יין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
===יין המשכר=== | ===יין המשכר=== | ||
זהו יין שמקורו בקליפת נוגה. הוא מעורב טוב ורע, ומשפיע הן על הכוחות הטובים והן על הכוחות הלא טובים - והדבר תלוי באדם עצמו: מי שתוכו טוב יוציא היין את הטוב שבו, מי שיש בו גם רע יוציא זאת היין לחוץ, וכן מי שיש בו רק רע. יין זה הוא יין כשר ומותר בשתיה, אך אינו יין של מצוה אלא חולין. על יין זה נאמר "ישמח לבב אנוש"{{הערה| | זהו יין שמקורו בקליפת נוגה. הוא מעורב טוב ורע, ומשפיע הן על הכוחות הטובים והן על הכוחות הלא טובים - והדבר תלוי באדם עצמו: מי שתוכו טוב יוציא היין את הטוב שבו, מי שיש בו גם רע יוציא זאת היין לחוץ, וכן מי שיש בו רק רע. יין זה הוא יין כשר ומותר בשתיה, אך אינו יין של מצוה אלא חולין. על יין זה נאמר "ישמח לבב אנוש"{{הערה|תהלים קד טו.}}, היינו, יין נחות הפועל על מי שהוא בדרגת "אנוש" - תואר אדם המצוי בדרגה נחותה{{הערה|וכפי שמובא ב"היום יום" (ד' אלול): במעלת מין האנושי, ישנם ארבענ תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר- מתגבר על עצמו למסיר מהעינות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להבינו למעלת איז או אדם.}}, מוחיו דקטנות.{{הערה|סידור עם דא"ח דף קב עמוד ג.}}. | ||
===יין נסך=== | ===יין נסך=== | ||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
ב[[נביא]] מכונה היין "משמח אלוקים ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}. | ב[[נביא]] מכונה היין "משמח אלוקים ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}. | ||
כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א.}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה| | כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א.}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה|תהלים קד, טו.}} "ויין ישמח לבב אנוש"". | ||
וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[הרמבם|רמב"ם]] הל' שביתת יום טוב, ו' י"ח.}}. | וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[הרמבם|רמב"ם]] הל' שביתת יום טוב, ו' י"ח.}}. | ||