עדין אבן ישראל (שטיינזלץ): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב]] | {{בעבודה}}[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב]] | ||
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''', חבר [[הועד למען שלימות העם]] וראש מוסדות מקור חיים, הינו [[רב]] חשוב, מגיד שיעור בחסידות, ומחבר ספרים רבים. | הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''', חבר [[הועד למען שלימות העם]] וראש מוסדות מקור חיים, הינו [[רב]] חשוב, מגיד שיעור בחסידות, ומחבר ספרים רבים. | ||
נולד למשפחה לא דתית, ו[[תשובה|חזר בתשובה]], נשא את ביתו של ה[[חסיד]] הרב [[חיים הלל אזימוב]] מ[[פאריס]] שב[[צרפת]]. | נולד למשפחה לא דתית, ו[[תשובה|חזר בתשובה]], נשא את ביתו של ה[[חסיד]] הרב [[חיים הלל אזימוב]] מ[[פאריס]] שב[[צרפת]]. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד | הרב אבן ישראל-שטיינזלץ נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת מצוות בשם עדין שטיינזלץ. ובשנות העשרה שלו [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] של [[חסידות חב"ד]]. בהמשך למד [[כימיה]] ו[[פיזיקה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] ולימודים תורניים בישיבות שונות בירושלים. כשהיה בגיל 24 מונה להיות מנהל בית ספר הצעיר ביותר בארץ. בעל השכלה רחבה בתחומי דעת שונים והוגדר על ידי ה[[טיים מגזין]] כ"משכיל של פעם במילניום". | ||
בשנת [[ | בשנת [[1965]] הקים את "[[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים]]" השוכן כיום בשכונת [[נחלאות]] שב[[ירושלים]], והקדיש את עצמו לביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להגישם לקורא הישראלי העכשווי. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]", [[ניקוד העברית בת ימינו|מנוקד]], [[פיסוק|מפוסק]], מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]) נכללים בו [[תרגום]] של התלמוד מ[[ארמית]] ל[[עברית]] בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבתת של תלמוד שטיינזלץ על גבי [[תקליטור]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[1984]] הקים ב[[ירושלים]] מוסד חינוכי בשם "[[ישיבת מקור חיים|מקור חיים]]" ובו | ||
[[בית ספר יסודי]] (כיתות א-ח) לבנים, שבהמשך נוסף לו גם אגף לבנות (כיתות א-ה), [[ישיבה תיכונית]] הממוקמת כיום בקיבוץ [[כפר עציון]] ו[[ישיבה גבוהה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב שג"ר ([[שמעון גרשון רוזנברג]]). ישיבה זו נסגרה לאחר כמה שנים, אך בשנת [[1999]] הוא הקים את [[ישיבת תקוע|הישיבה הגבוהה בתקוע]], בה לומדים כיום למעלה ממאה תלמידים ועוד כעשרים משרתים בפועל בצבא במסגרת [[ישיבת הסדר|הסדר]]. | |||
בשנת [[ | בשנת [[1988]] הוענק לו [[פרס ישראל]] ל[[מדעי היהדות]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[1989]], בסמוך לנפילת [[מסך הברזל]], הקים את הישיבה הראשונה ב[[מוסקבה]] שזכתה להכרת שלטונות [[ברית המועצות]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[1991]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראה של [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]]. | ||
הרב אבן ישראל ידוע בעיקר בפירושו המונומנטלי לתלמוד, פירוש שנכנס לעולם הישיבות | הרב אבן ישראל ידוע בעיקר בפירושו המונומנטלי לתלמוד, פירוש שנכנס לעולם הישיבות ול[[אקדמיה]], ויש הרואים בו חובה בביתו של כל אדם המתעניין ביהדות ואינו מבין [[ארמית]]. כמו כן הוא כתב שורה ארוכה של ספרים הנוגעים לעולם היהדות ובעיקר לחסידות, ביניהם ביאור נרחב על [[ספר התניא]]. בעקבות פירושו לתלמוד יצאו מספר ביאורים דומים, כגון "שוטנשטיין", "חברותא", "מתיבתא" ו"ש"ס לובלין". | ||
בשנת [[ | בשנת [[2006]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים. | ||
הרב | בשנת [[תשס"ה]] ([[2005]]) נקשר שמו של הרב אבן ישראל, יחד עם עוד כמה רבנים (ביניהם הרבנים [[ישראל אריאל]], [[יואל שוורץ]], הפרופ' [[הלל ויס]], [[מרדכי כסלו]] ועוד), ליוזמה של [[חידוש הסנהדרין#יוזמה לחידוש הסנהדרין בשנים האחרונות|הסנהדרין המתחדשת]]. במסגרת יוזמה זו אף מונה הרב ל"נשיא הסנהדרין". הרב אבן ישראל רואה את הגוף החדש כגוף "עוברי", שמטרתו להוות בסיס ל[[סנהדרין]] אמיתית בעתיד. להשקפתו זו יש המסכימים בקרב כמה מחברי ה"סנהדרין", אם כי יש (בעיקר ממקימיה) מתנגדים לה, הרואים בגוף זה כבר עכשיו סנהדרין לכל דבר. עם הזמן מעורבתו ופועלו של הרב בנעשה בסנהדרין ובנעשה בה הל×! | ||
�ו והתמעטו עד שנפסקו כמעט כליל. | |||
==רבנותו, וההתנגדות לו בעולם הליטאי== | |||
הרב עדין שטיינזלץ הוא רב חסידי היונק את הלך-רוחו מגדולי החסידות, ובראשם אדמו"רי חב"ד ו[[מנחם מנדל מקוצק|הרבי מקוצק]]. יש מתלמידיו הרואים בו [[אדמו"ר]] ממש. | |||
לרב שטיינזלץ היה קשר מיוחד מאוד עם הרבי האחרון מחב"ד, רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]. הוא היה בין היחידים שנכנסו אליו ל'יחידות' בשנותיו האחרונות, וזו הייתה אורכת שעות ארוכות, ולעתים אף לילות שלמים. מספר מכתבים ששלח הרבי אל הרב בהיותו צעיר מפורסמים בספר "[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]]" של הרבי. הרבי הוא זה שהציע לרב לשנות את [[שם משפחה|שם משפחתו]] שמשמעו בעברית "אבן-מלח", ל"אבן-ישראל". כמו כן, היה לרב קשר מיוחד גם עם [[חסידות גור|האדמו"ר מגור]], רבי [[ישראל אלתר]], "הבית ישראל", ואת ביאורו ל[[מסכת פאה]] מן [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]], הכין לבקש×! | |||
ª אחיו וממשיכו הרב [[שמחה בונים אלתר]]. | |||
סדרת הרצאות ב"[[אוניברסיטה משודרת]]", שבהן התייחס בצורה ישירה ואנושית לדמויות ה[[תנ"ך]], הקימו עליו את ה[[חרדים]] ה[[ליטאים]] ומנהיגם [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]]. עיקר המחלוקת נבעה מהשוואתו את [[שמשון]] הגיבור ל[[הרקולס]] מן המיתולוגיה היוונית. | |||
ביאור ה[[תלמוד]] שלו נבחן בשבע עיניים, והצורה המודרנית של התלמוד שהוציא לאור, שכללה [[עימוד]] מחודש שלו, כמו גם ביוגרפיות של [[אמוראים]] שבהם ניתנו להם תארים אנושיים, גרמו להחרמתו, והוצאתו מה[[ישיבה|ישיבות]] והבתים החרדים ה[[ליטאים]] והוא נחשב אצלם כ"[[בל יראה ובל ימצא]]" <ref>[http://www.kipa.co.il/ask/show/114590 התייחסות גדולי ישראל לרב שטיינזלץ], אתר כיפה, כ"ב ניסן ה´תשס"ז</ref>. | |||
במכתבו של הרב [[אלעזר מנחם מן שך|שך]], הוא טען כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים [[גניזה]], ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש". | |||
==מספריו== | |||
[[תמונה:Talmudadin.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דף מתלמוד שטיינזלץ]] | |||
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - רוב ה[[מסכת|מסכתות]] שב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] בהוצאה מנוקדת, עם ביאור בשפה מודרנית. | |||
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בשמונה כרכים. | |||
* '''אישים בתלמוד''', [[אוניברסיטה משודרת]], בהוצאת [[משרד הביטחון]] | |||
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם [[עמוס פונקנשטיין]], [[אוניברסיטה משודרת]], בהוצאת [[משרד הביטחון]] | |||
* '''דמויות מן המקרא''', [[אוניברסיטה משודרת]], בהוצאת [[משרד הביטחון]] | |||
* '''נשים במקרא''', [[אוניברסיטה משודרת]], בהוצאת [[משרד הביטחון]] | |||
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא | |||
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא. | |||
* '''הסידור והתפילה''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]]) | |||
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]]) | |||
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: [[כתר]] | |||
* '''ששה מ[[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות|ספורי המעשיות]] של ר’ נחמן''' עם פירוש | |||
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת. | |||
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[העם היהודי]]. | |||
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת [[ידיעות אחרונות]]. | |||
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי [[ישיבת תקוע]]. | |||
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי [[ישיבת מקור חיים]]. | |||
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי [[ישיבת מקור חיים]] | |||
* '''תהילים עם הארות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו. | |||
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[שפות סיניות|סינית]] ועוד. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
{{מיזמים|ויקיציטוט=עדין אבן ישראל}} | |||
* [http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) | |||
*[http://www.steinsaltz.org.il/ מרכז שטיינזלץ] | |||
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society] | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר [[ישיבת בית אל]] | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־22:32, 28 במרץ 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), חבר הועד למען שלימות העם וראש מוסדות מקור חיים, הינו רב חשוב, מגיד שיעור בחסידות, ומחבר ספרים רבים.
נולד למשפחה לא דתית, וחזר בתשובה, נשא את ביתו של החסיד הרב חיים הלל אזימוב מפאריס שבצרפת.
ביוגרפיה
הרב אבן ישראל-שטיינזלץ נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות בשם עדין שטיינזלץ. ובשנות העשרה שלו חזר בתשובה ולמד בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד. בהמשך למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית ולימודים תורניים בישיבות שונות בירושלים. כשהיה בגיל 24 מונה להיות מנהל בית ספר הצעיר ביותר בארץ. בעל השכלה רחבה בתחומי דעת שונים והוגדר על ידי הטיים מגזין כ"משכיל של פעם במילניום".
בשנת 1965 הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת נחלאות שבירושלים, והקדיש את עצמו לביאור ופירוש של התלמודים, במטרה להגישם לקורא הישראלי העכשווי. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ", מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבתת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.
בשנת 1984 הקים בירושלים מוסד חינוכי בשם "מקור חיים" ובו בית ספר יסודי (כיתות א-ח) לבנים, שבהמשך נוסף לו גם אגף לבנות (כיתות א-ה), ישיבה תיכונית הממוקמת כיום בקיבוץ כפר עציון וישיבה גבוהה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג). ישיבה זו נסגרה לאחר כמה שנים, אך בשנת 1999 הוא הקים את הישיבה הגבוהה בתקוע, בה לומדים כיום למעלה ממאה תלמידים ועוד כעשרים משרתים בפועל בצבא במסגרת הסדר.
בשנת 1988 הוענק לו פרס ישראל למדעי היהדות.
בשנת 1989, בסמוך לנפילת מסך הברזל, הקים את הישיבה הראשונה במוסקבה שזכתה להכרת שלטונות ברית המועצות.
בשנת 1991 שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראה של הרבי מליובאוויטש.
הרב אבן ישראל ידוע בעיקר בפירושו המונומנטלי לתלמוד, פירוש שנכנס לעולם הישיבות ולאקדמיה, ויש הרואים בו חובה בביתו של כל אדם המתעניין ביהדות ואינו מבין ארמית. כמו כן הוא כתב שורה ארוכה של ספרים הנוגעים לעולם היהדות ובעיקר לחסידות, ביניהם ביאור נרחב על ספר התניא. בעקבות פירושו לתלמוד יצאו מספר ביאורים דומים, כגון "שוטנשטיין", "חברותא", "מתיבתא" ו"ש"ס לובלין".
בשנת 2006 הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים.
בשנת תשס"ה (2005) נקשר שמו של הרב אבן ישראל, יחד עם עוד כמה רבנים (ביניהם הרבנים ישראל אריאל, יואל שוורץ, הפרופ' הלל ויס, מרדכי כסלו ועוד), ליוזמה של הסנהדרין המתחדשת. במסגרת יוזמה זו אף מונה הרב ל"נשיא הסנהדרין". הרב אבן ישראל רואה את הגוף החדש כגוף "עוברי", שמטרתו להוות בסיס לסנהדרין אמיתית בעתיד. להשקפתו זו יש המסכימים בקרב כמה מחברי ה"סנהדרין", אם כי יש (בעיקר ממקימיה) מתנגדים לה, הרואים בגוף זה כבר עכשיו סנהדרין לכל דבר. עם הזמן מעורבתו ופועלו של הרב בנעשה בסנהדרין ובנעשה בה הל×!
�ו והתמעטו עד שנפסקו כמעט כליל.
רבנותו, וההתנגדות לו בעולם הליטאי
הרב עדין שטיינזלץ הוא רב חסידי היונק את הלך-רוחו מגדולי החסידות, ובראשם אדמו"רי חב"ד והרבי מקוצק. יש מתלמידיו הרואים בו אדמו"ר ממש.
לרב שטיינזלץ היה קשר מיוחד מאוד עם הרבי האחרון מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. הוא היה בין היחידים שנכנסו אליו ל'יחידות' בשנותיו האחרונות, וזו הייתה אורכת שעות ארוכות, ולעתים אף לילות שלמים. מספר מכתבים ששלח הרבי אל הרב בהיותו צעיר מפורסמים בספר "אגרות קודש" של הרבי. הרבי הוא זה שהציע לרב לשנות את שם משפחתו שמשמעו בעברית "אבן-מלח", ל"אבן-ישראל". כמו כן, היה לרב קשר מיוחד גם עם האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, "הבית ישראל", ואת ביאורו למסכת פאה מן התלמוד הירושלמי, הכין לבקש×!
ª אחיו וממשיכו הרב שמחה בונים אלתר.
סדרת הרצאות ב"אוניברסיטה משודרת", שבהן התייחס בצורה ישירה ואנושית לדמויות התנ"ך, הקימו עליו את החרדים הליטאים ומנהיגם הרב שך. עיקר המחלוקת נבעה מהשוואתו את שמשון הגיבור להרקולס מן המיתולוגיה היוונית.
ביאור התלמוד שלו נבחן בשבע עיניים, והצורה המודרנית של התלמוד שהוציא לאור, שכללה עימוד מחודש שלו, כמו גם ביוגרפיות של אמוראים שבהם ניתנו להם תארים אנושיים, גרמו להחרמתו, והוצאתו מהישיבות והבתים החרדים הליטאים והוא נחשב אצלם כ"בל יראה ובל ימצא" [1].
במכתבו של הרב שך, הוא טען כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש".
מספריו
- תלמוד מבואר, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ" - רוב המסכתות שבתלמוד הבבלי ומסכת פאה בתלמוד הירושלמי בהוצאה מנוקדת, עם ביאור בשפה מודרנית.
- ביאור על ספר התניא - ביאור על הספר הבסיסי של חסידות חב"ד בשמונה כרכים.
- אישים בתלמוד, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- דמויות מן המקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- נשים במקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
- אשת חיל - אלבום, הוצאה לאור: מילתא
- הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
- הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
- התלמוד לכל, הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
- מדריך לתלמוד, הוצאה לאור: כתר
- ששה מספורי המעשיות של ר’ נחמן עם פירוש
- שלושה עשר עלי השושנה - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
- הבן יקיר לי - לקט שיחות ומאמרים על העם היהודי.
- חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
- אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
- ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
- יצא סוד שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
- תהילים עם הארות - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית, סינית ועוד.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
לא נמצא templatedata תקין
<templatestyles src="יחידה:Sister project links/styles.css"></templatestyles>
- הבלוג של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
- מרכז שטיינזלץ
- Aleph society
- שיעורי הרב עדין אבן ישראל מאתר ישיבת בית אל
קישורים חיצונים
- כתבה על שיעורים של הרב חב"ד אינפו
- מכתב מהרבי, אל הרב אגרות קודש
- ↑ התייחסות גדולי ישראל לרב שטיינזלץ, אתר כיפה, כ"ב ניסן ה´תשס"ז