ניסוך המים – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת.
בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה"מ סוכות תשי"ט]}}.


בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".  
בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".  
שורה 22: שורה 22:
לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי.  
לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי.  


וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין,
וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי.  
אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים
הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל
ממציאותו לגמרי.  


הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות,
הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא
והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא
שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש
שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא
האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.
כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות.
וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש
האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד
ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 תורת מנחם]}}


==ראו גם==
==ראו גם==