בהתוועדותפוריםתשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "יהודים":
בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו.
אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת הייתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא היה ספק לאף אחד!
די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד, צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה.
תרגום מאידיש: על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה, למה דרכו עליו.
האדמה עליה דורכים, ממתינה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי, שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!
די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד, צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה.
תרגום מאידיש: על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה, למה דרכו עליו.
האדמה עליה דורכים, ממתינה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי, שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!
בהתוועדותפוריםתשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "יהודים":
בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו.
אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת הייתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא היה ספק לאף אחד!