תשליך

הרבי בתשליך בשנת תשט"ז (צולם על ידי גוי)

תשליך הוא שמה של תפילה מיוחדת הנאמרת בראש השנה (או באחד מעשרת ימי תשובה), על ידי מעיין, נהר או מקור מים חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.

המנהג

אחרי תפילת מנחה ביום הראשון של ראש השנה, לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מהקב"ה שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית.

נוסח התפילה

התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה:

"מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,

לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.

יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".

אצל רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הרש"ב נהג לצאת בראש השנה שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג.

אצל הרבי

הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת איסטערן פארקוויי "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד.

בשנת תשי"ז, ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם לכתחילה אריבער וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה.

בשנות הכ"ף בנו בחצר 770 בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת תשמ"ה בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.

בהוראת הרבי הבריכה מלאה במים ובדגים עד הושענא רבה.

עריכת התשליך ביום י"ג מדות

רבי ישראל מרוז'ין, היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות..

למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו

טלטול

למרות שהאדמו"ר הרש"ב תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד שאדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום.וכנראה שהוראת הרבי הרש"ב הייתה למישהו מסויים.

לקריאה נוספת

• ישראל אלפנביין, כל אחד יכול להתחדש, מדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 46

קישורים חיצוניים

• ותשפיע סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי בתוך קובץ בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשרי תשע"ו
• וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם .
• מה זה תשליך? .
• ותשליך במצולות ים, סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה תשפ"ב.

הערות שוליים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)