קריאת התורה בשמחת תורה

קריאת התורה בשמחת תורה הינה קריאה מיוחדת, עם מספר מאפיינים יוצאי דופן, המבטאים את החשיבות הרבה שמייחסים לה במנהגי ישראל. בקריאה זו מסיימים את מחזור הקריאה בתורה בקריאת פרשת וזאת הברכה, ומתחילים את מחזור הקריאה החדש בקטעים הראשונים של פרשת בראשית.

נהוג שכל הנוכחים בבית הכנסת עולים לתורה, כולל הילדים.

הקריאה בתורה ומנהגיה

שמחת תורה היא היום היחידי בשנה שבו מוציאים באופן קבוע שלושה ספרי תורה, בראשון מסיימים את קריאת פרשת וזאת הברכה, בשני מתחילים את ספר בראשית, ובשלישי קוראים את פרשת הקרבנות של שמיני עצרת.

בשונה משאר החגים שיש בהם רק 5 עליות (כשהם חלים ביום חול), בקריאת התורה בשמחת תורה ישנם שבעה קרואים ומפטיר.

ביום זה נהוג שכל הנוכחים בבית הכנסת עולים לתורה, כאשר בבתי כנסת רבים כופלים את הקריאה שוב ושוב עד שכל הנוכחים יעלו, ובבתי כנסת גדולים נהוג שעולים מספר קרואים יחד בכל עליה.

למנהג חב"ד, גם בשמחת תורה קוראים בנעימת הטעמים הרגילה, ולא בנעימת הימים הנוראים כפי שנהוג בקהילות אחרות.

כל הנערים

בעלייה החמישית של שמחת תורה, נוהגים לקרוא לכל הילדים בבית הכנסת שמתחת לגיל בר מצווה, יחד עם מבוגר אחד שמברך ומוציא אותם ידי חובת הברכה.

עלייה זו מכונה בשם 'כל הנערים' והטעם שלה הוא כדי "שגם הם ידעו, שיש להם אות וחלק בתורה ולחנכם במצוות ולשתפם בשמחת התורה", והינה מנהג קדמון, והיא נחשבת כסגולה לילדים, והיא "מהעליות החשובות ביותר".

למנהג חב"ד, אין פורשים טלית מעל ראש העולה עם כל הילדים, ואין אומרים עמהם לאחר הקריאה את 'המלאך הגואל', ומדברי הרבי משמע שהנערים עצמם לא מברכים, ורק יוצאים ידי חובתם בברכתו של המבוגר שעולה עמהם.

על אדמו"ר האמצעי מסופר שלאחר הסתלקות אביו השתמט מלעלות לתורה במשך כל השנה כי היה מתבייש מהספר תורה, והיה עולה רק בשמחת תורה, בעליית 'כל הנערים'.

הרבי הציע, שבני ארץ ישראל שנמצאים בחו"ל בשמחת תורה ופטורים מלעלות לתורה, יעלו גם הם בעליה זו, ואף ביאר את המעלה בכך.

חתן תורה

ערך מורחב – חתן תורה

'חתן תורה' היא העליה השישית של שמחת תורה, בה מסיימים את מחזור קריאת התורה של השנה החולפת, החלק האחרון בפרשת וזאת הברכה. עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה, והיא אחת הסיבות העיקריות לשמחה של חג שמחת תורה, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.

במנהגי חב"ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית חתן בראשית. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ההקהל בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה, ובשם רבי פנחס מקוריץ מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה.

קודם שקוראים לחתן תורה לעלות, קוראים נוסח מיוחד של 'מרשות' המפאר את העולה ומברך אותו בברכות מיוחדות, ובסיום הקריאה נעמד כל הציבור, ומכריזים 'חזק חזק ונתחזק'.

אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג בחלק מהשנים לקבל את עליית חתן תורה ובחלק מהשנים את עליית שבת בראשית (אך לבסוף התקבע להשתדל לקבל דווקא את עליית שבת בראשית).

הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'רצוא', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא 'שוב'.

חתן בראשית

ערך מורחב – חתן בראשית

'חתן בראשית' היא העליה השביעית של שמחת תורה, בה מתחילים את מחזור קריאת התורה של השנה החדשה, החלק הראשון בפרשת בראשית, אותו קוראים בספר התורה השני שהוציאו מארון הקודש. הטעם להתחלת הקריאה מייד לאחר שמסיימים, הוא כדי שלא יהיה שהות לשטן לקטרג.

במנהגי חב"ד עליה זו הינה הראשונה בחשיבותה בשמחת תורה, ורבותינו נשיאינו נוהגים לקבל את העליה הזו, בשונה ממנהגם כל השנה לקבל את עליית המפטיר.

בשם רבי פנחס מקוריץ מובא שעליה זו היא סגולה לעשירות.

קודם שקוראים לחתן תורה לעלות, קוראים נוסח מיוחד של 'מרשות' המפאר את העולה ומברך אותו בברכות מיוחדות, ובמהלך הקריאה, בכל פעם שהבעל קורא מגיע לסיומו של תיאור הבריאה לאותו יום, מכריזים הקהל ואומרים יחד: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד...", וכן בשאר ימי הבריאה, ובסיום העליה, אומרים יחד את הפסקה המסיימת, 'ויכולו'.

לאחר סיום העלייה, מניחים את ספר התורה השלישי לצד הספר תורה השני, ואומרים חצי קדיש.

מפטיר

לעליית המפטיר, קוראים בספר התורה השלישי את פרשת הקרבנות של שמיני עצרת.

מנהג חב"ד לקרוא בהפטרה את תחילת ספר יהושע, שהוא מעין הקריאה המסיימת של 'וזאת הברכה' העוסקת בהסתלקותו של משה רבינו והעברת ההנהגה לידי יהושע, וכן קשורה עם תוכן ענינו של שמחת תורה, כאשר הביטוי 'חזק ואמץ' חוזר ונשנה פעמים רבות, וכן היא כוללת את לשון הציווי: "והגית בו יומם ולילה".

לאחר הקריאה

אחרי קריאת התורה אומרים את הפיוטים: "שישו ושמחו", "התקבצו", "אגיל ואשמח", "אשריכם ישראל", כפי שנדפס בסידור אדמו"ר הזקן.

בפסקה "בו יבוא צמח בשמחת תורה", הנוסח הוא "בו", שמשמעותו היא עכשווית יותר, שביום זה יבוא משיח, ולא כנוסח כמה קהילות "בא יבוא צמח".

אצל חסידים נהגו לאחר הקריאה לרקוד ריקוד נוסף בניגון שמחת-תורה, בהתלהבות גדולה.

קישורים חיצוניים

• ברוך אוברלנדר, האם נכון להנהיג שבשמחת תורה יקראו את כולם לתורה ביחד, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רנח פרשת וירא תשפ"ה עמוד 59