חנוכיה
חנוכיה (מכונה גם: מנורת חנוכה) הינה פריט יהודי, המשמשת להדלקת נרות חנוכה. בחנוכיה ישנם מקומות לשמונה נרות ושמש.
סוגי חנוכיות
את החנוכיות בהן מדליקים, ניתן לחלק לשלושה סוגים:
- חנוכיית 'פס' - חנוכיות פשוטות, העשויות מפס שטוח בתוכו שקעים להצבת נרות ושמש. נפוץ בעיקר בחנוכיות ילדים, וכן בייצור המיועד למכירה זולה לצורך קיום המצווה בלבד.
- חנוכיית 'קנים' - חנוכיות עם בסיס וקנה מרכזי ממנו מתפצלים שמונה קנים להצבת הנרות (מלבד הקנה עצמו שעולה מעט גבוה יותר ועליו מציבים את השמש). סוג זה עצמו ניתן לחלק לקנים עגולים, קנים ישרים, וקנים מעוטרים מרובעים ומסולסלים, כאשר בקרב חסידי חב"ד מקפידים להשתמש בחנוכייה בעלת קנים ישרים בלבד.
- חנוכיית 'גב' - חנוכיית פס מאחוריה ישנו טס מעוטר ומאוייר עם תבליטים וכדומה.
אצל רבותינו נשיאינו[1], וכן אצל רוב הצדיקים לאורך הדורות, עיקר השימוש היה בחנוכיית 'גב', ועל פי דברי הרבי, רוב החנוכיות בהן נוהגים להדליק ברחבי העולם, הן חנוכיות גב דווקא[2].
השם 'חנוכיה'
בספרות ההלכתית, מופיעה החנוכיה בדרך כלל בתואר 'מנורת חנוכה', אך כבר לפני שנים רבות החלו לכנות אותה בשם זה בארצות הבלקן וספרד[3].
השימוש במילה הפך לרווח עם הפעילות ל'החייאת' השפה העברית[4], ובשל כך ישנם רבים המקפידים שלא להשתמש בכינוי זה.
גם הרבי נוקט על פי רוב בכינוי 'מנורת חנוכה', אך לא נמנע לחלוטין מלהשתמש בכינוי זה[5].
מבנה החנוכיה
שמונה מקני החנוכיה מיועדים להדלקת נרות החג. הקנה הנוסף, התשיעי - מיועד ל'שַמָּש', הנר שאיתו משתמשים להדלקת הנרות (כיון שבנרות עצמם אסור להשתמש). קנה זה נבנה בגובה שונה, על מנת להבדילו משאר הקנים. שאר הקנים צריכים להיות שוים בגובהם.
הוראות הרבי
חנוכיות ציבוריות
| ערך מורחב – חנוכיה ציבורית |
היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית החלה על ידי שלוחי הרבי במסגרת מבצע חנוכה. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, אך היא נעשית על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים. כיום התפשטו החנוכיות הציבוריות לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו בבית הלבן, ליד מגדל אייפל ועוד.
היוזמה נתקלה בעבר בהתנגדות עזה מצד חוגים יהודיים שונים באמריקה, כמו הרפורמים ודומיהם, אולם לאחר מאבק משפטי ממושך נחלו חסידי חב"ד ניצחון מוחץ בעידודו של הרבי.
קני החנוכיה
|
| ערך מורחב – קני המנורה |
למרות ההבדל בין מספר קני החנוכיה, לאלו של מנורת המקדש - כתב הרבי ש"כדאי לעשות קניהן באלכסון... ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול"[6].
חנוכיה לכל ילד
בחג החנוכה תשל"ד הורה הרבי שכל ילד ידליק חנוכייה משלו[7], וכן הורה שהילדים ידליקו את החנוכיה בפתח החדר שלהם וכך יהפכו אותו ל'מקדש מעט' פרטי, והדבר ישפיע על החדר ויקדש אותו, ואף ישפיע על הילד בצורה חזקה יותר[8].
שימוש בפתילות הישנות
בקונטרס "ברוך שעשה ניסים" תשי"א כתב הרבי שהמנהג הוא להחליף את הפתילות מידי יום, וישנם שאינם מקפידים על כך. הרבי הוסיף שלא עלה בידו לברר את הנהגת אדמו"ר הריי"צ בנידון.
בשנת תשט"ז, גילה הרבי שאדמו"ר הריי"צ נהג להשתמש דווקא בפתילות הישנות הואיל והם דולקים טוב יותר, ובזה עצמו - שם את הפתילה הישנה בנר החדש דווקא, וביאר את הטעם לכך לפי פנימיות הענינים[9].
עם זאת, בספר המנהגים שהודפס בשנת תשכ"ו, הותיר הרבי את הוראתו משנת תשי"א על כנה. והמשב"קים בבית הרבי מספרים שהרבי עצמו משתמש בפתילות חדשות[10].
הדפסה
כאשר הכניסו לרבים ציורים לשער הגליון של 'משיח טיימס' הורה שהחנוכיה צריכה להופיע דווקא באמצע הציור היות וענינה הוא פרסום הנס, וכן שיראו את כל שמונת הנרות דולקים.
חנוכיות ייחודיות
חנוכיית אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הריי"צ
כפי העדויות שנשתמרו בידינו, החנוכיה של אדמו"ר הזקן היא בעלת 'גב'[11], וכן ניתן לראות בחנוכיה שנותרה בידינו מאדמו"ר הריי"צ[12].
חנוכיית הרבי
הרבי מדליק בדרך כלל בחנוכיית 'פס' ישרה עם גב, עשויה אלומניום, אותה קנה (כפי הנראה) באירופה, או בשנת תש"ב באיסט סייד[14], לעומת זאת על פי עדויות אחרות, הרבי מקפיד להשתמש דווקא בחנוכיה זו היות והוא קיבל אותה מחמיו, אדמו"ר הריי"צ[15].
החנוכיה של הרבי מעוטרת בסמל מגן דוד ובשתי אריות שביניהם ניצבים לוחות הברית עם ראשים עגולים.
בביתו של הרבי, הרבי מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תש"נ החל הרבי להדליק את החנוכיה בחדרו הקדוש ב770. הרבי פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, מוצב כסא עליו מונחת החנוכיה, בה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה[16].
במשך מספר שנים, כאשר הדליק הרבי בספריית אגודת חסידי חב"ד, הדליק הרבי במנורה אחרת, ישרה, בלא גב. בשנת תשל"ח הדליק פעם אחת במנורת זהב שניתנה לו על ידי ר' אהרון קליין[17] ועליה הכיתוב "ערכתי נר למשיחי"[18].
בנוסף לחנוכיות אלו, מחזיק הרבי בחנוכייתו של המהרי"ן מניעז'ין, אותה קיבל בחתונתו כ'דורון דרשה' מהסבא של הכלה הרבנית חיה מושקא, הרב אברהם שניאורסון[19].
החנוכיה ב-770
החנוכיה ב-770 מעוצבת בדומה למנורת המקדש, והיא מצופה זהב טהור.
את החנוכיה בנה האמן החסידי ר' הירשל פקר בשנת תשמ"ג ביוזמתם של הרב חיים ניסילביץ' והרב זלמן שארף.
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה ה'תשמ"ג. בתחילה לא היה מקומו של השמש מוגבה, אלא מוטה, והרבי הורה שלא להניח את השמש במקומו כדי שלא יראה שדולקים שבעה נרות[20][21], כמו במנורת המקדש. בעקבות זאת הוגבה מקום השמש.
החנוכיה מוצבת מידי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי, שנבנית במיוחד עבורה. במשך שנים הדליק אותה החזן ר' משה טלישבסקי, עד לפטירתו בשנת תשע"ד.
בנוגע לסיבה שמדליקים בחנוכיה זו בנרות שעווה על אף שעשו אותה בדומה למנורה בבית המקדש שם הדליקו בשמן, הסביר הרבי עצמו[22], שזה כדי למעט בטורח הציבור ולהוסיף בשמירת נקיון בית הכנסת.
החנוכיה הגדולה בעולם
החנוכיה הגדולה בעולם מוצבת ומודלקת מידי שנה בפינת השדרה החמישית ורחוב 59 באי מנהטן שבניו יורק. החנוכיה דולקת בחסות קון אדיסון - חברת החשמל המקומית. מידי לילה מימות החנוכה מוזמנים אישי ציבור ואנשי עסקים מהשורה הראשונה להדליק את החנוכיה, כאשר המוני אנשים צופים במחזה. את טקס ההדלקה מארגנים צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית שתחת ניהולו של הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן.
רעיון הקמת החנוכיה היה של הגב' צ'חנובר, אשת מר יוסף צ'חנובר. החנוכיה תוכננה על ידי האמן יעקב אגם, בהשראת איור המנורה המקורית מבית המקדש בירושלים על פי הרמב"ם, ודגם מוקטן שלה הוצב על שולחנו של הרבי[23]. החנוכיה שוקלת כמעט שתי טונות וגובהה קרוב לעשרה מטרים - הגובה המקסימלי המותר מבחינה הלכתית.
לקריאה נוספת
- והדליקו נרות בחצרות קדשך, שבועון בית משיח כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 48
קישורים חיצוניים
- חג חנוכה בקודש פנימה, התקשרות 752
- מדוע הורכבה חנוכיה עגולה על הרכב? - באתר
, ג' בטבת ה'תשע"ה - סיפורה של המנורה הגדולה בעולם - באתר
ה' טבת תשע"ז - הרב שלום דובער לוין בשיעור על החנוכיות של רבותינו נשיאינו
- ילד מביא לרבי חנוכיה שהכין
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| נס חנוכה | יוון • גזירות אנטיוכוס • מלחמת החשמונאים • נס פך השמן | 
|
| חג החנוכה | מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן | |
| נרות חנוכה | הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה | |
| ניגונים | הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי | |
הערות שוליים
- ↑ ראו פירוט לקמן.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשצט. לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 456. שיחת נר ה' דחנוכה תש"ל. וכן הוא בפשטות כיון שרובן המוחלט של החנוכיות המחולקות במסגרת מבצע חנוכה הן חנוכיות גב. וראו 'הלכה למעשה' חנוכה (מכון הלכה חב"ד) עמוד 41.
- ↑ לדוגמה בספר "שדה הארץ" (אורח־חיים סימן ל"ח) "ראובן היה לו פמוט של־נחושת, שקורין אותו חנוקיאה, והאומן עשה הנר הנוסף שקורין שמש, בעבור שזה הנר הוא, שאם יבוא להשתמש לאור הנרות לא ישתמש לאור נרות עיקר המצוה אלא ישתמש לאור הנר הלז הנוסף".
- ↑ על ידי אשתו של אליעזר בן יהודה.
- ↑ ראו לדוגמה: לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169.
- ↑ שיחות קודש תשל"ד, חלק א' עמוד 174.
- ↑ שיחת זאת חנוכה תש"ל.
- ↑ שיחת שבת פרשת וישב תשט"ז.
- ↑ מעשה מלך - חנוכה. בקדש פנימה.
- ↑ כתב שטורעם בארצות הברית, התמונה האחרונה של כ"ק מוהריי"צ נ"ע בעיבוד מחודש - באתר שטורעם
- ↑ עיטורים של כתר, כד ומנורה: החנוכייה של אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ כך נראית החנוכיה הפרטית של הרבי • החנוכיה מוצגת בתערוכת ספריית ליובאוויטש, תשפ"ב.
- ↑ על פי עדותו של המזכיר חס"ד הלברשטאם, כפי ששמע מהרבנית. נדפס בספר 'מעשה מלך' חג החנוכה.
- ↑ מעשה מלך - חנוכה.
- ↑ שטורעם נט., עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת ועד תלמידי התמימים. חג חנוכה בקודש פנימה, התקשרות 752.
- ↑ 151 אונקיות זהב: חנוכיית הזהב שעמדה בביתו של הרבי
- ↑ המשמש בקודש ר' שלמה חיים רייניץ העיד כי גם בשנות המ"מים ראה פעם אחת את מנורת הזהב עם סימני שימוש טריים.
- ↑ על חנוכיה זו כתב אביו של הרבי, ר' לוי יצחק שניאורסאהן: "בשלום ובבריאות תשמש בהנר חנוכה שנתנו לך, מסתמא הוא של כסף, ונר מצוה ותורה אור יאירו לפניך כל הימים, וזכות אביכם זקנכם מהרי"ן נ"ע זי"ע יגן עליכן לטוב כל הימים".
- ↑ היות ומדובר היה ביום השישי של חנוכה שבו מדליקים 6 נרות מלבד השמש.
- ↑ על פי עדותו של הרב פרץ אוריאל בלוי
- ↑ הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק חנוכה תשע"ח.
- ↑ שבועון כפר חב"ד, גליון שבת פ' מקץ תשע"ז.
