משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! | הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! | ||
רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר שקודם [[הנחת תפילין]] צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין ב[[פרק איזהו מקומן]], אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר [[איזהו מקומן]]). לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ במאסר]] בשנת [[תרצ"ז]] וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. | רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר שקודם [[הנחת תפילין]] צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין ב[[פרק איזהו מקומן]], אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר [[איזהו מקומן]]). בנוסף ללימוד פרק התניא ופרק מ"א קודם תחילת התפילה נוהגים ללמוד את השיעור היומי ב[[תניא]] כפי שמתחלק לימי השנה. לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ במאסר]] בשנת [[תרצ"ז]] וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. יש הלומדים את השיעור היומי ב[[חומש]] מיד לאחר סיום התפילה. | ||
סדר הלימוד לאחר תפילת שחרית אצל [[כולל אברכים|אברכי כולל]] ותלמידי ישיבות תומכי תמימים הוא לימוד עיוני ב[[נגלה]], לרוב ב[[גמרא]] האורך כמספר שעות (בישיבות תות"ל לרוב כ-3 שעות וב[[כולל]] הדבר משתנה). אצל [[בעלי בתים]] שלא לומדים ב[[כולל]] ועובדים אין משהו מיוחד בזמנים אלה הנוגעים לסדרי לימוד. | |||
===בשעות הצהריים=== | ===בשעות הצהריים=== | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
===זמנים מיוחדים=== | ===זמנים מיוחדים=== | ||
[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורך. | |||
[[יום שישי|ימי שישי]] זהו זמן המייחד את חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]] בדוכנים ברחובות הערים השונות ואף במסלולים בין החנויות, ה[[תמימים]] יוצאים לבמצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]]. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה מ־15:22, 11 באוגוסט 2023
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הסדר יום בחסידות חב"ד מתבסס על הוראותיהם השונות של רבותינו נשיאנו והוא אינו קבוע אלא מתמקד בקווים כלליים של הוראות וסדרים השייכות בוקר, צהריים, ערב, וללילה. הסדר יום מתמקד הן בפן הרוחני של היום והן בפן הגשמי שלו כאשר הדבר משתנה בהתאם לגיל (ילד, תמים, ובעלבוס) ולמין (גבר או אשה).
רקע
סדר היום
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו במחשבה דבור ומעשה. הסדר הוא שכאשר חסיד ניעור משנתו קודם הוא מקיים את המעשה -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת מודה אני, ולאחר-מכן מחשבה -ייחוד שמו במחשבתו[דרושה הבהרה]. ובלילה לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל מעשה - הכנת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נעגל וואסער, לאחר-מכן דיבור - אמרית קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל, ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) מחשבה - ייחד שמו של הקב"ה וחשבון נפש על מהלך היום.
בשעות הקימה והבוקר
בשולחן ערוך נכתב כי הדבר הראשון שיהודי צריך לעשות בקומו משנתו הוא להגיד מודה אני וליטול את ידיו[1], הרבי אומר בשיחת פרשת תולדות תשנ"ב כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו עצם הנשמה המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז יחי אדוננו עוד-קודם אמירת מודה אני[2].
לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך ברכות השחר, זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר עלות השחר, ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את הציצית שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר טבילה במקווה (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה)[3]. אדמו"ר הרש"ב אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה.
הסדר של תפילת שחרית בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד חסידות, טבילה במקווה, וטעימת מזונות לפני התפילה. בישיבת תומכי תמימים יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. בבין הזמנים אצל תמימים וכן ביום רגיל אצל אברכים ובעלי בתים אם יש אפשרות אז העדיפות היא ללמוד חסידות קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות[4]! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ולפני התפילה טובלים במקווה - דבר עליו הדרו חסידים במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם!
רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו רבותינו נשיאנו שלפני תחילת התפילה יטעמו מזונות[5], אדמו"ר הצמח צדק אמר על-כך ש"עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה"[6]. קודם תחילת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קרבנות מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא[7]. הרבי אומר שקודם הנחת תפילין צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין בפרק איזהו מקומן, אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר איזהו מקומן). בנוסף ללימוד פרק התניא ופרק מ"א קודם תחילת התפילה נוהגים ללמוד את השיעור היומי בתניא כפי שמתחלק לימי השנה. לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות אדמו"ר הריי"צ במאסר בשנת תרצ"ז וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. יש הלומדים את השיעור היומי בחומש מיד לאחר סיום התפילה.
סדר הלימוד לאחר תפילת שחרית אצל אברכי כולל ותלמידי ישיבות תומכי תמימים הוא לימוד עיוני בנגלה, לרוב בגמרא האורך כמספר שעות (בישיבות תות"ל לרוב כ-3 שעות ובכולל הדבר משתנה). אצל בעלי בתים שלא לומדים בכולל ועובדים אין משהו מיוחד בזמנים אלה הנוגעים לסדרי לימוד.
בשעות הצהריים
בשעות הערב והלילה
יש הלומדים את השיעור היומי ברמב"ם בלילה שלפני. למשל: את רמב"ם של יום שלישי כ"ג בטבת יאמר ביום שני בלילה.
לפני השינה אומרים קריאת שמע שעל המיטה, זהו הזמן בו עורך חסיד חשבון נפש עם עצמו על קורו יומו, מה עשה ומה צריך עוד לתקן.
זמנים מיוחדים
ליל שישי זהו זמן המיוחד להתתוועדויות בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב770 בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך הזאל הגדול המאורגנות על-ידי תלמידי הקבוצה. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורך.
ימי שישי זהו זמן המייחד את חסידי חב"ד להתעסקות במבצע תפילין בדוכנים ברחובות הערים השונות ואף במסלולים בין החנויות, התמימים יוצאים לבמצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין סדר עיונא קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד שנשואים יוצאים יותר בשעות הצהריים. שניים מקרא ואחד תרגום נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת ליל שבת.
התייחסות מרבותינו נשיאנו
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'
- ↑ בין הרבנים: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב זלמן נוטיק, ועוד
- ↑ הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר שלובש את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..
- ↑ מסופר על הרב בן-ציון כהן מכפר חב"ד שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר תמים נכנס ליחדות המשגיח כותב עליו דו"ח הכולל את שמירת הסדרים שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך
- ↑ בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב אייזיק שווי שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה
- ↑ ראה באתר סמס לרב
- ↑ ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו