סוכות

חג הַסֻכּוֹת הוא האחרון בשלושת הרגלים, ואחד מהחגים שמדאורייתא. החג נחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, כאשר יום החג הראשון הוא יום טוב (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי חול המועד. המצוות העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת ארבעת המינים ומצוות הישיבה בסוכה. בזמן שבית המקדש קיים, יש בו גם מצוות עליה לרגל.

הרבי בהתוועדות נדירה מסוגה בסוכת 770, עבור הילדים מבתי הספר הכלליים המשתתפים בתוכנית של"ה (י"ט בתשרי תשל"ז)

בכ"ב בתשרי, מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג שמיני עצרת. בחוץ לארץ נחגג יום נוסף הנקרא שמחת תורה.

המקור לחג

"דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"

— ויקרא כג לד

חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"

— דברים טז יג

ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים

— במדבר כט יב

שמות החג

• חג הסוכות - התורה מצווה לשבת בסוכה שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את בני ישראל אחרי יצאתם ממצרים. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.

• חג האסיף - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.

• זמן שמחתנו - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה.

• חג - בספרי הנביאים והכתובים וכן במשנה ובתלמוד כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.

מצוות החג ומנהגיו

ישיבה בסוכה

סוכתו של הרבי בחזית בניין 770 שבניו יורק

ערך מורחב – מצות סוכה

שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים" והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" ענני הכבוד בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על לחם או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך לישב בסוכה.

שינה בסוכה

ערך מורחב – שינה בסוכה

מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.

המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור האדמו"ר האמצעי הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.

נטילת ארבעת מינים

הרבי אוחז בידיו את ארבעת המינים

ערך מורחב – ארבעת המינים

נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.

בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:

• האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצות.
• הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
• ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
• הערבה - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.

שמחת בית השואבה

ערך מורחב – שמחת בית השואבה

כפי שנאמר "ושמחת בחגיך", הרבי הנהיג לצאת לרקוד ברחוב בשמחה רבה בכל יום מימי החג, זכר לשמחת בית השואבה שהיתה בבית המקדש בעת אשר שאבו את המים למעמד ניסוך המים. מתואר שבשעת השאיבה היו כל עם ישראל פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

הושענא-רבה וחביטת הערבות

ערך מורחב – הושענא רבה

היום השביעי בחג מכונה הושענא רבה, על שם אמירת פיוט הושענא המיוחד באותו יום, נוהגים בו לאכול כיסנים ממולאים בבשר.

אושפיזין

ערך מורחב – אושפיזין

בספר הזוהר כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מארמית: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד.

אדמו"ר הריי"צ הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי תורת החסידות, הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים".

בתורת החסידות

המשכת עניין האחדות

מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - בימים הנוראים, באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת השופר של ראש השנה. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של יום הכיפורים.

בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"אחת בשנה" ביום הכיפורים ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". בארבעת המינים מודגש עניין האחדות הן בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "מקיף", ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי".

גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה

נאמר במדרש שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.

דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות, כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה בדירה בתחתונים.

הסוכה כעיקר החג

הרבי מבאר שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם", ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.

ראו גם

• מבצע סוכה
• מבצע לולב

קישורים חיצוניים

• אוצר מנהג חב"ד - חג הסוכות
• חג הסוכות - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב

חסידות על החג

• סוכה. חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153) - אתר היברובוקס
• שינה בסוכה. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233) - אתר היברובוקס
• שינה בסוכה. לפשוטי עם שאינם מרגישים האור מקיף שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243) - אתר היברובוקס
• לולב בסוכה. הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271) - אתר היברובוקס
• שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם -
• ריקוד לעיני כל ישראל קונטרס העוסק בשמחת בית השואבה, מבצע ד' מינים, מנהגי הרבי לימי החג ועוד. בהוצאת 'ועד חיילי בית דוד'

שונות

• הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות -
• ממראות הנענועים אצל הרבי ושירת ושמחת בחגך -
• הושענא רבה בבית חיינו -
• אתרוג מורכב, מה הסימנים? הסבר על ידי שליח הרבי באירופה -
• שיירת סוכות כובשת את ניו יורק גלריה -
• כך אוגדים ד' מינים - וידאו הדגמה של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי -
• הרבי מתוועד בסוכת 770 ● סקירה מקיפה בתוך שבועון בית משיח -