מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך קריאת התורה ביום הכיפורים.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

קריאת התורה בראש השנה ויום הכיפורים יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם האר"י שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו.

בראש השנה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, היה אדמו"ר הרש"ב יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז הייתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה)[1].

מפטיר

בקריאת התורה של פסוקי המפטיר, נהגו בליובאוויטש לקרוא בנגינת הטעמים הרגילה, ולא כמנהג העולם שקוראים גם את המפטיר בנעימת הימים הנוראים[2]

בימים נוראים יש ניגון מיוחד לקריאת התורה, ובכל תפוצות ישראל, אפילו בבתי הכנסת של חב"ד, קוראין בניגון של ימים נוראים בין בספר תורה הראשון.. ובין בספר תורה השני, למפטיר.

עם זאת, בליובאוויטש שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר תורה השני למפטיר שבקריאת ראש השנה, וכן המפטיר של יום הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים.

ר' מרדכי שוסטרמן, הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי, שאל את רבי יעקב לנדא אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי![3]

עליית נשיאי חב"ד למפטיר

לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר עולה לתורה למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע.

עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר הרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...[4]

אדמו"ר הריי"צ עלה למפטיר הן ביום הראשון והן ביום השני[5]. וכך נהגו גם הרש"ב והרבי.

על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של אדמו"ר מוהר"ש בראש השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל[6].

כשקראו את הרבי לעלות לתורה למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"[7].

הערות שוליים

  1. רשימות דברים, ב, עמ' קב.
  2. מר' רפאל הכהן.
  3. מז'לובין לניו יורק (ספר), עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרב מרדכי שוסטרמן, שהיה הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי].
  4. התמים ד, עמ' פו.
  5. ספר השיחות תש"ד, עמ' 3;ספר השיחות תש"ה, עמ' 3; ליובאוויטש (קובץ), 5 תש"ה, עמ' 71.
  6. ספר השיחות תורת שלום, עמ' 188.
  7. וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)


{{ניווט קבוצות |הסתרה=כן |כותרת=תפילה |קבוצה1=סוגים |רשימה1=התפילה בחול ובשבת · שחרית · מוסף · מנחה · ערבית · נעילה |קבוצה2=מהותה, מעלתה ודרכיה |רשימה2=עבודת התפילה · התופל כלי חרס · שעת צלותא שעת קרבא · תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה · אכילה לפני התפילה |קבוצה3=חלקי התפילה |רשימה3=מודה אני · ברכות השחר · ברכת אשר יצר · ברכת אלקי נשמה · ברכות התורה · הריני מקבל · אדון עולם · פרשת העקידה · קריאת שמע קטנה · פרשת תרומת הדשן · פרשת התמיד · סדר פיטום הקטורת · אביי הוה מסדר · אנא בכח · פרק איזהו מקומן · ברייתא די"ג מדות



תחנון · נפילת אפיים · קריאת התורה · ברכת התורה · עלינו לשבח · קדיש · יהא שמיה רבה · שש זכירות · י"ג עיקרים · קריאת שמע שעל המיטה · ברכת המפיל |קבוצה4=הוספות לתפילה |רשימה4=יעלה ויבוא · הלל · ברכי נפשי · לדוד ה' אורי וישעי |קבוצה5=ספרים בנושא |רשימה5= סידור עם דא"ח · קונטרס התפילה · שערי תפילה · ללמוד איך להתפלל · ואני תפלתי