אוריאל צימר
הרב פרץ אוריאל צימר (כ' כסלו תרפ"א-ט' כסלו תשכ"ב) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות חב"ד.
תולדות חיים
נולד בוינה בשנת תרפ"א למשפחה מסורתית. בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, ובמשך השנים התקרב לחוגים חרדיים "קנאים" בירושלים. נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"ילדי טהרן". לאחר חתונתם התגוררו בירושלים.
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל היגר לארצות הברית שם התקרב לחסידות חב"ד והיה מקורב לאדמו"ר שליט"א.
התגורר בויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק. נפטר בלונדון לאחרי מחלה ממושכת בט' בכסלו תשכ"ב. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב יצחק טוביה וייס, דיין באנטוורפן, ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
על שמו נקראו בירושלים: רחוב, שיכון ובית כנסת[1].
קשריו עם הרבי
היה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"מכתב כללי" משפת האידיש ללשון הקודש[2]. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות.
בשנת תשי"ט כתב, בהוראת הרבי, את הקונטרס "יהדות התורה והמדינה" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.
על מצבתו נכתב: פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה בר אוריין ואיש חסד אהב את האמת וכיבד הורים ומורים עסק במסירת נפש להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב. לפ"ק.
בהזדמנות[3] סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם[4].
עיסוקו הספרותי
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר בטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם האו"ם.
בשנת תשע"א, הדפיס ידידו הרב טוביה בלוי את מכתביו תחת השם אגרות חסיד.
קישורים חיצוניים
- הקונטרס יהדות התורה והמדינה בפורמט טקסט באתר דעת.
- הספד בעיתון 'פנים אל פנים'
- אגרות חסיד מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, ה' אדר ראשון תשע"ד
- שניאור ברגר, השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי
שבועון בית משיח גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו - גרובייס, חכם הרזים, בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח
הערות שוליים
- ↑ גם הרב פרץ אוריאל בלוי, נקרא על שמו על ידי אביו הרב טוביה בלוי, שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.
- ↑ לאחר פטירתו, החל ידידו הרב טוביה בלוי לתרגם את המכתבים.
- ↑ יחידות ביום כ"ג שבט תשי"ח. מפי הרב יעקב הורוביץ העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות
.
- ↑ צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול ה'תשס"ה, ע' 63.