שלמה חיים קסלמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה חיים קסלמן
[[קובץ:|250px]]
לידה כ' אלול תרנ"ד
פטירה י"ט אייר תשל"א
מקום פעילות משפיע ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
תפקידים נוספים משפיע בתומכי תמימים רוסטוב, תומכי תמימים ברינואה ועוד
רבותיו ר' משולם ידידיה קוראטין
הרב קסלמן מלמד מאמר בכפר חב"ד, תשכ"ט
הרב קסלמן מזמן על כוס יין, בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב דוד מאיר דרוקמן.

הרב שלמה חיים קסלמן (מכונה ר' שלמה חיים; כ' אלול תרנ"ד 1894 - י"ט אייר תשל"א 1971) היה משפיע בולט, מהחשובים והמפורסמים בדור אדמו"ר הריי"צ, שהעמיד דורות רבים של תמימים בישיבות חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

ילדותו ובחורתו

נולד בכ' אלול תרנ"ד בז'יטומיר לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידנוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב[1]. בילדותו למד באחד החדרים שבז'יטומיר, שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת תרס"ט הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מליובאוויטש, שסיפר בשבח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש יחד עם אותו בחור. בליובאוויטש הוא היה לומד בחברותא עם זלמן דוד מיכלין ועם הרב יהודה חיטריק,בשנת תר"ע עבר ללמוד בסניף הישיבה בשצ'דרין שנוסדה באותה שנה[2], אצל המשפיע הרב שאול בער זיסלין.

בשצ'דרין היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה לליובאוויטש, באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ליחידות אמר לו אדמו"ר הרש"ב שעליו לערוך חשבון נפש וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה לליובאוויטש, בליובאוויטש הוא למד אצל ר' שמואל גרונם אסתרמן, וכן אצל המשפיע שילם קוראטין, בליובאוויטש הוא שהה במשך שש שנים רצופות[3].וחברו הטוב היה הרב פרץ מוצקין. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת תרע"ה הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של אדמו"ר הרש"ב הוא חזר לעירו ז'יטומיר, שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה לליובאוויטש שם למד 3 שנים עד שנת תרע"ח.

בשנת תרע"ח[4] עבר לסניף של הישיבה בקרמנצ'וג וכעבר שנה בתרע"ט התבקש על ידי המשפיע שילם קוראטין למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת תר"פ בעת יחידות אמל אדמו"ר הרש"ב הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ברוסטוב, לצד גדולי המשפיעים.

בשנת תר"פ פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ברוסטוב היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, ששמע על כך אדמו"ר הריי"צ הוא אמר:"זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!"

בשנת תרפ"א התחתן עם בלומא בת הרב זאב וולף ברונשטיין, זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה לאדמו"ר הריי"צ לחפש שידוך הוא אמר להם:"ולמה לא מתאים שלמה חיים?". במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. בי"ז אייר תרפ"ז נולדו לו זוג תאומים, שלום דובער קסלמן וזאב וולף קסלמן, בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ואדמו"ר הריי"צ התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

בפולוצק

בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה בפולאצק, לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי קאפוסט הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, אדמו"ר הריי"צ קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למפיע שם:"חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם".

בהיותו בפולוצק הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה היבסקציה את כל החדרים בפולוצק, בקיץ תרפ"ו נפתחה ישיבת תומכי תמימים פולוצק, ראש הישיבה יחזקאל הימלשטיין מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

מעצרו

בחורף תרפ"ז בעת שיעורו של ר' שלמה חיים בישיבה בפולוצק, הגיעה נק.ג.ב. ועצרו אותו[5], לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו[6]

לאחר שנתיים בחורף תרפ"ט נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר פולוצק לעיר פולטובה למשך שלוש שנים.[7]

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר מחלובקה.

במלחמת עולם השנייה

בתחילת מלחמת עולם השנייה חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור מוסקבה אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו לטשקנט בשנת תש"ב יחד עם שאר חסידי חב"ד.בטשקנט שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים ישיבת תומכי תמימים לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול תש"ו אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת עם משפחתו מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה בפוקינג.

בשנת תש"ז היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים ברינואה בצרפת והיה למשפיע בה.

בארץ הקודש

ר' שלמה חיים בהתוועדות

בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ בסיוון תש"ט (1949) הוא עלה לארץ הקודש,והשתכן במחנה עולים בחיפה.

אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה בתל אביב:

במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.

אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא

בעקבות כך החל ללמד בישיבת תומכי תמימים תל אביב, שעברה מאוחר יותר ללוד ובהמשך לכפר חב"ד.

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. בעבודת התפילה ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי.

ר' שלמה חיים היה בהוראת אדמו"ר הריי"צ מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

נפטר ביום שישי י"ט אייר שנת תשל"א, ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד התורת חסד. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

השקפתו והדרכתו[8]

אתכפיא

ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת האתכפיא, ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי אתכפיא ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:"אין להיכנע לרצון האישי", "מתחשק לך - אז דווקא לא", ו"רצונך לומר משהו - תשתוק". ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא[9]:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא אתכפיא.

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של אדמו"ר המהר"ש שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

עבודת התפילה

ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת לעבודת התפילה. הוא היה מרחיב להתוועד על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ולהתבונן בחסידות קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

נסיעה לרבי

ר' שלמה חיים מקבל מהרבי בקבוק משקה בהתוועדות

ר' שלמה חיים ייקר מאוד את הנסיעה לרבי אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי עבודת התפילה ולימוד החסידות, כאשר תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:"ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו". במשך השנים קיבל הדרכות מהרבי במכתבים כיצד להכין תמימים לקראת הנסיעה.

הרבי תבטא פעם ביחידות לר' בן ציון שמטוב:

ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!

משיח

ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן לביאת משיח ואמר[10] "הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!". ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש ניסן היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות י"ט כסלו תש"ל הצביע ר' שלמה חיים על הרבי כמלך המשיח:"כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!", ר' שלמה חיים היה מתבטא גם[11] שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש"טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי".

ניגון המשפיע

בשנת תשמ"א חלם אליהו ריבקין חלום, בו הוא יושב בהתוועדות עם הרב שלמה חיים קסלמן ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן ניגון בלתי מוכר. בקומו משנתו זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו[12]

משפחתו

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • הרב ישראל אלפנביין, המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, סיוון התשע"ג (05.2013)
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
  • האבא של התמימים, ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
  • משפיע פנימי, הרב יוסף אברהם פיזם, ספר דמותו של חסיד ע' 165-170.
  • ספר חסידים הראשונים ע' 287-298.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862
  2. הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14
  3. בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת
  4. בעקבות מלחמת עולם הראשונה
  5. בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו"נו, ומה יש לך לומר עכשיו?..." ענה ר' שלמה חיים "מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב..."
  6. מכתב של אדמו"ר הריי"צ בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:"בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו. בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום."
  7. מעיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים
  8. ע"פ הספר אוצר החסידים
  9. מפי הרב יוסף הרטמן
  10. מפי הרב דוד מאיר דרוקמן
  11. מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי
  12. לשמיעת ביצוע יחיד של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל