התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

←‏אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול: זה שמו המדוייק וגם טוב לעיצוב כאן
(←‏אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול: זה שמו המדוייק וגם טוב לעיצוב כאן)
שורה 100: שורה 100:
|'''[[חב"ד ליובאוויטש]]'''{{ש}}{{ללא גלישה|הענף המרכזי}} || [[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו{{ש}}של [[הצמח צדק]] ([[תרכ"ו]]-[[תרמ"ג]]) || [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]]-[[תר"פ]]) || [[תקל"ב]]-היום{{ש}}({{הפרש תאריכים|שנה1  = {{{שנה|1772}}}| יום2  = {{יום נוכחי}}| חודש2 = {{חודש נוכחי}} | שנה2  = {{שנה נוכחית}}}}) || שנת [[תרפ"ג]] (3 שנים לאחר ש[[הרבי הריי"צ]] נהיה [[רבי]]) הייתה סוף הפיצול ואחרוני החסידים שהתפצלו - חזרו לליובאוויטש
|'''[[חב"ד ליובאוויטש]]'''{{ש}}{{ללא גלישה|הענף המרכזי}} || [[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו{{ש}}של [[הצמח צדק]] ([[תרכ"ו]]-[[תרמ"ג]]) || [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]]-[[תר"פ]]) || [[תקל"ב]]-היום{{ש}}({{הפרש תאריכים|שנה1  = {{{שנה|1772}}}| יום2  = {{יום נוכחי}}| חודש2 = {{חודש נוכחי}} | שנה2  = {{שנה נוכחית}}}}) || שנת [[תרפ"ג]] (3 שנים לאחר ש[[הרבי הריי"צ]] נהיה [[רבי]]) הייתה סוף הפיצול ואחרוני החסידים שהתפצלו - חזרו לליובאוויטש
|-
|-
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד החצר [[המהרי"ל מקאפוסט]] {{ש}}{{ללא גלישה|(חצי שנה; ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]])}} || {{ללא גלישה|{{*}}בנו ה-1: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] [קאפוסט] ([[תרכ"ז]]-[[תר"ס]])}}{{ש}}{{ללא גלישה|{{*}}בנו ה-2: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] [רצ'יצ'ה] ([[תרמ"ג]]-[[תרס"ט]])}}{{ש}}{{ללא גלישה|{{*}}בנו ה-3: רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] [בברויסק] ([[תרס"ט]]-[[תרפ"ג]])}} || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) ||תרכ"ו-תרמ"ג היה רק חצר אחת {{טקסט מוקטן|(קאפוסט)}}{{ש}}תרמ"ג-תרס"ט היה 2 חצרות במקביל {{טקסט מוקטן|(קאפוסט, רצ'יצ'ה ובברויסק)}}{{הערה|קאפוסט ורצ'יצ'ה כיהנו במקביל בשנים תרמ"ג-תרס"ט, רצ'יצ'ה ובברויסק כיהנו במקביל בשנים תר"ס-תרס"ט. רבי שלום דובער מרציצה - כיהן בחצי השני של כהונת אחיו רבי שלמה זלמן והתנהלו כשני חצרות מקבילות, ולאחר ששלמה זלמן נפטר - כיהן האח השלישי שמריה נח בחצר נוספת מקבילה לרצ'יצ'ה.}}{{ש}}תרס"ט-תרפ"ג היה קיים רק חצר אחת {{טקסט מוקטן|(בברויסק)}}{{ש}}  
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד החצר [[המהרי"ל מקאפוסט]] {{ש}}{{ללא גלישה|(חצי שנה; ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]])}} || {{ללא גלישה|{{*}}בנו ה-1: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] [קאפוסט] ([[תרכ"ז]]-[[תר"ס]])}}{{ש}}{{ללא גלישה|{{*}}בנו ה-2: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] [רצ'יצ'ה] ([[תרמ"ג]]-[[תרס"ט]])}}{{ש}}{{ללא גלישה|{{*}}בנו ה-3: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] [בברויסק] ([[תרס"ט]]-[[תרפ"ג]])}} || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) ||תרכ"ו-תרמ"ג היה רק חצר אחת {{טקסט מוקטן|(קאפוסט)}}{{ש}}תרמ"ג-תרס"ט היה 2 חצרות מקביל {{טקסט מוקטן|(קאפוסט, רצ'יצ'ה ובברויסק)}}{{הערה|קאפוסט ורצ'יצ'ה כיהנו במקביל בשנים תרמ"ג-תרס"ט, רצ'יצ'ה ובברויסק כיהנו במקביל בשנים תר"ס-תרס"ט. רבי שלום דובער מרציצה - כיהן בחצי השני של כהונת אחיו רבי שלמה זלמן והתנהלו כשני חצרות מקבילות, ולאחר ששלמה זלמן נפטר - כיהן האח השלישי שמריה נח בחצר נוספת מקבילה לרצ'יצ'ה.}}{{ש}}תרס"ט-תרפ"ג היה קיים רק חצר אחת {{טקסט מוקטן|(בברויסק)}}{{ש}}  
|-
|-
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[תרכ"ז]]-[[תר"מ]]) || {{ללא גלישה|{{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] [ליאדי] ([[תר"מ]]-[[תר"ע]])}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] [סירטשין-ליאדי] ([[תר"מ]]-[[תרס"ה]]) }} || {{ללא גלישה|[[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]}} (43 שנים) || חתנו ובנו של רבי חשנ"ז כיהנו ביחד במקביל בשני חצרות נפרדות
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[תרכ"ז]]-[[תר"מ]]) || {{ללא גלישה|{{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] [ליאדי] ([[תר"מ]]-[[תר"ע]])}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] [סירטשין-ליאדי] ([[תר"מ]]-[[תרס"ה]]) }} || {{ללא גלישה|[[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]}} (43 שנים) || חתנו ובנו של רבי חשנ"ז כיהנו ביחד במקביל בשני חצרות נפרדות
משתמש אלמוני