רבי בנאה
רבי בנאה היה תנא בדורות האחרונים לתנאים.
מובא בגמרא, כי ר' בנאה הוה מציין מערתא דרבנן, כי מטא למערתא דאברהם אשכחי' לאליעזר, אמר לו מאי קא עביד אברהם, אמר ליה גאני בכנפיה דשרה ומעיינא ליה ברישיה. אדמו"ר האמצעי[1]מקשה, כי ודאי לא היה ענין זה גשמי כלל, דאיך ר' בנאה זה יראה לאברהם ושרה כמו שהן בחיים ממש ושרה מעיינא לי' ברישי' שכבר נפטרו ביותר מב' אלפים שנה, שר' בנאה זה היה אחר החורבן בית שני כו'.
מסביר אדמו"ר האמצעי, כי הענין הוא, ששורש ומקור להתהוות נשמות בכל דור ודור, הוא נמשך מבחינת מותרי המוחין דאברהם העליון שבא ביניקות שערות הראש כנ"ל שזהו שנקרא אב המון גוים לדורות הבאים דוקא כנ"ל, ויש בזה גם כןבירור והבדלה בין פנימיות לחיצוניות על כל פנים שהוא לברר ולהוציא הנשמות הרעים והקשים, וכמו כן בכל ניצוצים שיוצאי' בבחינת רע ופסולת שהן נפשות הרשעים החוטאים ומתים בלא תשובה בכל ימי הגוליות, ולברר לנשמות הקדושים וצדיקים כנשמות שמעיה ואבטליון ואונקלוס כו' כנ"ל, שבירור כזה הוא בכל דור ממש כנ"ל.
וזהו שרש כללות ענין המאמר הזה שראה רבי בנאה זה דשרה מעיינא ליה לאברהם ברישיה, שהוא להוציא הפסולת שנדבקו בשערות הראש, כמו באדם למטה שמוציאים הכנים הנדבקים מן הפסולת שבגומות של השערות כנ"ל, משום דגם עכשיו מעיינא ליה שרה ברישיה דאברהם להוציא את בחינת הפסולת לחוץ, ולברר שם כל הפסולת שלא יהיה מזה שרש לנשמות הרעים, ולברור להיות בבחינת הפנימית דמותרי המוחין דאברהם להיות שרש להתהוות נשמות טובות דוקא, שלא יהיו כספחת לבית יעקב.
ואף על פי שרבי בנאה זה היה אחר החורבן ואברהם ושרה כבר נפטרו, באמת יכול להיות שהיה רואה אותן כמו שהן בחיים ממש לפי ששרש אברהם ושרה הוא למעלה במקור האצילות בבחינת מ"ה וב"ן שבכתר, ולא מתו בעטיו של נחש הקדמוני שהן ט' צדיקים שהן קיימים וחיים וגם אליעזר מהן ור' בנאה זה היה גלגול בניהו בן יהוידע שנקרא[2] בן איש חי ממש, מטעם הנ"ל.
בנאה האמורא
היה גם אמורא בשם רב בנאה, וככל הנראה מדובר בחכם אחר.
בעת הגרלה על חלוקת פרסים לימוד משניות[3], ציטט אדמו"ר הריי"צ: אמר רב בנאה[4] לעולם ישקיע אדם עצמו במשניות שאם ירתק יפתחו לו אם תלמוד לתלמוד אם להגדה להגדה... דורך דעם וועט אים רעכט ווערן הן בהלכה והן בהגדה, ווייל משנה איז אותיות נשמה.
קישורים חיצונים
- מאמר מאדמו"ר הזקן אודות רבי בנאה. אור התורה