ויעקב הלך לדרכו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (אליהו ב. העביר את הדף משתמש:אליהו ב./ויעקב הלך לדרכו לשם ויעקב הלך לדרכו בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | '''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | ||
ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1= | ||
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
{{אוצר מנהגי חב"ד}} | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־08:30, 4 בספטמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
"ויעקב הלך לדרכו" הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.
בליובאוויטש ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי שמחת תורה[1] ובמוצאי שבת בראשית[2].
רקע
הפסוק המופיע בספר בראשית[3] "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי ממוצאי יום הכיפורים אחר סיום עבודת התשובה ביום הכיפורים[4].
הרבי הוסיף,ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו[5].
עבודה זו ממשיכה לאחר שמחת תורה שאז המנהג בליובאוויטש להכריז ויעקב הלך לדרכו. וכן במוצאי שבת בראשית, ובהזדמנויות מסויימות הכריזו זאת גם במוצאי שבת נח לאחר השבוע הראשון לעבודה בעולם.
משל הסוחר
המשל שהביא אדמו"ר הריי"צ לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום[6].
ראו גם
הערות שוליים
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)