אהבת ה' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם ב[[ידיעת השם]] - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13StwHbtDuvXscLkLetsBfQEfH3LDOm7N/view לקוטי שיחות חלק כו שיחת יתרו א] סעיף ד ואילך. חלק לד שם.</ref>.
+=== הדרך להגיע אליה ===
+קושי מרכזי בציווי על אהבת ה' הוא - שאהבה היא רגש, ולכאורה לא שייך לצוות על רגש, כי מי שמרגיש לא זקוק לציווי, ולמי שלא מרגיש לא יועיל ציווי. על כך מובא בחסידות ביאורו של [[המגיד ממזריטש]], שהציווי הוא על ההתבוננות, וכאשר יתבונן בענינים המולידים אהבה (ובנוסף להתבוננות תהיה לו גם "שימת לב"<ref>ספר המאמרים תש"א ע' 116, ובהערת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שם.</ref>), תבוא האהבה בדרך ממילא<ref>ראה מגיד דבריו ליעקב (קה"ת, תש"ע) הוספות סימן כז. וש"נ.</ref>. בדומה לכך מובא מאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]: {{ציטוטון|מצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה}}<ref>שני המאורות חלק ב ס"ב (ל, ב).</ref>.
+אמנם, אין כוונת ביאור החסידות לומר שהציווי הוא רק על ההתבוננות, והתוצאה אינה נוגעת - שהרי הציווי הוא על האהבה, ולא על ההתבוננות - אלא, שההתבוננות '''בהכרח''' מביאה לאהבה, שהיא המצוה<ref>ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעיף ז. ש"פ שופטים תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 238).</ref>.
+התבוננות זו המביאה לאהבה היא עיקר ענינה של [[תורת חסידות חב"ד]], וזו מהסיבות להכרח הגדול ב[[לימוד החסידות]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/1200920215 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תשיז]. ועוד.</ref>. זו גם הסיבה שגם נשים מחוייבות בלימוד חסידות, כי גם הן חייבות במצות אהבת ה', שזו הדרך אליה<ref>שיחות י"ט כסלו תשכ"ט. י"א ניסן תשמ"ב. ש"פ תבוא, ח"י אלול תשמ"ג. ועוד.</ref>.
 == השפעתה ==
@@ שורה 41: / שורה 48: @@
 ===אהבת כלות הנפש===
 אחרי ככלות הכל גם באהבה הקודמת (כמים הפנים, מכיון שגם היא באה מצד החסדים) יש חסרון: שהיא אינה כרשפי אש (למרות שהיא חזקה ותקיפה "כאש בוערה", "בדביקה וחשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא" - האופי שלה הוא באופן של "תשתפך נפשו כמים"). האהבה איתה מסיים הרבי את סוגי אהבת השם היא אהבת "כלות הנפש" שבאה על ידי התבוננות באלוקות שלמעלה מהעולמות, והיא שונה במהותה מכל 5 האהבות הקודמות: כל האהבות הקודמות מגיעות (בכללות) מצד קו הימין, מצד החסד – ואילו אהבה זו באה מצד הגבורות. אמנם בחיצוניות היא דומה לאהבת עולם (שבאה כאמור, על ידי התבוננות באור האלוקי שמלובש בעולמות), אך במהותן הן הפוכות: בעוד אהבת עולם באה מתוך ישות – קרבת אלקים לי טוב, אהבת כלות הנפש באה מצד הביטול. אהבה זו משולה אמנם גם היא לרשפי אש (כמו אהבת עולם), אך כאן לא מדובר על תשוקה שאלוקות יתגלה אצלי אלא הפוך – "כשלהבת עזה העולה למעלה וליפרד מהפתילה והעצים", צמאון עצום "כשלהבת היוצאת מן הבזק", המביא לבחינת חולת אהבה ועד כלות הנפש.
-==הדרך להגיע לאהבת ה'==
-{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד החסידות]]}}
-הדרך להגיע לאהבת ה' היא על ידי [[התבוננות]] ב[[גדולת ה']]. שה[[מידות]] מושפעות מן ה[[שכל]], כאשר המתבונן מרחיב את דעתו בעניני [[גדולת ה']] ומפנים ש[[הקב"ה]] [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], ליבו מתעורר ונמשך באהבת ה'.
 ==ראו גם==