תכנון המשפחה
תכנון המשפחה (באנגלית: family planning; "פעמילי פּלענינג"[1]) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש באמצעי מניעה, שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה.
הרבי שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה, וקורא לקיים מצוות פריה ורביה ללא חשבונות, מתוך ביטחון בקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את היחסים בבית.
מצוות פריה ורביה
| ערך מורחב – פרו ורבו |
מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה[2]:
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ
— ספר בראשית פרק א פסוק כח
ויש אומרים שהיא גם אחת משבע מצוות בני נח[3]. חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו[4].
ובלשון הרמב"ם:
"אף ע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם".
— הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז
על הטענה של נשים שהם מפסידות את הקריירה שלהם ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים, הביא הרבי דוגמא מחנה הנביאה אימו של שמואל הנביא, שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל[5].
על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם את תשומת הלב הדרושה, הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו[6]. ואף שנולד אחר כך מנשה, שמלא את הארץ בעבודה זרה, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובה.
בהיבט האמוני
חשיבות המצווה
מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.
ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"[7].
בעלי התוספות כתבו[8], שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני[9] כדי שיקיים פרו ורבו.
היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה[10].
הרבי הצביע על כך שאדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף[11], והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם עסקת בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה[12], ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו[13].
בתלמוד ירושלמי מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש[14].
קירוב הגאולה
הרבי הצביע על כך שכבר בגאולת מצרים, נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות[15], ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"[16].
זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[17].
מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"[17].
בתורת הסוד
אדמו"ר הצמח צדק[18] מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתיים מנה[19].
בתורת הרבי
עידוד הילודה
הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת תש"מ[20].
הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם[21]. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה חשבון נפש אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה[5], ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה[22].
הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, משתי סיבות[23]:
- לאחר השואה שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.
- כיון שנמצאים בדור "עקבתא דמשיחא", ואמרו חז"ל "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"[24], יש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ולהביא את המשיח.
הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם 'שפרה ופועה', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.
מענה לטענות
- חששות כלכליים: את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה[25], ותיאר את הדואגים "יש להם "רחמנות" על הקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!"[26]. יש להאמין ולבטוח בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד[27].
- בנוסף, כל ילד שנולד, פותח צינור חדש של ברכת ה' לפרנסה[27], וריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של עשירות[28].
- הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים[29].
- חששות רוחניים: חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול בהפצת המעיינות וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו[30]. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא[31] על חזקיהו המלך, שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי ישעיהו הנביא: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].
- המתנה לשיפור המצב בבית: גם כשמצב שלום הבית או רמת הצניעות בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת סוטה, שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה[32].
- רווח בין הלידות: הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר[33].
הרבי הבהיר כי על כף המאזניים ניצב התענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה; ומאידך הסיבות לדחייה - הם הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. וממילא, קשה להאמין שאישה שתתבונן בתענוג זה, תרצה להימנע מכך בגלל סיבות כאלו[33].
הרבי הוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם, מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים[26].
תעמולה בנושא
הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה[26]. יש לעורר בנושא זה גם אינם יהודים, שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו[34].
במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר, כמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי, כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, היא מזהירה את הצרכנים ומפסיקה את הייצור, למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים. כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, והן הנזק האישי של המתח וערעור העצבים, כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, שעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של תכנון המשפחה, על הנזק העצום שמביאים[35].
בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי לחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת ואחת מהנהלת ארגון נשי ובנות חב"ד - מה עשו כדי לעודד את הילודה, בחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא[36].
הוראות והדרכות
הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא[37].
כאשר יהודי נכנס ליחידות אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."[38].
לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה[39]. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה", ולשאול רב שאינו נוגע בדבר, שיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו[40].
רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי
בשנת תש"מ, לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו נשי ובנות חב"ד בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש מנחם-אב תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. וקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".
על מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של העדה החרדית בראשות הרב יצחק יעקב וייס, הרב עובדיה יוסף, הרב בצלאל ז'ולטי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב יעקב לנדא, רבי ישראל אבוחצירא וועד הרבנים של אגודת ישראל[41].
בחורף של שנת תשע"ג יצאו הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"[42].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
- הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: הברכה הגדולה ביותר, גליון 1859 עמוד 22 • הזכות להיות הורים, גליון 1859 עמוד 15
- להתברך בבנים - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
- הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 • חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
- לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן, שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
- שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח'
- עת ללדת, ד"ר חנה קטן, ספריית משעול
קישורים חיצונים
- משיחות הרבי בנושא
- אושר ועושר, ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, טבת ה'תשע"ה
- משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה באתר השיחה היומית • שיחת ו' תשרי תשמ"א, כ"ד טבת תשמ"א, א' שבט תשמ"א
- הרחבת בתי ישראל בטהרה, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936
- וידאו
- מאמרים וכתבות
- עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת, כתבה על עידוד הילודה באתר
- מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת
- מבצע לא תרצח, מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
- לוי ליברוב, השואה השקטה (אנגלית)
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ שם זה מובא בלקוטי שיחות (חלק כ"ה , ע' 37).
- ↑ או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.
- ↑ מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).
- ↑ יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".
- ↑ 5.0 5.1 שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.
- ↑ מסכת ברכות דף י'.
- ↑ שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).
- ↑ מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.
- ↑ במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.
- ↑ רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.
- ↑ שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.
- ↑ משיחת ט"ו שבט תשמ"א.
- ↑ שיחת י' שבט תש"ל.
- ↑ ירושלמי כתובות ה, ז.
- ↑ תיעוד משיחת הרבי בנושא
- ↑ יבמות סב, א. וראה דרך מצותיך דף ב' עמ' ב'.
- ↑ 17.0 17.1 שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
- ↑ אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.
- ↑ וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.
- ↑ סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).
- ↑ שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.
- ↑ שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג.
- ↑ יבמות סב, א ורש"י. וראה דרך מצותיך דף ב' עמ' ב'.
- ↑ לפי דברי ספר חסידים, סימן תקיט: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).
- ↑ 26.0 26.1 26.2 שיחת ש"פ נשא תש"מ.
- ↑ 27.0 27.1 לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.
- ↑ שיחות ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.
- ↑ שיחת י' שבט תשמ"א.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.
- ↑ ברכות י, א.
- ↑ שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.
- ↑ 33.0 33.1 ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.
- ↑ שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.
- ↑ ש"פ קרח תש"מ.
- ↑ ליקוט מענות קודש תש"מ, מענה קצג.
- ↑ שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
- ↑ סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.
- ↑ שיחות ש"פ שלח תש"מ. אור לכ"ד טבת תשמ"א.
- ↑ על הרחבת בתי ישראל בטהרה, גליון התקשרות.
- ↑ מכתב הרבנים הראשיים, 2 בינואר 2013.