שקלוב

שְקְלוֹב (ביידיש: שקלאָוו, ברוסית: Шклов) היא עיירה במחוז מוהילב של בלארוס, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול רוסיה-פולין, דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר היהודים.

היסטוריית העיירה

בעבר מרבית תושבי העיירה היו יהודים, ובשנת תרס"ה הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.

בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השבדים; בשנת תקע"ג פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ.

במהלך מלחמת העולם השניה כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.

שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של הגאון מווילנה, וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות, יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.

ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב

אדמו"ר הזקן ביקר מספר פעמים בעיירה.

הפעם הראשונה הידועה הייתה כשהרב המגיד שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' מנחם מנדל מהורודוק לשאת דרשה בבית הכנסת "ש' גאונים' של המתנגדים.

אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, והגיעו לבית הכנסת כל גאוני שקלוב.

ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר חז"ל בפרקי אבות ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?".

בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה הדרשה התקרב לתורת החסידות מהמתנגדים הגדולים, הרב הצדיק ר' חייקל מאמדור.

ויכוח שקלוב

בין השנים תקל"ח-תק"מ ערך אדמו"ר הזקן ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם אדמו"ר הזקן שכאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.

בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים לתורת החסידות והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' פנחס רייזס, בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך ויכוח נוסף במינסק.

לאחר המאסר

פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מהמאסר הראשון, הגיע בטעות לביתו של המתנגד שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב בביתו אדמו"ר הזקן, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ההתבוננות בדמותו הביאה אותו למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' יהושע צייטלין, בשקלוב.

הקהילה החסידית

למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי המתנגדים בעיר. מלבד חסידי חב"ד היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי

בתקופת אדמו"ר הזקן שימש כמשפיע הקהילה הרב אפרים שמחה מבינשקוביץ. בתקופת אדמו"ר הצמח צדק היה רב עדת החסידים הרב חיים דון יחיא.

הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו הכריתו אנשי היבסקציה כל סממן יהודי בעיירה.

אישים מפורסמים מהעיירה

חסידים:

• רבי פנחס מקוריץ.
• פנחס רייזעס.
• בנימין קלעצקער.
• צבי הירש, (סב הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש).
• אפריים יצחק עפשטיין.
• אברהם שיינס.
• ישראל יפה (שקלוב).
• שמעון מנשה חייקין.
• יוסף יהודה לייב משיוף.
• זלמן ריבלין.
• יוסף כלבו.
• שלמה פריידס.
• זלמן רייזעס.
• אהרון אלכסנדרוב.

מתנגדים:

• נתן נטע נוטקין
• יהושע צייטלין.
• אברהם פרץ.

דמויות בקהילה החסידית

• אפרים שמחה מבינשקוביץ - משפיע הקהילה, בהוראת אדמו"ר הזקן.
• חיים דון יחיא - רב עדת החסידים בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.

ספרי חסידות שהודפסו בשקלוב

בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. בין הספרים שהודפסו שם:

• אור החיים על התורה - לרבי חיים בן עטר.
• סידור האר"י - בשנת תקס"ד. הסידור בו השתמשו החסידים עד להדפסת סידור אדמו"ר הזקן.
• פוקח עוורים של אדמו"ר האמצעי.
• שולחן ערוך אדמו"ר הזקן - בשנת תקע"ד.

הערות שוליים

‏