איש הר הבית: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''איש הר הבית'''{{הערה|ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.}} הוא הממ...") |
מ (ויקיזציה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איש הר הבית'''{{הערה|ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.}} הוא הממונה על השומרים של הר הבית ('איש' פירושו האחראי, השר הממונה | '''איש הר הבית'''{{הערה|ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.}} הוא הממונה על השומרים של [[הר הבית]] ו[[בית המקדש]] ('איש' פירושו האחראי, השר הממונה{{הערה|תו"א מגילת אסתר צ"ט א, ע"פ המפרש ז"ל בתמיד}}). בלילות היו ננעלים שערי ה[[עזרה]] והיא הייתה ריקה למעט 24 מקומות שבהם היו השומרים. איש הר הבית החזיק במפתחות, ותפקידו היה לסובב בין השומרים ולודא שלא נרדמו{{הערה|וישנה מחלוקת בין התוי"ט לבין הראב"ד האם השגיח גם על השומרים שבתוך העזרה, או שבזה לא היה צורך והוא השגיח רק על השומרים שמבחוץ (כי סמכו על האיסור לישב בעזרה כחזקה לכך שלא נרדמו).}}. | ||
==במשנה== | ==במשנה== | ||
ה[[משנה]] ב[[מסכת מידות]] מתארת את תפקידו של איש הבית: | |||
{{ציטוט|איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקין לפניו וכל משמר שאינו עומד אומר לו איש הר הבית "שלום עליך". ניכר שהוא ישן - חובטו במקלו, ורשות היה לו לשרוף את כסותו. והם אומרים מה קול בעזרה? קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמרו. רבי [[אליעזר בן יעקב]] אומר, פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן, ושרפו את כסותו|מקור=מדות פרק א' משנה ב'.}} | |||
==בתורת הקבלה== | ==בתורת הקבלה== | ||
[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]] (אביו של הרבי) מקשה על משנה זו{{הערה|תורת לוי"צ חידושים וביאורים לש"ס משנה וגמרא עמ' ער ואילך.}} (וזו שלפניה) מדוע השומרים בתוך העזרה היו '''ילדים'''{{הערה|"והרובים שומרים שם", רובים | [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]] (אביו של הרבי) מקשה על משנה זו{{הערה|תורת לוי"צ חידושים וביאורים לש"ס משנה וגמרא עמ' ער ואילך.}} (וזו שלפניה) מדוע השומרים בתוך העזרה היו '''ילדים'''{{הערה|"והרובים שומרים שם", רובים מלשון "רביא" – ילדים}}, ומדוע היה מלקה רק את '''הלויים''' הישנים (ואם מצא כהן ישן לא היה מלקהו), ומדוע חובטו "במקלו" דוקא, ומדוע שורף כסותו, ומדוע את אחי אמו של אליעזר בן יעקב רק שרפו כסותו ולא הלקוהו? ועוד ועוד - ומסביר את העניין באריכות גדולה על דרך ה[[קבלה]]. | ||
וכללות העניין הוא, שבית המקדש מכוון כנגד [[מלכות]] ד[[אצילות]]. ומכיון שהמלכות היא שורש ה[[נבראים]] ויש בה נתינת מקום לעניינים שאינם אלוקות - לכן יכולים ה[[חיצונים]] להיאחז בה, וכדי למנוע זאת צריך שמירה. והטעם שהכהנים שומרים | וכללות העניין הוא, שבית המקדש מכוון כנגד [[מלכות]] ד[[אצילות]]. ומכיון שהמלכות היא שורש ה[[נבראים]] ויש בה נתינת מקום לעניינים שאינם אלוקות - לכן יכולים ה[[חיצונים]] להיאחז בה, וכדי למנוע זאת צריך שמירה. והטעם שהכהנים שומרים ב-3 מקומות והלויים ב-21 הוא, כי שמירה היא '[[מקיף]]', והמקיפים של מלכות הם [[חכמה]] ו[[בינה]] – דבר שמתבטא במספרים אלו: כהנים הם בחכמה, אבל רק 3 הבחינות התחתונות של חכמה ([[נצח]] [[הוד]] ו[[יסוד]]) הן מקיפות למלכות. ואילו לויים הם בבינה, ובבינה מאיר שם '[[אהי"ה|אהיה]]' (שה[[גימטריה]] שלו 21) וכו'{{הערה|והולך ומבאר שם באריכות גדולה כל פרטי הפרטים של המשנה.}}. | ||
והטעם שחובט ושורף דוקא את הלווים: כי שינה עניינה עליית ו[[הסתלקות]] ה[[נשמה]] - עניין ה[[גבורות]]. ומכיון שהלויים עצמם גם הם מצד הגבורות{{הערה|מה שאין כן הכהנים | והטעם שחובט ושורף דוקא את כסותם של הלווים: כי [[שינה]] עניינה עליית ו[[הסתלקות]] ה[[נשמה]] - עניין ה[[גבורות]]. ומכיון שהלויים עצמם גם הם מצד הגבורות{{הערה|מה שאין כן הכהנים, שהם מצד החסדים.}} חמור אצלם עניין ה[[שינה]] יותר מאשר בכהנים. | ||
==ב[[עבודת ה']]== | ==ב[[עבודת ה']]== | ||
עשר הקדושות שב[[בית המקדש]] רומזות ל[[עשר הכוחות|עשר כוחות הנפש]], והשומרים עליהם שלא ינקו מהם החיצונים הם הלויים. | עשר הקדושות שב[[בית המקדש]] רומזות ל[[עשר הכוחות|עשר כוחות הנפש]], והשומרים עליהם שלא ינקו מהם החיצונים הם הלויים. | ||
שורש הלווים הוא מהבינה, ועניינם ב[[עבודה]] הוא [[התבוננות]] ב[[גדולת ה']] המביאה להתלהבות ולהט בעבודת ה'. אבל אם ישנה רק נקודת החכמה (בלא התבוננות, המביאה אמנם ל'ביטול') - יכול האדם 'לסלוח לעצמו', וכמאמר 'שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך'{{הערה|משלי ל, כח.}}{{הערה|ספר המאמרים תקע"א עמ' נג.}}. | |||
{{הר הבית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
גרסה מ־01:10, 28 באפריל 2023
איש הר הבית[1] הוא הממונה על השומרים של הר הבית ובית המקדש ('איש' פירושו האחראי, השר הממונה[2]). בלילות היו ננעלים שערי העזרה והיא הייתה ריקה למעט 24 מקומות שבהם היו השומרים. איש הר הבית החזיק במפתחות, ותפקידו היה לסובב בין השומרים ולודא שלא נרדמו[3].
במשנה
המשנה במסכת מידות מתארת את תפקידו של איש הבית:
איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקין לפניו וכל משמר שאינו עומד אומר לו איש הר הבית "שלום עליך". ניכר שהוא ישן - חובטו במקלו, ורשות היה לו לשרוף את כסותו. והם אומרים מה קול בעזרה? קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמרו. רבי אליעזר בן יעקב אומר, פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן, ושרפו את כסותו
— מדות פרק א' משנה ב'.
בתורת הקבלה
ר' לוי יצחק (אביו של הרבי) מקשה על משנה זו[4] (וזו שלפניה) מדוע השומרים בתוך העזרה היו ילדים[5], ומדוע היה מלקה רק את הלויים הישנים (ואם מצא כהן ישן לא היה מלקהו), ומדוע חובטו "במקלו" דוקא, ומדוע שורף כסותו, ומדוע את אחי אמו של אליעזר בן יעקב רק שרפו כסותו ולא הלקוהו? ועוד ועוד - ומסביר את העניין באריכות גדולה על דרך הקבלה.
וכללות העניין הוא, שבית המקדש מכוון כנגד מלכות דאצילות. ומכיון שהמלכות היא שורש הנבראים ויש בה נתינת מקום לעניינים שאינם אלוקות - לכן יכולים החיצונים להיאחז בה, וכדי למנוע זאת צריך שמירה. והטעם שהכהנים שומרים ב-3 מקומות והלויים ב-21 הוא, כי שמירה היא 'מקיף', והמקיפים של מלכות הם חכמה ובינה – דבר שמתבטא במספרים אלו: כהנים הם בחכמה, אבל רק 3 הבחינות התחתונות של חכמה (נצח הוד ויסוד) הן מקיפות למלכות. ואילו לויים הם בבינה, ובבינה מאיר שם 'אהיה' (שהגימטריה שלו 21) וכו'[6].
והטעם שחובט ושורף דוקא את כסותם של הלווים: כי שינה עניינה עליית והסתלקות הנשמה - עניין הגבורות. ומכיון שהלויים עצמם גם הם מצד הגבורות[7] חמור אצלם עניין השינה יותר מאשר בכהנים.
בעבודת ה'
עשר הקדושות שבבית המקדש רומזות לעשר כוחות הנפש, והשומרים עליהם שלא ינקו מהם החיצונים הם הלויים.
שורש הלווים הוא מהבינה, ועניינם בעבודה הוא התבוננות בגדולת ה' המביאה להתלהבות ולהט בעבודת ה'. אבל אם ישנה רק נקודת החכמה (בלא התבוננות, המביאה אמנם ל'ביטול') - יכול האדם 'לסלוח לעצמו', וכמאמר 'שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך'[8][9].
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
הערות שוליים
- ↑ ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.
- ↑ תו"א מגילת אסתר צ"ט א, ע"פ המפרש ז"ל בתמיד
- ↑ וישנה מחלוקת בין התוי"ט לבין הראב"ד האם השגיח גם על השומרים שבתוך העזרה, או שבזה לא היה צורך והוא השגיח רק על השומרים שמבחוץ (כי סמכו על האיסור לישב בעזרה כחזקה לכך שלא נרדמו).
- ↑ תורת לוי"צ חידושים וביאורים לש"ס משנה וגמרא עמ' ער ואילך.
- ↑ "והרובים שומרים שם", רובים מלשון "רביא" – ילדים
- ↑ והולך ומבאר שם באריכות גדולה כל פרטי הפרטים של המשנה.
- ↑ מה שאין כן הכהנים, שהם מצד החסדים.
- ↑ משלי ל, כח.
- ↑ ספר המאמרים תקע"א עמ' נג.