יוסף יצחק ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בשנת [[תנש"א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}. | בשנת [[תנש"א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}. | ||
בשנים שלאחר מכן הביא תחתיו שלוחים נוספים לתגבור הפעילות בעיר. | בשנים שלאחר מכן הביא תחתיו שלוחים נוספים לתגבור הפעילות בעיר מהם הרה''ח השליח מרדכי וויס. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־14:23, 10 באוקטובר 2023
המונח "יצחק ריבקין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יצחק ריבקין (פירושונים).
הרב יוסף יצחק הכהן ריבקין (יליד שנת תשט"ו, 1955) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל בית חב"ד בכרמיאל.
תולדות חיים
נולד בכ"ה שבט תשט"ו לאביו הרב מרדכי ריבקין שהיה מזקני החסידים בארצות הברית וחבר וועד הנהלת בית רבקה, ולאמו מרת דוואשא[1].
כאשר נולד, ביקש אביו מהרבי שיהיה סנדק בברית מילה. הרבי לא נענה להזמנה, אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של אדמו"ר הריי"צ. על יסוד הוראה פרטית זו וכדומה לה גם אצל חסידים נוספים, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית. הרבי אף התבטא שזהו דבר נכון וטוב לקרוא לו יוסף יצחק.
בהגיעו לגיל 3, כבר התחילה התקופה שהרבי נמנע מלהשתתף באפשערניש בגזיזת שערותיהם של ילדי החסידים[2], אך העניק לילד מטבע מוכסף של דולר.
בהתוועדות מוצאי חג השבועות תשכ"ד כשהרבי תבע מהחסידים לבקש עבור אחיהם שמעבר למסך הברזל והתבטא שפספסו שעת רצון, ביטא הרבי באופן גלוי את אכזבתו אך כעבור זמן שאל היכן הילדים באומרו שהם ודאי לא אשמים, הבחור אריה לייב קפלן דחף והעמיד אותו על השולחן, ואז הפנה הרבי את ראשו לכיוונו והורה לו לנגן הושיעה את עמך.
בשנת תשל"ה היה מהתלמידים השלוחים לישיבת תורת אמת בירושלים, ופעל רבות לחיזוקה וביסוסה, ונמנה על אלו שפעלו את ייסודה של הישיבה קטנה שע"י הישיבה.
בשנת תשל"ח נשלח על ידי הרבי לעיר צפת כחלק מקבוצת 'השלוחים לארץ הקודש' כאשר חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רוחמה שיינדל (יפה) בת הרב עקיבא יוסף פרידמן בו' תמוז תשל"ט, קבע את מגוריו בכפר חב"ד שם עסק בפעילות במסגרת המעון עולים, והקמת כולל ערב 'בד קודש'.
בשנת תש"מ הקים את בית חב"ד בכרמיאל[3] המביא את אור היהדות והחסידות ומעניק סיוע לתושבי העיר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה, מתוך אהבת ישראל. בית חב"ד מפעיל גני ילדים, מועדוני קשישים, מרכזי חלוקת סלי מזון, מועדונית קידום לגיל הרך, סדנאות ייחודיות למועדונים ובתי ספר, תכניות העשרה למבוגרים, ופרויקטים שונים לעזרה בקהילה.
בין הפעולות הראשונות בהן החל עם הגיעו לכרמיאל היה ייסוד כולל תפארת זקנים, כשבמשך תקופה למדו במסגרת הכולל 180 איש.
זכו לליווי והדרכה צמודה מהרבי בכל עניני השליחות, כך ביחידות שהתקיימה לאחר שיצאו לשליחות בעיר, אמר להם הרבי: "שתמצאו חן בעיני אלוקים ואדם", וכששאלו בנוגע לחינוך הילדים כיון שלא נמצאו עבורם מסגרות מתאימות, כתב להם הרבי: "הרי הם מחנכים בניו של מקום, והרי מרובה מדה טובה", וכן מענות רבים נוספים על שאלות בעניני השליחות. כאשר שיגר לרבי בערב ראש השנה פדיון נפש באמצעות אביו, בשעה שאביו מסר זאת לרבי נכנס הרבי לחדר והניח את הפדיון בערימה נפרדת משאר הפדיונות שקיבל.
בשנת תנש"א כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי בחלוקת הדולרים אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה[4].
בשנים שלאחר מכן הביא תחתיו שלוחים נוספים לתגבור הפעילות בעיר מהם הרהח השליח מרדכי וויס.
משפחתו
- בנו, הרב מנחם מענדל ריבקין - שליח הרבי הילסבורו, אורגן
- חתנו, הרב מנחם מענדל אלישביץ
- חתנו, הרב מנחם מענדל פלדמן - משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק
- בנו, הרב נחום ריבקין - מנהל הפעילות בבית חב"ד כרמיאל
- בנו, הרב יהושע זעליג ריבקין
- בנו, הרב עקיבא ריבקין
לקריאה נוספת
- שלום מגידמן, השליח ב'כרמי שלי', שבועון כפר חב"ד גליון 1915 עמוד 38
הערות שוליים
- ↑ בת החסיד ר' מענדל דייטש, וצאצא של החסיד ר' יקותיאל מדוקשיץ.
- ↑ תקופה שנמשכה עד שהרבי החל במעמד חלוקת הדולרים אז הרבי גזר כשעברו לפניו בתור.
- ↑ על פי הצעתו של הרב אריה לייב קפלן, ובהסכמת הרבי.
- ↑ התקשרות גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.