אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
אגודת חסידי חב"ד העולמית נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי אדמו"ר הריי"צ, ובשנות הקמתה הייתה הזרוע המרכזית באמצעותה תמך אדמו"ר הריי"צ בפעולות חב"ד בברית המועצות, לטביה ופולין, כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".
מטרתה
הרבי ביאר שאדמו"ר הריי"צ בחר דווקא את השם 'אגודת חסידי חב"ד', על פי המבואר בחסידות[1] אודות ענינה של אגודה שרומזת לספירת המלכות שבה נאגדים כל האורות העליונים ושכל ענינה הוא לחבר ולאחד מעלה ומטה[2].
התבססותה
בשנת תרצ"ד התמנה הרב ניסן טלושקין ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת ת"ש.
בתרצ"ה מינה הרבי הריי"צ את החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית בי"ט כסלו תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב ישראל ג'ייקובסון למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - חב"ד בולעטין.
חברי האגודה במשך השנים
חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים חיים שניאור זלמן קרמר, ניסן טלושקין, ישראל דזייקאבסאן, שלמה סאדאווסקי, שמריהו גוראריה, יוחנן גורדון, נחום חדש, שלמה זלמן הכט, אברהם פריז, משה לייב רוטשטיין, לייב עבר, אליהו סימפסון, מנחם מענדל לוקשין, שמואל זלמנוב, דוד מאיר רבינוביץ, אליהו נחום שקלאר, שלמה אהרון קזרנובסקי, אפרים וולף, אריה לייב קפלן, בנימין אליהו גורודצקי, דובער חסקינד, אברהם ברוך קרמר, זאב קזיניץ, מנחם מענדל קונין, זלמן שמעון דבורקין, הרשל פוקס, יצחק דוב אושפאל, מרדכי מענטליק, שמואל דוד רייטשיק, יעקב יהודה הכט, משה יצחק הכט, פנחס משה כ"ץ, חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ניסן מינדל, שלום מרוזוב, יהושע קארף, בערל יוניק, דוד רסקין, יוסף וינברג, שניאור זלמן גוראריה, נחמן סודאק, יהודה צבי פוגלמן, שמעון גולדמאן, ושלום מענדל סימפסון.
עד שנת תש"נ היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב שלמה אהרן קזרנובסקי; בשנת תשמ"ה מינה הרבי את הרב אברהם יצחק שם טוב ליו"ר[3]; בשנת תש"נ בוטל ועד הפועל[4].
אגו"ח ומשפט הספרים
בשנת תרח"צ עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.
מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון במשפט הספרים, אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בוורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.
כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשה, והונחו שם למשמרת. בחודש חשון תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על ידי הרב שלום יעקב חזן והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. בחודש אב תש"ע פסק בית המשפט בארצות הברית כי על רוסיה להחזיר את הספרים[5].
שטר צוואה
| ערך מורחב – צוואת הרבי שליט"א |
בי"ז סיוון תשמ"ח, נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שניאור זלמן גוראריה ודוד ראסקין[6]. הצוואה הוגהה על ידי הרבי, אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב ניסן מינדל, וכך העיד הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מהרב ישראל יצחק פיקרסקי. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני ועד רבני ליובאוויטש ורבנים נוספים.
בהתאם לכך מאז קיץ תשנ"ד, כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה, היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח". בהמשך לכך באסיפה בה השתתף הרב אברהם שמטוב, 'פוטר' הרב שניאור זלמן גוראריה. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ"ש יחד עם הרב שניאור זלמן גוראריה את הרב אברהם שמטוב בבד"ץ קראון הייטס.
אנשי "אגו"ח" בראשות הרב שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב ועד רבני ליובאוויטש. עקב אי קיום הצוואה, הוציא בד"ץ קראון הייטס כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב יהודה קרינסקי; בשנת ה'תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[7], אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית קראון הייטס, הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[8].
חברא קדישא
|
| ערך מורחב – חברא קדישא קראון הייטס |
בשנת תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים שמואל זלמנוב, שלמה אהרון קזרנובסקי ר' ישראל ג'ייקובסון ומרדכי מענטליק. הגבאים הראשיים היו יהושע קארף והרב יצחק דוב אושפאל הסגן היה הרב שמואל צבי פוקס. כיום משמשים בחברא קדישא ר' חיים ברוך הלברשטם ר' שלום ישראל חודקוב ר'יהודה לייב פוזנר, ר' אלי' עבער, ר' יוסקה וילמובסקי ור' משה שמוקלער. ר' בערל ליפסקר משמש כיום כמזכיר.
ייחס הרבי
באגרות קודש מובא דברי הרבי על תפקידי אגו"ח:
...ולכן לפי דעתי מתפקידי אגו"ח: (א) לייצג את אנ"ש בענינים שונים השייכים לסוג ג' הנ"ל, דהיינו ענינים שונים שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ"ש (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סיכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם (ד)...
— אג"ק מיום ט' אלול תיש"א
כמו כן הרבי אמר גם:
...בכמה ענינים מוכרח הדבר ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא כוח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב"ד, היינו שאגודת חב"ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זאת, את כל המוסדות באה"ק אשר חותם חב"ד עליהם
— אג"ק מיום י"ג כסלו ה'תשי"ב
.
כידוע הרבי הורה לרשום בכל מקום ומקום את מוסדות חב"ד בדרך חוקית. הרבי גם עשה פעולות ונתן הוראות כדי להבטיח את ההתנהלות המסודרת של מוסדות חב"ד, בדרך שתמנע הסגת גבול ואי סדרים.
ביחידות המיוחדת שקיים הרבי עם חברי אגו"ח בארה"ב, בט' במרחשוון ה'תשמ"ט, אמר הרבי בין השאר (הרבי הגיה את השיחה באידיש, להלן בתרגום חפשי): "ועוד וגם זה עיקר שיערכו רישום רשמי שפלוני הוא האחראי בסטייט או מדינה פלונית".
חברי האגודה כיום
- יו"ר: אברהם יצחק שם טוב
- מנהל הספריה: שלום בער לוין
- מזכיר: יהודה קרינסקי
- מנהל הפעילות: הרב ברוך שלמה אליהו קונין.
- חבר: הרב שלום דובער מוצ'קין.
- חבר: משה יהודה קוטלרסקי.
- חבר: משה הרסון.
- חבר: לוי יצחק אזימוב.