באתי לגני
"באתי לגני" הינו שמו (הדיבור המתחיל) של המאמר האחרון שכתב אדמו"ר הריי"צ וכן המאמר הראשון וסדרת מאמרים שבאה בעקבותיו שאמר הרבי. המאמרים פותחים במילות המדרש "באתי לגני" ונקראים על שמם.
אמר ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר אבונה בשם ר' שמעון בר' יוסנה: באתי לגן אין כתיב כאן, אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחלה, ועיקר שכינה לא בתחתונים הייתה, הדא הוא דכתיב: (בראשית ג') וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן...
באתי לגני תש"י
תוכן המאמר
על הפסוק[1] "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל[2] שזוהי אמרתו של הקב"ה אודות התגלותו בעולם במתן תורה. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת הבריאה 'עיקר שכינה בתחתונים הייתה'. אלא שעל ידי חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה צדיקים שהמשיכו אותה מטה מטה, עד משה רבינו שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין המשכן עליה נאמר[3]: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל[4] - על ידי העבודה של אתכפיא ואתהפכא, שעל ידם נמשך אור הסובב כל עלמין שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות להקב"ה דירה בתחתונים.
על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת הקרבנות שהייתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת בנפש האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מנפש הבהמית שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי נפש הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא בהמה דקה.. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע בנפש האלוקית, והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית".
תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי לקליפות משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל[5]: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", שיהודי העובר עבירה הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שבמצוות, וכתוצאה מכך עובר בשאט נפש על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון עבודה זרה היה מוסר נפשו בכדי לא לעבור על רצון ה'.
אולם רוח שטות זו המכסה על ההרגש האלוקי בנפש האדם, היא רק על המידות שלו, ולא על עצמות הנפש. ולכן, כאשר מגיע ניסיון השייך לעצם הנפש - כמו ניסיון האם לכפור חס ושלום בה' - הרוח שטות אינה מעלימה ועצם הנפש מתעורר. רק בשאר הדברים, אפשר שתעלים הנפש הבהמית עד שבא לידי עבירה וירד מדחי אל דחי.
אמנם כשם שישנו השטות בקליפה כך יש שטות בקדושה, שהוא "ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת", ועל ידה הוא ההתקשרות האמיתית עם אלוקות - כיון שאמיתית האלוקות הוא למעלה מגדר השגה ואינו נתפש בהשגה כלל. וכשם שהנביא מכונה "משוגע", שהוא מצד ביטולו הנעלה למעלה מטעם ודעת. ומזה הטעם היה המשכן מעצי שיטים, מלשון שטות, הרומזים על הפיכת השטות דקליפה לשטות דקדושה. ענין זה נעשה אצל כל אחד ואחד, כאשר במקום לעמוד על עקרונותיו בעניני העולם הגשמיים, אותם הוא מרגיש כחוק שאין מזיזים אותם ממקומם - ידע ש"מי הוא היודע עתו וזמנו - ויעמוד על נפשו ויקבע לו עיתים לתורה". על ידי העבודה של שטות דקדושה, מאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.
הוצאתו והדפסתו
ביום יו"ד שבט שנת תרד"ע, הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת רבקה, אשתו של אדמו"ר מהר"ש וזקנתו של אדמו"ר הריי"צ. שנים מאוחר יותר, בשנת תש"ב, הסתלקה בתאריך י"ג שבט הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה, אמו של אדמו"ר הריי"צ. במשך כמה שנים אמר אדמו"ר הריי"צ - או הוציא לאור קונטרס המכיל - מאמר חסידות בקשר עם תאריכים אלה.
בשנת תש"י חל להיות י' שבט בשבת קודש פרשת בא. לקראת יום זה יצא לאור "קונטרס י'-י"ג שבט", ובו מאמר חסידות על הפסוק "באתי לגני אחותי כלה", והמשכו מאמר היושבת בגנים".
בעצם יום השבת קודש הסתלק אדמו"ר הריי"צ, ומאמר "באתי לגני" התברר כמאמר אותו הוציא ליום ההסתלקות-הילולא שלו.
לקראת פורים וב' ניסן, הוציא הרבי את הפרקים הבאים ב"המשך" זה, שהיו מוכנים לדפוס אך ללא התחלות וסיומים (אשר טרם מסרם אדמו"ר הריי"צ לפני הסתלקותו). "המשך ההילולא" כולו כלל עשרים פרקים.
במשך השנה שלאחר ההסתלקות, דיבר הרבי בחלק גדול מהשיחות, אודות מעלות מאמר והמשך "באתי לגני", אשר במאמר זה השאיר בעל ההילולא את כל העצות וההדרכות לתקופה זו[6].
באתי לגני תשי"א
באתי לגני תשי"א, הוא המאמר הראשון אותו אמר הרבי בקבלתו את נשיאות חסידות חב"ד בי' שבט תשי"א.
את המאמר התחיל הרבי בשעה 22:40. במאמר זה קובע הרבי את תפקיד דורנו זה - הדור השביעי: "והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא".
במשך השנים
משנת תשי"א והלאה, אמר הרבי מידי שנה ביום ההילולא יו"ד שבט מאמר עם הדיבור המתחיל "באתי לגני". ובכל שנה, ביאר פרק אחד מתוך עשרים הפרקים שבהמשך באתי לגני תש"י - לפי הסדר. בשנת תש"ל הושלם המחזור הראשון של לימוד ההמשך כולו, ואז החל בשנת תשל"א המחזור השני, מפרק א' - עד שנת תשמ"ח.
בחלק מהשנים, אמר הרבי יותר ממאמר אחד ביו"ד שבט (או בסמיכות לו) עם הדיבור המתחיל "באתי לגני". חלק ממאמרים אלו הוגהו על ידו, אך רובם יצאו לאור "בלתי מוגה".
מאמרים אלו נדפסו בשני כרכים בספר המאמרים באתי לגני.
מהדורות נוספות
- באתי לגני המבואר - ביאור מאמר באתי לגני של אדמו"ר הריי"צ, מלוקט מתורת הרבי. יצא בעברית ובאנגלית. מאת הרב יקותיאל גרין.
- באתי לגני - ביאור של הרב נדב כהן בשפה קלה ופשוטה, למאמר הראשון שנאמר על ידי הרבי בעת מעמד קבלת הנשיאות, בי' שבט תשי"א.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאמר היסוד של דור השביעי, שבועון בית משיח 214, ע' 58
קישורים חיצונים
- באתי לגני - סקירה על מאמרי באתי לגני שנאמרו במשך השנים, בתוך 'קובץ השבעים' בהוצאת ועד תלמידי התמימים יו"ד שבט ה'תש"פ
- מאמר באתי לגני עם ביאור - תשי"א
- מאמר באתי לגני תשי"א - להאזנה
- ניגון באתי לגני - להאזנה
הערות שוליים
- ↑ שיר השירים ה, א.
- ↑ שיר השירים רבה על הפסוק.
- ↑ שמות כה, ח.
- ↑ על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני תשי"ג הערה 5).
- ↑ סוטה ג, א.
- ↑ במכתבים רבים באגרות קודש חלק ג', ראה לדוגמה אגרות תקסב. תקסה. תקסח. ועוד. ראה גם לקוטי שיחות חלק ב' הוספות לי' שבט ע' 512.