נ' אלפים יובלות

נ' אלפים יובלות הם מחזורים שונים של שנות קיום העולם (או עולמות נוספים) על פי החשבון המובא בספרי הקבלה. מחזורים אלו (על פי ביאור החסידות) מבטאים עולמות רוחניים זה על גבי זה, כאשר מבין כולם רק ה"שמיטה" (שבעת אלפי השנים) שלנו היא גשמית.

ענינם

בקבלה

נאמר בגמרא: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם האלף השביעי, "חד חרוב" - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום השבת, וכן ששת שנות העבודה ואחריהם השמיטה.

על יסוד זה, מבואר בקבלה שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה היתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר "הקב"ה בונה עולמות ומחריבן"). ועל פי זה קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד חמישה שמיטות נוספות, ובסך הכל שבעה שמיטות - כנגד שבעת המידות. במקומות אחרים מובא שעל פי חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות).

האריז"ל חולק על דעת מקובלים אלו, ואומר שאין עוד שמיטות גשמיות כמו שלנו.

בחסידות

בתורת החסידות מבואר, שגם לדעת האריז"ל היתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם גשמי, אלא עולם התוהו. על פי זה, לומד הרבי בדעתו שמודה הוא גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו קיימים כעולמות רוחניים).

ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר הרבי - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא העולם הגשמי היחידי. מכך גם מובן, שעל ידי מעשינו ועבודתנו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות.

ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר באלף השביעי, שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה מנוחה (כמו יום השבת לאחרי השבוע, ושנת השמיטה לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע עולם העשיה שלנו למדריגת עולם האצילות, ועולם האצילות יתעלה למעלה עליונה יותר. אמנם, מה שלגבי שמיטה זו שלנו נקרא שלימות, בעולם עליון יותר נחשב רק כתחילת הבריאה - שית אלפי שנין, ושלימות השכר בשמיטה הבאה הוא בהתעלות לעולם עליון יותר. וכן הלאה עליה לאחר עליה.

לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליות בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות.

דרגתם

מבואר, שכל ענין זה של נ' אלפים יובלות זה למעלה מזה - הוא רק באור הממלא כל עלמין, המתלבש בכל עולם ועולם לפי דרגתו, ובהתלבשותו והשתלשלותו של אור זה בעולמות ישנן חילוקי מדרגות אלו של נ' אלפים יובלות. כל עולמות אלו כלולים בספירת המלכות, שהיא רק "שם" והארה מאור אין סוף.

אמנם לגבי אור הסובב כל עלמין אין מקום לחילוקי מדרגות אלו, אלא כל העולמות הם בשווה. ולכן, תכלית שלימות השכר וגילוי האור האלוקי, אינה בעליות של עולמות אלו, אלא בעולם התחיה שבו יתגלה אור הסובב.

השמיטה הראשונה והשניה

ההבדל בין השמיטה הראשונה - שהיתה שמיטת התוהו, לשמיטה השניה - שהיתה שמיטת התיקון (העולם הזה):

שמיטת התוהו היתה שמיטת החסד - ולכן אז לא היו דינים, צמצומים וירידות. לעומתה השמיטה שלנו היא שמיטת הפחד והגבורה - ומכאן הירידות הגדולות שלה (כמו החטאים הגדולים שסילקו את השכינה מיד בתחילת הבריאה, החל מחטא עץ הדעת), וכן הצרות כמו חורבן בתי המקדש, ושאר הדינים שהיו בה.

אך לאידך, יש לשמיטה זו מעלה, כיון שלעולם התיקון (שעיקרו הוא כלים) יש מעלה על פני עולם התוהו (שעיקרו הוא אורות), ששורש הכלים נעלה יותר משורש האורות - כיון שנעוץ תחלתן בסופן.

משמיטת התוהו נמשכו לשמיטת התיקון נשמותיהם של חנוך ומשה רבינו, על מנת לתקן את עולם זה ולהמשיך בו את האורות האלוקיים של התוהו זו הסיבה שמשה רבינו התקשה לקבל את השליחות לגאול את בני ישראל, וטען "כבד פה וכבד לשון אנכי" - כיון שבשרשו הנעלה בתוהו היו אורות גדולים ביותר, שהכלים של עולם התיקון לא היו יכולים להכיל (בענוותנותו חשב שזהו מכיון שחסרה לו מעלת הכלים של התיקון, ולאמתו של דבר היה זה מצד גודל מעלת ריבוי האורות שהיו לו). לכן נזקק משה לנתינת כח מיוחדת מהקדוש ברוך הוא, שיוכל לחבר את האורות המרובים של התוהו עם הכלים המרובים של התיקון.

לקריאה נוספת

• אדמו"ר הזקן - תורה אור שמות נא, ד; ספר המאמרים תקס"ב ע' רס
• אדמו"ר האמצעי - תורת חיים שמות נט, א
• הצמח צדק - ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, ערך יובל

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==