סדר יומו של הרבי
סדר יומו של הרבי הינו סדר יום קבוע הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים. סדר זה השתנה מעט החל מתקופת משפט הספרים, במהלכה הרבה לפקוד את אוהל אדמו"ר הריי"צ, דבר שהמשיך גם לאחר מכן, וכן מספר שינויים עיקריים שהחלו בעקבות הסתלקות רעייתו הרבנית חיה מושקא.
על אף עיסוקיו הרבים, מקדיש הרבי שעות רבות ביום ללימוד התורה, וממעט מאוד בשינה, כפי שהעיד עליו אדמו"ר הריי"צ[1] ש"בשעה ארבע לפנות בוקר הוא לעולם לא ישן. או שעוד לא הלך לישון, או שכבר התעורר. בנוסף, הרבי מעולם לא יצא לחופשה[2], וסדר יומו הינו קבוע מכיון שמעולם לא יצא מ-770 לצורך פגישות או אירועים.
השנים הראשונות
ימות החול
לפני התפילה היה הרבי אוכל "מזונות" ושותה כוס תה חם עם חלב יחד עם הרבנית[3], מידי יום חול הניח הרבי ארבע זוגות תפילין[4], את התפילה החל בביתו, ולאחר מכן הגיע ל-770 לקראת השעה 10:00 באמצעות מכונית שהייתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר חיים יהודה קרינסקי. בימים שני וחמישי, וכן בראש חודש, כאשר הציבור הגיע לקריאת התורה, נכנס הרבי לבית הכנסת לשמוע את קריאת התורה[5], ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.
בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר הרבי מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והכניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב[6].
תוך כדי שעסק בתשובות על מכתבים, שיגר הרבי הוראות בענינים שונים באמצעות המזכירים שנכנסו אליו, וקיבל דיווחים מראשי העסקנים באירופה ובארץ הקודש באמצעות הרב חודקוב ששימש במקביל כיו"ר המרכז לעניני חינוך וכמנהל דסק המזכירות.
בשעה שלוש ורבע יצא הרבי להתפלל עם הציבור, ובדרכו לתפילה חילק במבואת הכניסה ל-770 מטבעות לצדקה לילדים שעמדו בצד הדרך. מקומו של הרבי היה בספסל הסמוך לדלת הכניסה הקרובה לחדרו, שם היה יושב כשפניו אל הציבור וגבו אל הקיר[7].
עד לשנת תשכ"ה, הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה בפינת הרחובות פרזידנט וקינגסטון. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי כוס תה ושוחח עם אמו כמחצית השעה.
שעות אחר הצהריים הוקדשו ללימוד תורה בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מספריית ליובאוויטש הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר[8].
פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם הרבנית, ומיד לאחר מכן חזר ל-770.
לקראת חגים ומועדים מיוחדים, עוסק הרבי במהלך היום בעריכת המכתב כללי ובהגהת השיחות והמאמרים.
בימים בהם לא התקיימה יחידות, חזר הרבי לביתו הפרטי בסביבות השעה 10:00 בלילה[9], כשהוא לוקח איתו שק מכתבים עליהם היה עונה בחדר העבודה שבביתו הפרטי במשך הלילה. את הדרך לביתו עשה הרבי בדרך כלל בצעדה רגלית, למעט כאשר הרבנית הייתה מגיעה לקחת אותו[10], או כאשר אחד המזכירים היה יוצא גם כך לביתו.
הנסיעה לאוהל
במשך השנים נהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו"ר הריי"צ פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים למקווה טהרה[11], ולאחר מכן נסע לאוהל ברכב של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.
הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי[12], וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.
יחידויות
| ערך מורחב – יחידות |
בשנים הראשונות קיבל הרבי ליחידות שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר[13], ולפעמים עד לשעה 10:00 - 11:00 בבוקר שלמחרת[14]. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.
בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ה, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת תשמ"א קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.
שבתות ומועדים
תפילות השבת היו נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.
עד לשנת תשכ"ה, נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת שבת שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.
שנת האבלות
בכ"ב שבט תשמ"ח הסתלקה הרבנית חיה מושקא, והרבי העתיק את מגוריו למשך שנה שלימה לביתו הפרטי שם התקיימו התפילות ומשם המשיך הרבי להנהיג את החסידים ולומר שיחות.
ברוב השבתות חזר הרבי ל-770, ובשבתות בהם התקיימה התפילה בביתו הפרטי, הורה להביא מערב שבת את מיני המתיקה שזורקים על החתנים שעולים לתורה.
השנים המאוחרות
ימות החול
לאחר שבמשך שנה שלימה התפלל הרבי עם הציבור, כשחזר להתגורר באופן קבע ב-770 המשיך להתפלל עם הציבור את כל שלושת התפילות.
בשנת תשמ"א הפסיק הרבי את היחידויות, ובמקום כך החל ביחידות כללית.
מאז י"א ניסן תשמ"ו, החל הסדר הקבוע לפיו מתקיימת מידי יום ראשון חלוקת דולרים שהחלה כמחצית השעה לאחר סיום התפילה, ונמשכה עד לסיום התור בסביבות השעה 3:00 בצהריים.
לאחר שהרבי הפסיק להתוועד לרגל מועדים חסידיים בימות החול, החל הרבי בסדר חדש, וסימן בסיום התפילה כי ברצונו לומר שיחה לפני קהל החסידים, ובדרך כלל לאחר סיום השיחה חילק דולר לצדקה. בשנים אלו החל הרבי גם לחלק קונטרסים שונים ובהם שיחות ומאמרים שנבחרו על ידו לחלק לקהל החסידים.
קישורים חיצוניים
- כך הרבי חי, באתר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ ימי בראשית עמוד 280.
- ↑ בטענה שאם יצא לחופשה כשהוא יחזור כל העבודה רק תמתין לו, והוא יצטרך לעבוד קשה יותר.
- ↑ מעשה מלך, עמ' 4.
- ↑ ליקוטי לוי יצחק אגרות קודש - אגרת תכ"ב, ימי מלך, ח"ב, עמ' 901.
- ↑ ימי בראשית, עמ' 335.
- ↑ בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר ניסן מינדל למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.
- ↑ אך היה מכסה את פניו באמצעות הישענות על כף היד.
- ↑ מעשה מלך, עמ' 60, הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי בתשל"ח כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.
- ↑ בשנים מוקדמות יותר, נותר הרבי ב-770 עד כשעתיים אחר חצות, וגם הגיע ל-770 בבוקר בשעה מעט מאוחרת יותר.
- ↑ בימים שהגיעה לבקר את אמה הרבנית נחמה דינה, פעמיים בשבוע.
- ↑ מקוה נשים בדוקא.
- ↑ כאשר החלה החלוקת דולרים ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי התרת נדרים כדי להתחיל לנסוע ביום שני.
- ↑ מעשה מלך, עמ' 78.
- ↑ מעשה מלך, עמ' 80.