דוד אברהם לסלבוים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוד לסלבוים
ר' דוד עובר לפני הרבי בכוס של ברכה

הרב דוד לסלבוים (תרצ"ג - ה' מרחשון תשפ"ה) היה מזקני החסידים בכפר חב"ד, שליח ומשפיע לדוברי צרפתית בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד נולד בשנת תרצ"ג למשפחה יהודית קומוניסטית בפריז שבצרפת, לאבא שהיה בעבר חסיד גור.

הוריו חינכו אותו לניכור גמור לכל ערכי המסורת היהודית, אך סבתו לחמה על חייו היהודיים. בשנת תש"ז, כשהגיע לגיל בר מצווה חיפשה נואשות אחר רב יהודי שיוכל להכינו לבר מצווה. באותה תקופה שהו בפריז חסידי חב"ד רבים שיצאו מרוסיה בעשאלונים מיוחדים, ביניהם ר' זלמן סודקביץ, ר' יהודה חן ור' חיים שרייבר. על פי הוראה של הרבי לפני קבלת הנשיאות, בעת הגעתן לצרפת לקבל את פני אמו ולהביאה לארה"ב החלו לשוטט ברחובות פריז, עד שסבתו פגשה בהם וביקשה את עזרתם להכינו לבר מצווה[1].

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילום מענה הרבי בקשר למעבר לישיבת תומכי תמימים בלוד

בשנת תש"י עלה לארץ הקודש ולמד בישיבת "קול תורה" בירושלים, שם החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד. בשנת תשט"ו שלח מכתב לרבי בו הוא שואל אם להיכנס ללמוד מיד בישיבה בלוד, או להישאר עוד חצי שנה או יותר ורק אז לעבור.

במענה השיב לו הרבי "והנה ידוע בהענין דתלמוד תורה, אשר אם בכמה וכמה מצות יש למלאות לאחר זמן מה שחסרו מקודם, אין זה שייך בתלמוד תורה, כי כל רגע ושעה די שיפקיע את עצמו מחובתו בתלמוד תורה, שהיא מצוה תמידית חיובית. והרי הוא בנוגע לחלק מהתורה היינו תורת החסידות - אשר מכיון שנתעורר ללימוד זה הרי אדרבה יש להצטער על הזמן שעבר עד עתה בלימוד זה ולא לדחות לעוד כמה חדשים, ולכן באם מסכמת הנהלת ישיבת תומכי תמימים בלוד לקבלו, מהנכון וטוב לעשות את זה עתה".

לאחר חתונתו התעסק בשדה החינוך בבית הספר הממלכתי בבית דגן, ובמשך מספר שנים ניהל יחד עם ר' אורי בן שחר בית ספר של רשת אוהלי יוסף יצחק בברוש.

במלחמת ששת הימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' דוד יחד עם ר' שמואל חפר ור' טוביה פלס על גדות תעלת סואץ במלחמת ששת הימים

כשבועיים לפני שפרצה מלחמת ששת הימים גויס ר' דוד לגדוד 81 של חיל הרגלים. יחד איתו היו עוד ארבעה חסידי חב"ד, ר' שלום פלדמן, ר' אהרון טננבוים, ר' זושא גרוס ור' שלמה הורביץ. כששהו בבסיס שמעו על הוראתו של הרבי לצאת במבצע תפילין, ור' דוד החל מיד בהנחות תפילין המוניות לחיילים בבסיסים.

כשנה לאחר סיום המלחמה, בחודש תמוז תשכ"ח, הגיע לראשונה לרבי ונכנס ל'יחידות' בה שוחחו בין היתר על המלחמה, הניצחון, ועל כך שלא ניצלו את ההזדמנות לעורר את עם ישראל ב"תוספת חיזוק בענייני מחולל הניסים".

לאחר היחידות העלה את תוכן השיחה בכתב והכניס את הדפים להגהה. הרבי הגיה ותיקן מעט מהדברים, אך כעבור כמה שנים אבדו עלי ההגהה.

שימש כאחראי על עריכת גליון שיחת השבוע בצרפתית, ומידי שבוע הופיע בגליון מאמר שבועי פרי עטו, סיפור מופת על כתיבה באגרות קודש, פתגמים חסידיים ושיחה של הרבי.

התגורר בכפר חב"ד, ובשנותיו האחרונות שימש כמשפיע לדוברי צרפתית.

נפטר בשיבה טובה בגיל 92 בה' מרחשון תשפ"ה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים