אנוש (תואר)
אנוש הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שפל, שאין לו לא מוחין תקינים ולא מידות תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו[1]. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחתותה שבתארי האדם, שהם אדם, איש, גבר, ואנוש.
אמנם גם הגבר הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש: אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס'[2] "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו.
הערות שוליים
אדם | ||||
---|---|---|---|---|
תארים | אדם · איש · גבר · אנוש | |||
אברים (בגוף) | מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים · אברי גוף האדם (תבנית) | |||
חושים | ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש | |||
חלקי הנשמה | נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה | |||
הנפשות | יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית | |||
פרטים נוספים | אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן | |||
סוגי נפשות | זרע אדם · זרע בהמה |