מרכז לעניני חינוך

מרכז לעניני חינוך (מכונה בקיצור מל"ח) הינו הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד, ומרכז את מפעל השליחות העולמי.

לוגו המרכז

ייסוד המרכז

המרכז הוקם בחודש תמוז שנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ במטרה לרכז את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית.

בראש המרכז הועמד חתנו, הרבי, שהגיע באותה העת לארצות הברית; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; כמשרד המל"ח נקבע חדר בקומה הראשונה של 770 איסטרען פארקווי, (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות.

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב אברהם פריז והרב מאיר ליבר קלר.

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי ארצות הברית, בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של בית רבקה ובית שרה, מסיבות שבת ושל"ה והפיצו את חוברות ועלוני המרכז.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו בפוקינג - על-ידי הרב דוד ברוומן; בקנדה - על ידי הרב יצחק הנדל, כשבראש המרכז עומדים הרב משה אליהו גרליצקי והרב מנחם זאב גרינגלאס, ובפועל משתתפים בניהולו גם הרב יוסף ראדאל; באנגליה - על ידי הרב ירחמיאל בנימינסון; בארץ הקודש - על ידי הרב אברהם פריז ובמרוקו - על ידי הרב מיכאל ליפסקר.

פעילות המרכז

הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב

מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים; בין פעולותיו נמנו:

• בתי ספר לנערות - בית רבקה (ע"ש הרבנית רבקה) ובית שרה (ע"ש הרבנית שטערנא שרה); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ליהדות. הסניף המרכזי של בית רבקה שכן בקראון הייטס.

• מסיבות שבת - מידי שבת קודש התכנסו עשרות ילדים וילדות בכל סניף מל"ח, שמעו מפי מדריכים על קדושת השבת, על יהדות וענייני דיומא; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל בל"ג בעומר, התכנסו ילדי הסניפים למעין פאראד בחצר 770, וכ"ק אדמו"ר שליט"א היה נושא לפניהם דברים על יהדות וחסידות.

• שיעורי לימודי הדת, לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי יום רביעי שיעור בו למדו אודות יהדותם ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב יעקב יהודה הכט (לימים היא הפכה לוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר).

• המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).

• מחלקת המצו"ת (=ה'ספקת מ'זוזות צ'יצית ות'פילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי השואה ויוצאי רוסיה ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן בסין וביפן; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, בפוקינג, ניהל הרב דוד ברוומן; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של שנחאי, הרב מאיר אשכנזי.

• המחלקה ליוצאי צבא התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת למחנה ישראל).

• שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

• תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.

• מחלקת המורים ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

• מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.

• שליחויות לערי שדה - מרכז שליחות, בחורים שיצאו כשלוחים נודדים לסיורים של הפצת יהדות בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום; הרבי מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה שיחות רבות.

• כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב770; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע.

• מחלקת הוצאה לאור - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טעקס ענד טיילס", ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפלות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע קרן סטולמן.

תש"י ואילך

לאחר י' שבט תש"י הפך כ"ק אדמו"ר לנשיא המל"ח, בנוסף לפתקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול מפעל השליחות ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי בתי חב"ד - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל שליח בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים בחב"ד: ניהל את כל מפעל השליחות המסועף, את כינוס השלוחים וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי בפרזידנט 1304; היה בעלים של ספריית הרבי בחדרו ושל בניין ספריית ליובאוויטש שע"י 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד יהודה קרינסקי שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון כינוס השלוחים והרב משה יהודה קוטלרסקי שניהל מטעם המל"ח את מפעל השליחות.

בשנת תשמ"ט, על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת 770 - הנציג היה הרב שלום מענדל סימפסון.

מינויים ודיונים

שטר צוואה

בי"ז סיוון תשמ"ח, נכתבה (ע"פ הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים חודקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב חודקוב, ניסן מינדל והרב שלום מענדל סימפסון. הצוואה הוגהה על-ידי הרבי, אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב ניסן מינדל, וכך העיד הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מהרב ישראל יצחק פיקרסקי. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני ועד רבני ליובאוויטש, רבנים נוספים ומאנשי המל"ח.

אנשי "מרכז" בראשותו של קרינסקי טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב ועד רבני ליובאוויטש. עקב אי קיום הצוואה, הוציא בד"ץ קראון הייטס כתב 'לא ציית לדינא' נגד קרינסקי; בשנת ה'תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא", אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית קראון הייטס, הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה.

ניירות רשמיים

בשנת תש"נ הכינו חברי שלושת המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מחנה ישראל ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ד"ר ניסן מינדל, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב בנימין אליהו גרודצקי הרב בערל יוניק, והרב דוד רסקין, ויבדלו לחיים: הרב שלום מענדל סימפסון, הרב אברהם יצחק שם טוב, חיים יהודה קרינסקי והרב זאב יחזקאל כ"ץ.

לאחר שנת תשנ"ה היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי.

שני מרכזים

לאחר דיונים וויכוחים בשנים תשנ"ה-תשנ"ז, נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני ועד רבני ליובאוויטש מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי חיים יהודה קרינסקי, ר' משה יהודה קוטלרסקי ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת תש"ע) גם הרבנים: אברהם יצחק שם טוב, נחמן סודאק, ישראל דערן, שלום דובער לויטין, שמואל קפלן ודניאל מוסקוביץ'.

מרכז נוסף, בראשות הרב שלום מענדל סימפסון, מוכר על ידי שלוחים אחרים, מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב-770) ומארגן יוזמות שונות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי בד"צ קראון הייטס.

זבל"א

עקב סכסוכים בין הרבחיים יהודה קרינסקי והרב ירחמיאל בנימין קליין, מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב משה יהודה קוטלרסקי ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת תש"ע על זבל"א במסגרת ועד רבני ליובאוויטש בו השתתפו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב משה בוגמילסקי והרב דוד משה ליברמן. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).

בחודש אב תש"ע יצאה פסיקה זמנית בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים קרינסקי, קוטלרסקי והרב זלמן אהרן גרוסבאום.