שנדפסה בחוברת 'מערכת הבחירות המוניציפאליות של סיעת חב"ד צפת', אדר תשפ"ד.
  3. כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"   יט חשון התשע"ד (23.10.2013).
  4. הרב מנחם מענדל גלוכובסקי מגלה: המענה שקיבלתי מהרבי בנוגע לבחירות  
  5. חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות  
  6. ראה צילום בערך זה
  7. על פי צילום המתפרסם בערך זה
  8. נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות
  9. חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות  
  10. בשנת תשפ"ד התמודד לעירייה אך לא נכנס לאחר שאגודת ישראל קיבלה שלוש מנדטים והוא שובץ במקום הרביעי
  11. חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות  
  12. חזית חרדית בלוד
  13. זעקת הרבי נגד התערבות חב"ד בבחירות המקומיות(הקישור אינו פעיל, כ"ו באדר א' ה'תשפ"ד). הרב אשכנזי מוחה על השימוש בשם חב"ד בבחירות המקומיות  (הקישור אינו פעיל, כ"ו באדר א' ה'תשפ"ד).מענות בקריית מלאכי ובאופקים קונטרס "חב"ד בלתי מפלגתית" עמ' 26 והילך
  14. חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות  
  15. פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית