ארבעת הצומות הם הצומות שנקבעו על ידי חז"ל לזכר מאורעות חורבן בית המקדש הראשון והשני. על צומות אלו התנבא הנביא[1] "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

הצומות

  • שבעה עשר בתמוז - ביום זה אירעו חמישה דברים: נשברו הלוחות, הובקעה העיר ירושלים, בוטל התמיד, שרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל.
  • תשעה באב - ביום זה אירעו חמישה דברים: נגזרה הגזירה על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, נחרב בית המקדש הראשון והשני, נחרש בית המקדש ונחרבה ביתר.
  • צום גדליה - נהרג גדליה בן אחיקם והתפזרה שארית הפליטה.

כמו כן, תענית אסתר בי"ג באדר - שאינה כלולה בארבעת הצומות, כיון שאינה שייכת למאורעות החורבן - לזכר התענית של יהודי שושן בזמן גזירת המן.

ביטול הצומות בזמן הזה

בגמרא[2] נאמר שרבי יהודה הנשיא ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. הרבי[3] מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה המשיח שבדורו.

הגמרא[4] אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". אמנם, להלכה נפסק[5] שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה ואסור לפרוץ גדר.

בקהילות אשכנז (?) היה נהוג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"[6].

בשיחותיו של הרבי מבואר שכאשר הצום חל בשבת ונדחה לאחר השבת, ובשבת עצמה מתענגים באכילה ושתיה, זוהי טעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה. ולכן בשבת זו יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת[7].

כמו כן בליל הצום (בצומות מלבד תשעה באב, שמתחילים רק מהבוקר) - שבו אוכלים ושותים - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שבו יש כח להביא את הגאולה ע"י התשובה ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו[8].

ביטולם לעתיד לבוא

הנביא אומר ש .. ועל פי זה פסקו ... שיתבטלו הצומות לעת"ל

מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו קרבנות[9].

שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג הפורים שלא יבטל לעתיד לבוא[10].

[כמו כן ימי בין המצרים יהפכו... ולהעיר מדברי החת"ס הידועים (צוטט מבימים האחרונים באינפו)]

בנוגע לתענית אסתר - שאמנם אינה שייכת לארבעת הצומות, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה[11] - מופיע בשיחות הרבי שגם היא תיהפך לשמחה[12].

שלבים בביטול הצומות

הרבי מבאר[13] שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא:

(א) ביטול הצומות והפיכתם לשמחה - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה.

(ג) בנוסף לכך, הפיכת האבל עצמו לששון - לא רק שישמחו בגלל ביטול הצום והמצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל הצום עצמו, כיון שתתגלה מטרתו שכל מטרת הצום היא כדי להגיע לבנין בית המקדש השלישי, ולכן במהותו הוא דבר טוב [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם].

על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים בתקופה הראשונה של ימות המשיח - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים בתקופה השניה של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה.

ראו גם

לקריאה נוספת

לקו"ש חט"ו ש"פ בלק תנש"א

הערות שוליים

  1. זכריה ח, יט.
  2. מגילה ה, ב
  3. דבר מלכות בלק הערה 10
  4. ראש השנה יח, ב
  5. טור, שו"ע...
  6. אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - לקוטי שיחות חלק ט"ו שיחת עשרה בטבת הערה 4.
  7. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז תשמ"ח?? דבר מלכות בלק הנ"ל, דברים
  8. דבר מלכות שיחת עשרה בטבת וש"פ ויחי תשנ"ב הערה 45.
  9. דבר מלכות שיחת ש"פ בלק תנש"א בסופה - ". . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .". ולהעיר מדבר מלכות שיחת ש"פ דברים תנש"א בסופה - "יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)".
  10. דבר מלכות בלק הנ"ל ס"ד.
  11. שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר תשמ"ו - התוועדויות חלק ב' ע' ???)
  12. ראה לדוגמא שם ע' ???. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר תשמ"ח - מוגה (התוועדויות חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".
  13. לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.