שבת שירה

שבת שירה היא שבת פרשת בשלח, הנקראת כך על שם שבה קוראים בתורה את שירת הים שנאמרה על ידי משה רבינו ועם ישראל לאחר מעמד קריעת ים סוף המתואר בפרשה.

מנהגי השבת

קריאת התורה

נוהגים לעמוד בעת קריאת שירת "אז ישיר".

נוהגים בקריאת השירה שהבעל קורא מסיים כל פסוק שמוזכר בו שם ה' בניגון מיוחד.

בסיום הפרשה, בפרשת זכירת עמלק, קוראים "תמחה את זֶכר (ז' בסגול), ואחר כך זֵכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר.

'שווארצע קאשע'

המנהג לאכול בשבת שירה 'שווארצע קאשע' (דיסה שחורה ממין קטניות).

מקור המנהג באכילת ה'שווארצע קאשע' נזכר בשבת שירה תש"ב בסיפור אדמו"ר הריי"צ:

"המהר"ל מפראג [שהיה מייסד, מבסס ומפיץ של מנהגי ישראל] קבע מנהג, אשר בשבוע של פרשת בשלח היה מורה לכל מלמדי התינוקות ולכל ההורים לילדים קטנים, לקבץ את הילדים בשבת שירה בחצר בית-הכנסת ולספר לילדים את סיפור קריעת ים סוף, כיצד שרו הציפורים וציפצפו בשעה שמשה וכל בני-ישראל, אנשים ונשים, שרו את שירת 'אז ישיר', והילדים הקטנים קטפו פירות מעצי הים והאכילו את הציפורים ששרו ורקדו.

המהר"ל היה מצווה לתת לילדים 'קאשע' [דייסה] שיתנוה לפני התרנגולים והציפורים, לזכר פירות הים שבהם האכילו הילדים הקטנים את הציפורים. לאחר מכן היה המהר"ל מברך את כל הילדים ואת ההורים, שיזכו לחנך את הילדים ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים".

בתורת החסידות

הרבי גילה עובדה נפלאה אודות מיוחדותה של שבת זו, ואמר שבה נעשית עיקר העליה שנעשית בכל שבתות השנה על ידי השיר.

בכל שבת ושבת נפעלת עליה רוחנית של כל העולמות, והדבר קשור לכך ששבת קשורה לשיר, כפי שאומרים בקבלת שבת "לכו נרננה" וככתוב "מזמור שיר ליום השבת" כפירוש במאמר המשנה במסכת שבת "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכין בשיר", שכל עליה מדרגה לדרגה (שיוצאים מהדרגה הקודמת ונמשכים לעלות למעלה) היא על ידי שיר. ולכן גם עלית העולמות ביום השבת היא על ידי שיר.

הרבי גילה שעיקר שבשבת בה נפעל כללות העניין של עליית העולמות על ידי השיר וממנה נמשך לכל שבת משבתות השנה, היא בשבת שירה. שבת שירה היא שבת כללית בנושא עליית העולמות שמשפיעה על כל השנה.

כך גם כל עליות יום ההילולא של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט, שיום ההילולא הוא יום שיא ועליה של הצדיק והמקושרים אליו, עיקרם ושלימותם בשבת זו, שבת שירה.

הרבי מוסיף שגם כל העליות שנעשים על ידי כללות עבודת בני ישראל בזמן הגלות בעבודת הבירורים, בהעלאת והכנת העולם לגאולה, הכל מתעלה ונכלל בשבת שירה.

הרבי מבאר שאמנם שבת זו נקראת שבת שירה על שם שירת הים, שהיא היתה השירה השניה במניין השירות שבתנ"ך, אך היא קשורה ושייכת גם לשירה העשירית שתהיה לעתיד לבוא. היות ששירת הים נאמרה בלשון עתיד "אז ישיר" שרומז על השיר לעתיד לבוא וכן ש"מכאן לתחילת המתים מן התורה".

תשע השירות הם עניין של עליה מלמטה למעלה, ולכן הם "שירה" בלשון נקבה על שם שהמקבל (נקבה) משתוקק ומתגעגע להתכלל בדרגה העלית יותר. השיר חדש דלעתיד לבוא (השירה העשירית) הוא לשון זכר ועניינו השפעת אור עליון וגילוי מלמעלה למטה. אך בעם זאת הוא ככל "שיר" שהוא עליה מלמטה למעלה, כלומר שיש בשירה העשירית את שתי המעלות גם יחד, הן העליה מלמטה למעלה והן הדביקות בעליון מלמעלה למטה גם יחד.

נמצא שבשבת שירה ישנה גם את השלמות המיוחדת של השירה העשירית.

קישורים חיצוניים

• הרב יוסף שמחה גינזבורג, הלכות ומנהגי חב"ד לשבת שירה. גיליון התקשרות 548
• הרב יצחק יהודה רוזן, שירה בפרשה מקור מנהג האכלת עופות על-ידי ילדים בשבת שירה וסיפור אדמו"ר הריי"צ על כך
• הרב חיים יוסף גינזבורג, הדרך להתעלות על ידי שירה דבר מלכות פרשת בשלח