רבי דוסא בן הרכינס
התנא האלוקי רבי דוסא בן הרכינס, חי בסוף תקופת בית שני.
היה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי והאריך ימים עד דורו של רבי עקיבא בן יוסף, כשישים שנה אחר חורבן הבית.
האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי[1].
דון יצחק אברבנאל[2] כתב כי ר' דוסא היה בן דורו של שמעון הצדיק וכן כתב הרמב"ם בהקדמתו למשנה. מזה יוצא שחי למעלה מ400 שנה.
עוד מוסיף האברבנאל ומחדש שם, כי ר' דוסא לא היה רק בדורו של שמעון הצדיק, אלא היה עוד חבירו ומשיירי כנסת הגדולה!
במשנה מובאות הלכות רבות בשמו.
הוא היה חכם גדול[3], עשיר גדול, והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב[3].
אימרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם[4].
פסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם, אמר רבי יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי
— כתובות דף קז, ב
הצמח צדק דן בשו"ת שלו (שו"ת צמח צדק חושן משפט סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא.
למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי ייתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו.
קבורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ציונו במערה המחוברת למערה המכונה 'מערת שם ועבר', נשתמר מזה מאות שנים ואף אושר על ידי האריז"ל, שראה ברוח קודשו את ר' דוסא על קברו, ואמר לו שכאן הוא קבור.
לעומת זאת דחה האריז"ל את הדעה שקבורים עמו צדיקים נוספים, ולא כפי שמראים העולם כיום שם את ציונו של שמעון בן עזאי ועוד צדיקים, שזו לא האמת, כי ר' דוסא הינו הצדיק היחיד שנקבר שם.
במערה נמצאים לפחות כ-18 כוכים, ולא ידוע באיזה מהם בדיוק קבור ר' דוסא.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו הרכינס שהיה אדם חשוב בדורו.
- אחיו, התנא רבי יונתן בן הרכינס[3].
- בנו, התנא רבי חנינא בן דוסא - רבינו סעדיה בר יוסף אלפיומי גאון מצאצאיו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אסף פרומר, אל תהיו דוסים - תהיו דוסא, י"א ניסן תשפ"ב