הרב מנחם מענדל יצחק ברוד (מכונה מענדי ברוד) הינו חסיד חב"ד, עיתונאי, סופר, איש תקשורת בארץ ישראל, עורך העלון 'שיחת השבוע' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון צעירי אגודת חב"ד.

הרב מנחם ברוד

תולדות חיים

נולד בריגא בח' כסלו תש"כ לר' ישראל ברוך ברוד.

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד.

 
הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי הארץ בי"א ניסן תשמ"ב שהפיצה את מבצעי הרבי וביאת המשיח כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר

בשנת תש"מ נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, ובשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770 שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש בחצרות קדשנו אותו הדפיס עם תום השנה כספר שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו. באותו זמן מונה לכתב שבועון כפר חב"ד בארצות הברית, ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו).

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כשבמקביל הסתובב במשרדי רשת אהלי יוסף יצחק והתיידד עם הרב משה סלונים.

נשא את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מפתח תקווה. לאחר נישואיו התגורר בבת ים בשליחות תחת הרב זמרוני ציק, ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.

בשנת תשמ"ג מונה לעורך הפרסומי של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ו התמנה לדובר הארגון.

בשנת תשמ"ז החל להוציא תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש לאור את העלון השבועי שיחת השבוע. בשנת תשנ"ד החל לערוך את הגליון השבועי 'התקשרות'. בשנת תשס"ד החל לכתוב מדור קבוע בגיליון היכל הבעש"ט בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת חסידות חב"ד בשפה ברורה וקלה.

בתחילת חודש שבט תשנ"ב כתב הרב יוסף יצחק אהרונוב דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון ובו נכלל דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב ברוד מהעיתונות והטלוויזיה אודות ההחתמות של קבלת המלכות של הרבי בתור "מלך המשיח"[1]. במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מסוכנות עתי"ם והרב ברוד השיב שאין ברצונו להתייחס לכך אך כמה שעות אח"כ במענה לפניית הטלויזיה שיתראיין בענין החליט להסביר את ענין החתימות באופן עדין, ובמכתב פורטו הנקודות אותם תכנן להסביר והתבקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו ענה הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב: "וכן ימשיך גם לעתיד לבוא", ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: "האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר"[2].

בין השנים תשס"ז-תשס"ח כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת תשס"ט הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כדובר חב"ד בישראל. בפועל לא מונה באופן רשמי דובר לחסידות חב"ד, לאחר שדובר חב"ד הקודם, הרב שלום דובער וולף, פוטר בשנת תש"נ בעקבות פרשת התרגיל המסריח[3]. במידה מסויימת החליף ר' מרדכי אנדר את הרב ברוד בתפקיד זה כשמונה ל'ראש אגף הדוברות של צערי חב"ד'.

ספריו

קישורים חיצוניים

מאמרי תגובה לדעות שהביע

משפחתו

הערות שוליים

  1. הפנייה נעשתה בהמשך ובהקשר לפרסום בשבועון 'המחנה החרדי' שתיאר בזדוניות את הזעזוע בציבור החרדי ו'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשנכתב שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי כנגד מפיצי היוזמה
  2. עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, עדות הרב ברוד, ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה שמח
  3. צילום מכתב רבני חב"ד