בית כנסת
המונח "בית כנסת" מפנה לכאן. לערך העוסק במקום המיוחד ללימוד תורה, ראו בית מדרש.
בית כנסת הוא מקום כינוס והתאספות של מניני יהודים לתפילה שלוש פעמים ביום (שחרית, מנחה וערבית). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. הרבי נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.
בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, לבית המדרש שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.
בתי כנסת שונים בנוסח התפילה בו נוהגים להתפלל, ועל פי רוב לכל קהילה יש נוסח המיוחד לה, על פי מסורת אבותיהם.
קדושת בית הכנסת
בית מקדש מעט
השימוש העיקרי של בית הכנסת הוא לתפילה.
כתב הרמב"ם בהלכות תפלה פרק יא: "כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה ומקום זה נקרא בה"כ וכופין בני העיר זה את זה לבנות להם בית הכנסת ולקנות להם ספר תורה נביאים וכתובים.
כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא ומגביהין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר שנאמר ולרומם את בית אלהינו ואין פותחין פתחי הכנסת אלא במזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה."
כאשר עשרה מישראל מתאספים יחד למניין, ישנה השראת השכינה עליהם באופן מיוחד, והיא שורה עליהם מעין השראת השכינה שבבית המקדש, ועל כן נקרא בית הכנסת 'מקדש מעט', הואיל והוא דומה במטרתו ובתוכנו לבית המקדש שבירושלים. לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש הרבי שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות.
בית רבינו
לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה השכינה יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" בית מקדש חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם השכינה שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור. המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו.
בתשנ"ב חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "קונטרס בית רבנו שבבבל" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת 770 מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא נשיא הדור הנוכחי, ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה השכינה תחילה ב-770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים להר הבית לבית המקדש האמיתי והשלישי.
הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת
הרבי דן להתיר הכנסת כלב לבית הכנסת[1] (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כסגי נהור), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי[2] והכלי יקר[3] מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד הלכה למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, כן הקשה הרבי על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא[4] ובפירוש רש"י עליה, ומדברי הזוהר[5] מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי האש שדלקה בבית המקדש ולגבי הגחלת שנפלה בימי שלמה. בהקשר לכך אף הביא הרבי את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת[6], והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת.
בימת הקריאה
במרכז בית הכנסת מוצבת בימה עליה קוראים בתורה בימי הקריאה. הבימה עשויה כמין שולחן משופע מכוסה במפה, כשבחלק מבתי הכנסת הבימה מוגבהת מרצפת בית הכנסת.
על גבי בימה זו קוראים בתורה וכן קוראים את ההפטרה, ובה גם תוקעים בשופר בראש השנה[7].
ראשיתה של בימת הקריאה הייתה כבר בבית המקדש במעמד הקהל שהכהן הגדול היה קורא בבית המקדש בפני כלל ישראל[8].
על פי הלכה, יש להעמיד בימה באמצע בית הכנסת[9]. וטעם הדבר - כדי שישמעו כולם[10] או משום שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ועושים זאת על מנת שיהיה דומה למזבח בבית המקדש שהיה באמצע העזרה[11], כאשר לפי הטעם השני יש אכן להקפיד שהבימה תהיה דווקא באמצע בית הכנסת גם כאשר מדובר במבנה קטן שכל הקהל שומע בכל מקרה.
על פי פנימיות התורה[12] יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות.
על אף האמור לעיל, במשך שנים ארוכות מלבד בימת הקריאה הגדולה ב-770 שבאמצע בית הכנסת, שימשה את הרבי בימה קטנה נוספת שהוצבה בקידת בית הכנסת בסמוך לארון קודש מתוך מטרה להקל על הרבי את ההליכה עד למרכז בית הכנסת והעליה והירידה מהבימה המוגבהת. סביב בימה זו גם נערכות ההושענות בימי חג הסוכות.
הרבי הורה שבמקום הצורך יש להקפיד שלכל הפחות לפני בימת הקריאה יהיה מקום לפחות של שורת יושבים אחת[13][14].
עזרת נשים
בדומה לבית המקדש, גם בבית הכנסת יש חדר מיוחד לתפילת הנשים.
לפי הוראת הרבי "יותר טוב ומנומס שישבו הנשים גם כן מלפנים והמחיצה תהיה ממזרח למערב, ולא מדרום לצפון. מחיצה גבוה מקומת איש". כלומר, שחלוקת בית הכנסת תהיה לאורך ולא לרוחב - והנשים ישבו לכל אורך בית הכנסת ולא 'מאחור' כמו שנהוג ברוב בתי הכנסיות[15].
בית כנסת חב"די
ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כשליח ציבור בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן הנקרא סידור תהילת השם (או סידור תורה אור), לומר את השיעור תהלים היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של אדמו"ר הריי"צ.
חדר שני
אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע[16]) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.
הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על אדמו"ר הזקן שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".
בזמן אדמו"ר האמצעי כאשר החיכוכים בין החסידים ל'מתנגדים' גבר והיה חשש לתקריות אסר אדמו"ר האמצעי על חסידיו להתפלל בבית כנסת שאין בו חדר שני, ובכך מנע מהם להכנס לבית כנסת של 'המתנגדים'.
אצל חסידים בדורות עברו הקפידו מאוד על 'חדר שני', ועשו כל מאמץ לבנות חדר שכזה בכל קהילה שיש בה בית כנסת[17].
עמוד החזן
בבית כנסת חב"ד לא נוהגים לכתוב על העמוד שבו מתפלל החזן את הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד, מכיון שנדרש שזה יהיה כתוב במוח ובלב בפנימיות, ולא תזכורת חיצונית.
בבית כנסת חב"ד המנהג שעמוד החזן מימין לארון קודש.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פעילות עם ילדים בבית הכנסת, מכתב אדמו"ר הריי"צ המבאר את החשיבות בזה ומעיר לגבאים המונעים זאת בגלל שגורם ללכלוך וכדומה, אגרות קודש חלק ח' עמוד קעג ואילך
- ועשו לי מקדש, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1998 עמוד 46
קישורים חיצוניים
- בית כנסת - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית) - ועשו לי מקדש, קובץ על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, קרית מלאכי תשפ"ג
- הבאת ילדים קטנים לבית הכנסת – מותר או אסור?
שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, רבה של קראון הייטס - האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש? שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, רבה של קראון הייטס
- האם מותר לקנות מקום בבית כנסת מכספי מעשר? שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, רבה של קראון הייטס
- כשהרבי כותב בחרוזים על קדושת בית הכנסת ראש חודש סיון ה'תש"פ
- על מה התבטא הרבי: 'בית כנסת מוזר'? • וידאו נדיר, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה, ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס בעלון התקשרות גלין 1345.
- ↑ ספרי תצא ס' רפא
- ↑ כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.
- ↑ כא, ב
- ↑ זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב
- ↑ שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח תקפה, ג.
- ↑ על הבימה, עמוד התפילה וחשיבותם.
- ↑ הרמב"ם הלכות תפילה יא, ג. שולחן ערוך אורח חיים קנ. על פי הגמרא בסוכה נא, ב שבבית הכנסת באלכסנדריא של מצרים היתה בימה של עץ באמצעה. וראה בדרשות המכתב סופר שאף שבמקדש ראשון ושני המזבח היה משוך מעט ולא באמצע העזרה, ההלכה היא שבבית הכנסת צריך להיות באמצע דווקא מכיון שבית הכנסת שלנו הוא מעין המקדש דלעתיד לבוא ולא מעין המקדש הראשון והשני.
- ↑ רמב"ם.
- ↑ חתם סופר או"ח סי' כח.
- ↑ שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.
- ↑ סדרת מאמרים בנושא בשבועון התקשרות: גליון 726, גליון 730, גליון 734.
- ↑ הרב רפאל אברהם דובקין, מיקום בימת הקריאה בבית הכנסת', בתוך קובץ 'הערות התמימים ואנ"ש צפת' י"א ניסן תשפ"ב עמוד 229.
- ↑ [1]
- ↑ ראה ספר השיחות תש"א ע' 42. שם ע' 114.
- ↑ ראו לדוגמה: ספר זכרון לר' חיים שאול ברוק עמוד 102, שכאשר החסידים בהומיל הפרו את התנאי ובנו 'חדר שני', אמר ר' אייזיק מהומיל למתנגדים שאכן על פי דין הם צודקים, אלא שכיון שהחסידים והמתנגדים כבר חלוקים על 'והוא אחד ואין שני' ועל 'נפש השנית', יהיו חלוקים גם על חדר שני...