שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
שכונת לוי יצחק היא השכונה הצפונית בכפר חב"ד הנקראת על שמו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון. השכונה מורכבת משתי שכונות, שכונת לוי יצחק א' שהיא השכונה הוותיקה יותר, ושכונת לוי יצחק ב' שהיא היותר חדשה. שכונת לוי יצחק א' ממוקמת מאוחרי הסופר "היפר ליפסקר" ושכונת לוי י צחק ב' ממוקמת מאחורי 770 בית אגו"ח. בשכונת לוי יצחק א' וב' גרים למעלה מ400 מש' אנ"ש והיא אחת מתוך שמונה שכונות-איזורים הממוקמים בכפר חב"ד.
היסטוריה
שכונת לוי יצחק א'
כיום ממוקמים בשכונת לוי יצחק א' כ113 בתים פרטיים ומבני דירות שבהם למעלה מ200 משפחות אנ"ש[1]. כמו כן בצדה המזרחי של השכונה, בצמוד לשכונת לוי יצחק ב' ממוקמים כ8 גני ילדים. בשכונת לוי יצחק א' יש שלושה בתי כנסת ושני מקוואות.
שכונת לוי יצחק ב'
בשנת תשס"ב הודיע ועד כפר חב"ד על בניית שכונה חדשה בכפר, השכונה החדשה תהווה 'תוספת' לשכונת לוי יצחק הוותיקה, ותקרא שכונת לוי יצחק ב'. השלב הראשון היה בניית 28 מבנים שבהם ישתכנו כ112 משפחות[2].
המיקום שנבחר לשכונת לוי יצחק ב' היה בצד הימני-אחורי של בית אגו"ח המקום שבו לפי השרטוטים אמור להבנות הארמון למלך המשיח. הדבר עורר פולמוס ומחאות נמרצות כמעט בכל רחבי ארץ הקודש. הפולמוס נגמר לבסוף לאחר שועד כפר חב"ד ועסקנים העמידו את כל המוחאים על טעותם, בשרטוט אכן נתן לראות שהארמון משורטט בשטח שעליו תבנה השכונה החדשה, אך במציאות שרטוט זה היה טעות, והמיקום שבחר הרבי לבנות את הארמון הוא בכלל בצדו השמאלי של בית אגו"ח, ולא בצדו הימני שחלק ממנו אכן יועד לשכונת לוי יצחק החדשה.
בחודש אייר של שנת תשס"ה נערכה מעמד אבן הפינה לשכונה החדשה במעמד המד"א הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יו"ר הועד ר' בנימין ליפשיץ, שר השיכון והבינוי, ועוש שרים ואנשי ציבור. חמישה חודשים בלבד לאחר מכן, בחודש אלול תשס"ה הבית הראשון של שכונת לוי יצחק ב' נבנה ועמד על תילו[3].
בחודש ניסן תשס"ז נשלמו מרבית המבנים, לכבוד המאורע נערכה התוועדות קטנה בהשתתפות המד"א דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יו"ר ועד כפר חב"ד דאז הרב בנימין ליפשיץ, ר' שמעון רבינוביץ' שעזר למשתכנים בחדשים בכל המצטרך ועוד.
עד שנת תשס"ח לא היו כבישים סלולים בשכונה החדשה, אלא כל דרכי הגישה אליה ובתוכה היו סלולים מעפר, ולקראת חג הפסח של שנת תשס"ח נסלל הכביש החדש בשכונת לוי יצחק ב'[4].
כיום ממוקמים בשכונה למעלה מ45 מבנים, שבהם שוכנים כמעט כ200 משפחות אנ"ש חסידי חב"ד.
רחובות
לאחר שבשנת תשע"ה ועד כפר חב"ד נתן שמות לרחובות הכפר, שכונת לוי יצחק קיבלה אחד עשר שמות לרחובותיה, חמש רחובות בשכונת לוי יצחק א', ושש רחובות בשכונת לוי יצחק ב'.
אלה הם שמות הרחובות:
שכונת לוי יצחק א'
- רח' רבי לוי יצחק
- רח' דבר מלכות
- רח' לקוטי שיחות
- רח' לוח היום יום
- רח' אגרות קודש
שכונת לוי יצחק ב'
בתי כנסת
נכון לשנת תש"פ בשכונת לוי יצחק ממוקמים כששה בתי כנסת:
- בית הכנסת ישראל אריה לייב[5] (המקלט).
- בית הכנסת מענד'לס שול.
- בית הכנסת יעקב אבינו (בבית משפחת גינדי).
- בית הכנסת רייטשיק שול.
- בית הכנסת גבעת ליובאוויטש[6].
- בית הכנסת בבית אגו"ח[7].
מקוואות
- יענקל'ס מקווה.
- רייטשיק מקווה (המקווה של בית הכנסת רייטשיק שול).
אישים בשכונה
אישים המתגוררים בשכונה
- ר' ישראל מיידנצ'יק מנהל בית אגו"ח 770 כפר חב"ד
- ר' נחמן יוסף מיידנצ'יק מנהל בית חב"ד נמל התעופה לוד
- ר' שמואל הנדל יו"ר מטה משיח
- ר' אבי פיאמנטה
- ר' בנימין ליפשיץ יו"ר ועד כפר חב"ד בעבר, כיון סגן יו"ר מעוצה אזורית שדות דן
- ר' מנחם ברוד
אישים שהתגוררו בשכונה
- ר' יונה לבנהרץ
- ר' משה פלדמן
קישורים חיצוניים
ראו גם
הערות שוליים
קטגוריה:כפר חב"ד