ראשית חכמה (ספר)
ראשית חכמה הינו ספר מוסר שחובר על ידי המקובל רבי אליהו הכהן דוידאש והיה חביב על תלמידי הבעל שם טוב.
אדמו"ר הזקן הזהיר את חסידיו ללמוד בספר זה, ואף הזהיר שמי שלא ילמוד בספר זה לא ילמדו עמו דא"ח.
בעקבות הוראתו של אדמו"ר הזקן, תיקנו המנגדים שלא ללמוד בספר זה, "למיגדר מילתא", כגדר שלא להגרר אחרי תנועת החסידות.
מי שנתפס לומד בספר זה היה ברור כי הוא משתייך ל"כת" החסידים.
מסופר כי רבי אברהם שיינס (חתן אדמו"ר הזקן), כאשר נגרר בסתר אחרי תנועת החסידות, היה מחביא את הספר, ולומד עמו בהצנע קודם השינה, ואחרי כך היה מחביאו מתחת לכר. פעם שכח את הספר במיטה, ואביו מצא את הספר ואז הבין כי בנו משתייך ל"כת", וברוב חמתו הכהו במקלו עד שנבקעה המיטה ונשברה לחתיכות[1].
לימוד בספר כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי למד ספר זה לפני החתונה שלו - ולפי עדות ר' אליהו חיים אלטהויז עסק בו רוב יום החתונה[2].
הרבי הורה לכל החתנים ללמוד שלשה פרקים מספר זה לפני החתונה פרקים ט"ו, ט"ז, י"ז, מ'שער הקדושה', הפרקים האלו הם פרקי מוסר המלמדים את האדם איך להתנהג בחיי היום יום כמו בן אדם שנברא בצלם אלוקים[3].
אדמו"ר הזקן מזהיר באגרת: "ילמד בראשית חכמה בכל יום כי הוא מלא בחכמה ויראה ובמדות, מלא גדוש"[4]
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית רבי עמ' 118.
הערות שוליים
- ↑ 'ספר התולדות' אדמו"ר הזקן חלק ד' עמוד 1195
- ↑ יומן הרב אליהו חיים אלטהויז: "ובאמת לאמיתו, הלא בחוש אני רואה עלם יקר הערך, למדן מופלג, ירא אלקים באמת, חגור באבנט משי, יושב בתענית, לומד כל היום ראשית חכמה..."
- ↑ ראו הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת משפטים תשפ"ד, ובהנסמן בהערות שם.
- ↑ ממכתבי הגניזה החרסונית חכמי ישראל בעש"ט