אברהם שיינס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==כמתנגד==
==כמתנגד==
היה מגדולי גאוני העיר [[שקלאוו]] ו[[מתנגד]] חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]), ישב בשורה הראשונה באסיפות ה[[מתנגד]]ים נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר [[שקלוב]]{{הערה|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.
היה מגדולי גאוני העיר [[שקלאוו]] ו[[מתנגד]] חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]), ישב בשורה הראשונה באסיפות המתנגדים נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר [[שקלוב]]{{הערה|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.


על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערה|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהלים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.
על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערה|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהלים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.
שורה 12: שורה 12:
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערה|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמה [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערה|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמה [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.


[[אדמו"ר הזקן]] הגיע פעם לביקור בעיר [[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת [[אדמו"ר הזקן]] ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו. בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערה|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].
[[אדמו"ר הזקן]] הגיע פעם לביקור בעיר [[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו. בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערה|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].


בני משפחתו ישבו עליו שבעה, כדרך שיושבים על המת{{הערה|ראה או"ז סתכ"ח, אך במרדכי למו"ק רמז תתפו חולק עליו בפרטי המקרה משם רבו ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].}}, אביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]] ולאחר שכתבו לו כתב התחייבות שלא יכוהו שוב{{הערה|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סרה מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
בני משפחתו ישבו עליו שבעה, כדרך שיושבים על המת{{הערה|ראה או"ז סתכ"ח, אך במרדכי למו"ק רמז תתפו חולק עליו בפרטי המקרה משם רבו ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].}}, אביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]] ולאחר שכתבו לו כתב התחייבות שלא יכוהו שוב{{הערה|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סרה מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
שורה 34: שורה 34:
==חסיד ר' אהרון מסטרשלה==
==חסיד ר' אהרון מסטרשלה==


לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטרשלה]] והיה מגדולי חסידיו, בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגהת חסידו ר' אברהם.  
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטרשלה]] והיה מגדולי חסידיו. בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגהת חסידו ר' אברהם.  


בפנקס [[חברה קדישא]] של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז{{הערה|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}. לאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}.
בפנקס [[חברה קדישא]] של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז{{הערה|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}. לאחר פטירתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
*'''בנו''' (מנישואיו השניים עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]) - נפטר בעודו ילד
*'''בנו''' (מנישואיו השניים עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]) - נפטר בעודו ילד
* '''בנו''' (מהנישואים השלישים) - ר' יוסף אהרון שיינעס, רב בטשריי, חתן ר' [[זלמן ריבלין]] מחותנו של אדמו"ר האמצעי,
* '''בנו''' (מהנישואים השלישים) - ר' יוסף אהרון שיינעס, רב בטשריי, חתן ר' [[זלמן ריבלין]] מחותנו של אדמו"ר האמצעי
* '''גיסו''' היה החסיד ר' משה מדריבין.
* '''גיסו''' היה החסיד ר' משה מדריבין.


שורה 47: שורה 47:
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]
*'''התמסרות של חסיד''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 187-192.
*'''התמסרות של חסיד''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 187-192.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 23-26.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
 
{{מיון רגיל:אברהם שיינס}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]

גרסה מ־08:40, 9 ביולי 2024

רבי אברהם שיינעס - חתן אדמו"ר הזקן, מתחילה היה מגדולי המתנגדים לתנועת ותורת החסידות, אך בהשפעת ר' יוסף כל בו ועל אף היסורים הרבים אשר סבל בתמורה ממשפחתו נסע לליאזנא ונהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן, אשר חיבב אותו מאד, למד עמו ביחידות, לקחו לחתן לבתו הרבנית רחל.

כמתנגד

היה מגדולי גאוני העיר שקלאוו ומתנגד חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי המתנגדים), ישב בשורה הראשונה באסיפות המתנגדים נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר שקלוב[1].

על התנגדותו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."[2].

התקרבותו לתנועת החסידות

בצעירותו היה לו חבר עמו היה לומד מדי יום, וחבר זה לקחו עימו לשמוע מבעד לחלון את סדר תיקון חצות אצל הגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהיה מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות[3], ומיני אז גילה את אור החסידות ונהיה לתלמיד של ר' יוסף כל בו, על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה[4]. כאשר גילה אביו ר' צבי שבנו החל ללמוד חסידות, הכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו חסידות בשופי וסיפור לו סיפורים רבים[5].

אדמו"ר הזקן הגיע פעם לביקור בעיר קאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו. בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו[6], וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.

בני משפחתו ישבו עליו שבעה, כדרך שיושבים על המת[7], אביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיק ולאחר שכתבו לו כתב התחייבות שלא יכוהו שוב[8], חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סרה מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעס[9], שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן מה חפץ לנסוע שוב לרבו אדמו"ר הזקן, אך בפעם זו שלא כבפעם קודמת נסע בריש גלי ולנסיעה זו אף הצטרפו מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק[10].

הנישואין עם בת אדמו"ר הזקן

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ואדמו"ר הזקן הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית רחל, ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
גדא טבא

בית רבי עמ' 120

ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמו"ר הזקן היה מקרבו מאד, ולמד עמו בחברותא תורת הנגלה ותורת החסידות.

הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר[11].

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם למדנים גדולים[12], לאחר החתונה עקר מליאדי[13] אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

חסיד ר' אהרון מסטרשלה

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג החל לנסוע לר' אהרן מסטרשלה והיה מגדולי חסידיו. בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת מאמר חסידות, והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגהת חסידו ר' אברהם.

בפנקס חברה קדישא של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה אלול שנת תקפ"ז[14]. לאחר פטירתו של ר' אהרן מסטרשלה עמד עם אדמו"ר הצמח צדק בקשרי מכתבים בעניני הלכה[15].

משפחתו

  • בנו (מנישואיו השניים עם הרבנית רחל) - נפטר בעודו ילד
  • בנו (מהנישואים השלישים) - ר' יוסף אהרון שיינעס, רב בטשריי, חתן ר' זלמן ריבלין מחותנו של אדמו"ר האמצעי
  • גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.

לקריאה נוספת

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. "אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" (ספר בית רבי)
  2. בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט בתהלים, אך לא נמצא מקור מוסמך לכך
  3. על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב ליבו להתחבר לאנ"ש ולנסוע לרבינו".
  4. אף שאינו ספר חסידות (אלא ספר מוסר קבלי), מכל מקום היה נחשב אז ל'ספר של הכת', מכיוון שאדמוה"ז התנה באותן השנים את לימוד ה'קונטריסים' - כתבי תורותיו של אדמוה"ז שלאחמ"כ הפכו לתניא - בלימוד מקדים של ראשית חכמה.
  5. אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמה לקוטי דיבורים לאדמו"ר הריי"צ (לשון הקודש), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.
  6. כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.
  7. ראה או"ז סתכ"ח, אך במרדכי למו"ק רמז תתפו חולק עליו בפרטי המקרה משם רבו המהר"ם מרוטנבורג.
  8. ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות בספר בית רבי עמ' 118-ס'.
  9. פרטי הוויכוחים בהרחבה - ספר בית רבי שם
  10. בן ר' העניך, אשר לאחר הויכוח נוכח לדעת אשר החסידות הינה דבר חיובי ביותר ולא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו לאדמו"ר הזקן.
  11. החסיד ר' חיים מאיר הילמאן מעיד בבית רבי (ספר): "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)
  12. בעל ספר בית רבי מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו
  13. ראה קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, חג השבועות תשנ"ב, עמ' 34
  14. משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.
  15. תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה בשו"ת צמח צדק רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם כאן.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא