רוסיה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם, חלק משטחה נמצא ביבשת באירופה וחלקה באסיה. בה נוסדה חסידות חב"ד ושם היה מרכזה עד חורף תרפ"ח במשך 145 שנה. סבלה ממשטרים רבים ורודפי יהדות וחסידים רבים מסרו את הנפש. כיום משגשג שם מפעל השליחות. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב בערל לאזאר.
האימפריה הרוסית
מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת תרע"ח נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת תקכ"ד החלה חלוקת פולין בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין, בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "תחום המושב".
בתקופה ההיא החל אדמו"ר הזקן יחד עם תלמידים נוספים של המגיד ממזריטש לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'[1]. כמו כן האדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.
בעת מלחמת נפוליאון תמך אדמו"ר הזקן[2] בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד[3] שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר אדמו"ר הזקן לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' משה מייזליש, בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.
לאחר המלחמה והסתלקות אדמו"ר הזקן קיבל אדמו"ר האמצעי את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון[4] כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדרם בכפרים שייסד.
האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס הקנטוניסטים, וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם[5]. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים.
בנוסף לכך, אדמו"ר הצמח צדק עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה שצעדרין וייסד בה מושבה בשם זה, והושיב בה כשלוש מאות משפחות.
כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדרים שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג בתר"ג, ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו.
לאחר הסתלקותו המשיך בנו אדמו"ר מהר"ש את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות לפטרבורג הבירה. בשנת תרמ"א נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי אוקראינה ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לשם כך לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקטת הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה להשקטת הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.
אדמו"ר הרש"ב פעל לסייע ליהודים שגורשו ממוסקבה בתרנ"ב למצוא להם מקוות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים. נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את הנישואים, אדמו"ר הרש"ב פעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. כמו כן רצתה הממשלה לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון בועידת הרבנים בתר"ע, בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.
בנוסף לכך היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת תרע"א, ומינה את הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני קבלה וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.
במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת תרס"ד דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות לפסח, בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ואדמו"ר הרש"ב הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.
במלחמת העולם הראשונה שפרצה בתרע"ד ייסד וועד בפטרוגרד ועד שדאג לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים והשו"בים. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת תומכי תמימים את העיירה ועברו לעיר רוסטוב על נהר הדון.
ברית המועצות
בשנת תרע"ז פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, אדמו"ר הרש"ב השתדל מאד שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה.
לאחר ההפיכה השניה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל אדמו"ר הרש"ב בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד כמה מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות.
עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו נוסדה היבסקציה (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללנו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות בסיביר עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג.
אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "חיידרים" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל" שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.
בעקבות כך נאסר הרבי הריי"צ בט"ו סיון תרפ"ז ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת תרפ"ח.
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג הפסח וארבעת המינים לחג הסוכות.
מרבית החסידים נשארו ברוסיה. רק בשנת תש"ז באמצעות מבצע מסובך יצאו מרבית החסידים מרוסיה לגרמניה וצרפת ומשם לניו יורק ולארץ ישראל.
במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר תש"ז נשארה כמות בלתי מבוטלת של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.
הרבי כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסוה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה. ידועים דברי הרבי ברוסית באחד מן הפאראדים אודות ההיתר ע"פ חוקת רוסיה ללימוד תורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.
ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות[6].
בו' תשרי בשנת תשכ"ז, כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי שליט"א בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. בשנת תשמ"ו החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות כך. נבואה זו התממשה בין השנים תש"נ - תשנ"ב.
כיום
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי יהדות ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.
על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה כ205,000 יהודים ומומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לראש ממשלת רוסיה - ולידמיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה.
בשנת תש"ע נחשף כי נשיא רוסיה, מיכאיל מדבדב, הוא יהודי[דרוש מקור].
ברוסיה גם פועלת קרן אור אבנר העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.
לקריאה נוספת
- דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, הרב זושא וולף, אור אבנר, תשס"ז.
- תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב שלום דובער לוין, קה"ת, תש"ע.
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית,הרב שלום דובער לוין, קה"ת, תשנ"ט.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ רשימת אדמו"ר הקודם "אופן התייסדות חסידות חב"ד דור ראשון דור שני" (חוברת ו')
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בסה"ש הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בתקנ"ב ולכן צריך לומר שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון עמ' 73.
- ↑ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד,, עמודים 84-86, יוסף יצחק קמינצקי.
- ↑ קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.
- ↑ מנדי ריזל, עיתון המבשר.