נתן וולף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־01:48, 10 באוקטובר 2024 מאת ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←‏תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתמונה קבוצתית בסיום ההתוועדות בחג הפורים תשס"ג בקבינט הבטחוני במשלחת של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. בתמונה נראים מימין לשמאל: מר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' שלמה קאליש, יו"ר אגו"ח הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב שמואל גרייזמן, אריאל שרון, מנהל 770 בית אגו"ח ר' ישראל מיידנצ'יק, ר' מאיר זיילר, חבר אגו"ח ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק, הרב וולף ור' שניאור זלמן ברגר

הרב נתן וולף (יליד שנת תש"ג, 1943) הינו מנהל ומשפיע ישיבת תומכי תמימים בית הר"מ נחלת הר חב"ד, מנהל גני חב"ד בנחלת הר חב"ד, מקים ומנהל תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי, בין השנים תש"ל לתש"ע, וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בא' ניסן תש"ג לאביו הרב אפרים וולף, ולאמו מרת פסיה. כבר בהיותו בחור נודע כ"עובד", ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו של ר' שלמה חיים קסלמן.

בשנת תשכ"ו ייסד יחד עם ר' שלמה זרחי ר' אפרים פיקרסקי ר' יהודה לייב שפירא ר' שלום בער לויטין ר' יהושע דוברבסקי ור' אברהם יצחק ברוך גרליצקי את ועד הנחות התמימים.

כאשר למד אצל הרבי בשנת הקבוצה נכנס יהודי לא חב"דניק ל-770 ושאל את הבחורים שאלה תורנית כל שהיא, על מנת לבדוק את היקף ידיעותיהם בלימוד. ר' נתן ענה לו שהתשובה לשאלה זו נמצאת ב'פני יהושע' במסכת מגילה. לאחר שאותו יהודי יצא, שאלו אותו חבריו היכן רכש את הבקיאות הזו, והוא השיב שבאחת ההתוועדויות דיבר הרבי על כך שאסור לבטל את הזמן. וממילא כשעמד וחיכה שיתחילו מנחה, הוא פתח את הספר הראשון שעמד מולו.

לאחר נישואיו עם מרת פנינה למשפחת הגר נמנה על הקבוצה המייסדת של נחלת הר חב"ד, וקיבל לידיו את ניהול מוסדות החינוך החב"דיים המקומיים לבנים, בהם התלמוד תורה וישיבת בית הר"מ.

על פי השמועה, כאשר טען הרב שניאור זלמן גוראריה בפני הרבי שאין כיום מי שעובד בעבודת התפילה כראוי, שלח אותו הרבי לנחלת הר חב"ד כדי שיראה כיצד הרב וולף מתפלל[1].

בשנת תשס"ב מונה על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש יחד עם עוד שלושה מנהלי מוסדות נוספים (הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב שלמה רסקין והרב חיים יוסף גינזבורג).

בהתוועדויותיו בישיבה מעורר על הצורך בהתקשרות לרבי בלימוד נגלה וחסידות והעיסוק בעבודת התפילה. הוא מרבה לחזור על השיחה האחרונה ששמע מהרבי - ג' שבט תשנ"ב בה תבע הרבי: "לרענען א דרושים פון נשיא".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים