טעם: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טעם''' הוא כינוי לטעמו של אוכל גשמי, הטעם מורגש ב[[פה]] של ה[[אדם]]. ב[[חסידות]] מובא{{הערה|ראה ב[[ | '''טעם''' הוא כינוי לטעמו של אוכל גשמי, הטעם מורגש ב[[פה]] של ה[[אדם]]. ב[[חסידות]] מובא{{הערה|ראה ב[[תניא]] בעשרות מקומות את עניין מהות האוכל}} שהטעם מקורו יכול להיות ב[[קליפת נוגה]], אך לרוב שייך ל[[שלוש הקליפות הטמאות]]. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
גרסה מ־14:17, 2 ביולי 2020
טעם הוא כינוי לטעמו של אוכל גשמי, הטעם מורגש בפה של האדם. בחסידות מובא[1] שהטעם מקורו יכול להיות בקליפת נוגה, אך לרוב שייך לשלוש הקליפות הטמאות.
בחסידות
אצל רבותינו נשאינו
ידוע שאצל רבותינו נשיאנו לא היה את ההרגשה בטעם האוכל, והם אכלו רק כדי לחיות ולא חלילה בשביל משהו אחר. בכמה הזדמנויות דבר זה בלט ביתר שאת אצל רבותינו נשיאנו שאין אצלם את עניין ההרגשה בטעמו הגשמי של המזון.
מסופר שפעם הלך אדמו"ר הזקן לאחד החסידים לסעוד אצלו, ואשת אותו החסיד התבלבלה בין המלח לבין הסוכר, וכך טעם המאכלים היה נוראי, כאשר הגישה האישה את האכל עדיין לא היה ידוע מה טעם האוכל. וכשהגישה את המאכלים לשולחן ובני הבית החלו לטעות הם מיד התחלתלו ולא היו מסוגלים להמשיך לאכול, אך אדמו"ר הזקן המשיך לאכול כאילו לא אירע דבר, ואף שאל את בני המשפחה למה הם הפסיקו לאכול..
גם אצל הרבי היה ידוע את חוסר הטעם הגשמי באוכל. בשבתות נהג הרבי לשים הרבה מלח על הדגים, עד שכמעט ולא ראו את הדג[3]..
| אדם | ||||
|---|---|---|---|---|
| תארים | אדם · איש · גבר · אנוש | |||
| אברים (בגוף) | מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים | |||
| חושים | ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש | |||
| חלקי הנשמה | נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה | |||
| הנפשות | יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית | |||
| פרטים נוספים | אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן | |||
| סוגי נפשות | זרע אדם · זרע בהמה | |||