רבי דוסא בן הרכינס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "שו"ת צמח צדק" ב־"שו"ת צמח צדק") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרכינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהכוכים במערה בה טמון]] | [[קובץ:הרכינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהכוכים במערה בה טמון]] | ||
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי דוסא בן הרכינס''', חי בסוף תקופת [[בית שני]]. | ה[[תנא]] האלוקי '''רבי דוסא בן הרכינס''', חי בסוף תקופת [[בית שני]]. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
היה בן דורו של [[רבן יוחנן בן זכאי]] והאריך ימים עד דורו של [[רבי עקיבא בן יוסף]], כשישים שנה אחר חורבן הבית. | היה בן דורו של [[רבן יוחנן בן זכאי]] והאריך ימים עד דורו של [[רבי עקיבא בן יוסף]], כשישים שנה אחר חורבן הבית. | ||
האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי {{ | האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי{{הערה|[[יבמות]] דף טז, עמוד א'. וראה ברמב"ם בסוף הקדמתו ל[[זרעים]] דיבור המתחיל 'הפרק הרביעי'.}}. | ||
[[דון יצחק אברבנאל]]{{ | [[דון יצחק אברבנאל]]{{הערה|בהקדמה לנחלת אבות.}} כתב כי ר' דוסא היה בן דורו של [[שמעון הצדיק]] וכן כתב [[הרמב"ם]] בהקדמתו ל[[משנה]]. מזה יוצא שחי למעלה מ400 שנה. | ||
עוד מוסיף האברבנאל ומחדש שם, כי ר' דוסא לא היה רק בדורו של [[שמעון הצדיק]], אלא היה עוד חבירו ומשיירי כנסת הגדולה! | עוד מוסיף האברבנאל ומחדש שם, כי ר' דוסא לא היה רק בדורו של [[שמעון הצדיק]], אלא היה עוד חבירו ומשיירי כנסת הגדולה! | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
במשנה מובאות הלכות רבות בשמו. | במשנה מובאות הלכות רבות בשמו. | ||
הוא היה חכם גדול | הוא היה חכם גדול{{הערה|שם=יבמות|[[יבמות]] דף טז, עמוד א'.}}, [[עשירות|עשיר]] גדול, והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב{{הערה|שם=יבמות}}. | ||
== אימרותיו == | |||
*[[שינה]] של שחרית, ו[[יין]] של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]{{הערה|[[אבות]] פרק שלישי, משנה י.}}. | |||
==פסקיו== | ==פסקיו== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם, אמר [[רבי יוחנן בן זכאי]] יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי|מקור=כתובות דף קז, ב}} | ||
[[הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] [[חושן משפט]] סימן י"ט) בענין אדם [[הפורע חובו של חבירו|המשלם את חובו של חבירו]], האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא. | |||
[[הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] [[חושן משפט]] סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא. | |||
למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי יתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו. | למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי יתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו. | ||
== | == קבורתו == | ||
ציונו במערה המחוברת למערה המכונה 'מערת שם ועבר', נשתמר מזה מאות | ציונו במערה המחוברת למערה המכונה 'מערת שם ועבר', נשתמר מזה מאות שנים ואף אושר על ידי האריז"ל, שראה ברוח קודשו את ר' דוסא על קברו, ואמר לו שכאן הוא קבור. | ||
לעומת זאת דחה האריז"ל את הדעה שקבורים עמו צדיקים נוספים, ולא כפי שמראים העולם כיום שם את ציונו של [[שמעון בן עזאי]] ועוד צדיקים, שזו לא האמת, כי ר' דוסא הינו הצדיק היחיד שנקבר שם. | לעומת זאת דחה האריז"ל את הדעה שקבורים עמו צדיקים נוספים, ולא כפי שמראים העולם כיום שם את ציונו של [[שמעון בן עזאי]] ועוד צדיקים, שזו לא האמת, כי ר' דוסא הינו הצדיק היחיד שנקבר שם. | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
* אביו [[הרכינס]] שהיה אדם חשוב בדורו. | * אביו [[הרכינס]] שהיה אדם חשוב בדורו. | ||
* אחיו, ה[[תנא]] [[רבי יונתן בן הרכינס]]{{הערה|שם=יבמות}}. | |||
* בנו, ה[[תנא]] [[רבי חנינא בן דוסא]] - רבינו סעדיה בר יוסף אלפיומי גאון מצאצאיו. | |||
{{תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים|דוסא]] | [[קטגוריה:תנאים|דוסא]] | ||
גרסה מ־00:32, 19 באוגוסט 2020
התנא האלוקי רבי דוסא בן הרכינס, חי בסוף תקופת בית שני.
היה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי והאריך ימים עד דורו של רבי עקיבא בן יוסף, כשישים שנה אחר חורבן הבית.
האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי[1].
דון יצחק אברבנאל[2] כתב כי ר' דוסא היה בן דורו של שמעון הצדיק וכן כתב הרמב"ם בהקדמתו למשנה. מזה יוצא שחי למעלה מ400 שנה.
עוד מוסיף האברבנאל ומחדש שם, כי ר' דוסא לא היה רק בדורו של שמעון הצדיק, אלא היה עוד חבירו ומשיירי כנסת הגדולה!
במשנה מובאות הלכות רבות בשמו.
הוא היה חכם גדול[3], עשיר גדול, והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב[3].
אימרותיו
- שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם[4].
פסקיו
משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם, אמר רבי יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי
— כתובות דף קז, ב
הצמח צדק דן בשו"ת שלו (שו"ת צמח צדק חושן משפט סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא.
למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי יתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו.
קבורתו
ציונו במערה המחוברת למערה המכונה 'מערת שם ועבר', נשתמר מזה מאות שנים ואף אושר על ידי האריז"ל, שראה ברוח קודשו את ר' דוסא על קברו, ואמר לו שכאן הוא קבור.
לעומת זאת דחה האריז"ל את הדעה שקבורים עמו צדיקים נוספים, ולא כפי שמראים העולם כיום שם את ציונו של שמעון בן עזאי ועוד צדיקים, שזו לא האמת, כי ר' דוסא הינו הצדיק היחיד שנקבר שם.
במערה נמצאים לפחות כ-18 כוכים, ולא ידוע באיזה מהם בדיוק קבור ר' דוסא.
משפחתו
- אביו הרכינס שהיה אדם חשוב בדורו.
- אחיו, התנא רבי יונתן בן הרכינס[3].
- בנו, התנא רבי חנינא בן דוסא - רבינו סעדיה בר יוסף אלפיומי גאון מצאצאיו.